ביומו תיתן שכרו

את הדבר הגדול ביותר למדתי בסוף העבודה. מייד כשסיימתי להרכיב את הדלת,זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי שכר על עבודתי ממש לאחר שסיימתי אותה!

מתוך הספר

אביהם של ישראל חלק חמישי

בנושא:

תגיות:

בעבר הייתה לי מסגרייה, ולפי בקשתה של הרבנית שתחיה הכנתי לבית הרב זצ"ל דלת ברזל. רציתי לזכות ולהרכיב את הדלת בעצמי, ולכן לא שלחתי פועלים כדרכי אלא הגעתי לבית הרב כדי להרכיב את הדלת שהכנתי. במהלך ההזדמנות היקרה הזאת למדתי מהרב הרבה הלכות, כמו לשים את המזוזה בשליש העליון של המשקוף, או שהמזוזה תהיה תחת המשקוף, ועוד. אכן זכיתי.

אבל את הדבר הגדול ביותר למדתי בסוף העבודה. מייד כשסיימתי להרכיב את הדלת, כבוד הרב קרא לי אליו ושאל אותי כמה עליו לשלם לי על העבודה. השבתי לו שדבר לא בוער, אעשה חשבון ואומר לו. השיב לי הרב: שכר שכיר צריך לתת ביומו. גמרת את העבודה – אתה צריך לקבל את הכסף.

זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי שכר על עבודתי ממש לאחר שסיימתי אותה.
(שלום קנוניאן, נהג הוותיקין של הרב)

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

פרקי ילדות

והגית בו יומם ולילה

כשהתייתם הרב, בעודו נער צעיר, והמשפחה עברה להתגורר בדירה הקטנה והצפופה, לא היה מקום למיטות ורק לקראת ערב היו פורסים מזרונים על הרצפה.

פרקי ילדות

תפילה של נער בר מצוה

כשהיה הרב נער כבן שלוש עשרה, למדו הוא ואחיו הצעיר, רבי שמעון בן אליהו זצ"ל בישיבת 'פורת יוסף'.

ילדים זו שמחה

בנים ובני בנים

הלכתי לרב וסיפרתי לו שהרופאים לא נותנים לבתי סיכוי להתרפא, וביקשתי ברכה. אמר לי הרב: את עוד תראי ממנה נכדים ונכדות. היא תתרפא ותתחתן ותלד בנים ובנות בעזרת ה' !

ענווה

איה מקומו של כבודו?

עם אחת היה מתפלל אחד שישבו על מקומו והוא כעס מאוד. ממש היפך ההנהגה של הרב. הסתכלתי על הרב, והוא לא נע ולא זע. אי-אפשר להבין את העוצמה של הענווה שלו. עוצמה של שתיקה.

הבחור הפוסק

כשהרב עוד היה בחור ולמד בישיבת 'פורת יוסף', הכירו כולם בבקיאותו הגדולה בהלכות ובכוחו לפסוק בצורה ברורה וחדה.

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה