הראש שלי והראש של חכם מרדכי שווים

פעם אחת בא אהרון אבוחצירא, כאשר היה שר בממשלה, ורעיון היה בידו להעלות את קברו של האביר יעקב אבוחצירא זצ"ל ממצרים לארץ ישראל, ובא לבבא סאלי זצ"ל לשואלו על רעיונו - מה ענה לו הבבא סאלי זיע"א?

מתוך הספר

אביהם של ישראל חלק חמישי

בנושא:

בענין המעשיות של הרב יש סיפור מעניין שקשור לבבא סאלי זיע"א. פעם אחת בא אהרון אבוחצירא, כאשר היה שר בממשלה, ורעיון היה בידו להעלות את קברו של האביר יעקב אבוחצירא זצ"ל ממצרים לארץ ישראל, ובא לבבא סאלי זצ"ל לשואלו על רעיונו. שלחו הבבא סאלי שילך להתייעץ עם חכם מרדכי.

כשבא השר אל הרב זצ"ל אמר לו הרב: קודם כל, המצרים מרוויחים כסף מזה שהוא שם, באים לשם להתפלל מכל העולם, ולכן הם לא יסכימו להפסיד את רווחיהם מהעניין. נוסף לזה, האביר יעקב נקבר שם בכוונה כדי להגן על עם ישראל, המשיך הרב. כי כידוע ששם נעצרו במלחמת העולם צבאות הארורים ימ"ש, לכן צריך להיות דווקא שם עד שיבוא משיח צדקנו.

חזר השר אל הבבא סאלי ואמר לו את תשובתו של הרב.

השיב הבבא סאלי ואמר: גם אני חושב כך.

אם כך, מדוע שלחת אותי? שאלו השר.

ענה לו הבבא סאלי: רציתי לראות שהראש שלי והראש של חכם מרדכי שווים.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

בין אדם לחברו

היזהרו על הכהנים

על חכמת ניגון המקאם (סולם וניגון מוזיקלי) בתפילה אבל יותר מכך על חכמת האדם…

בין אדם לחברו

אוהב את התוכחות

בתקופה שהרב למד בישיבת 'פורת יוסף' היה חכם זקן ושמו רבי אברהם ענתבי-סקא זצ"ל,

הרב הראשי לישראל

ההכתרה

שלושה חודשים לאחר הבחירה, ביום ב' לחודש תמוז תשמ"ג נערך מעמד הכתרתו של הרב לכהונת הרב הראשי לישראל והראשון לישראל. כמסורת שנמשכה מאות בשנים.

תורה

פקח-טיסה רוחני

הרב פנה בשאלה למנהל שזה מכבר שאלו את השאלה: "נניח שטייס שרואה מסלול פנוי מבקש לנחות בו, אך המשקיף היושב במקום גבוה זה מורה לו לנחות במסלול אחר. האם יוכל הטייס לנחות בכל זאת במסלול שהוא רוצה?"

נקיות

כשאליהו הנביא איחר

בהגיעי לאולם באיחור כל כך גדול מצאתי אנשים קצרי רוח. חלקם הסתכלו עלי במבט מאשים, מבט ששואל: איך העזת לאחר כל כך הרבה? וחלקם אף שאלו אותי אם אני יודע שהרב אליהו ממתין לי כבר שעה וחצי…

רוח הקודש

קום קום, דום דום

אני ואחי הרב מרדכי היינו ישנים בבית. מקלטים כמעט ולא היו. היינו חולקים מיטה אחת כי לא היה יותר. ישנים "ראש ורגל"..קמתי בכבדות לתפילת ותיקין, ורק אחרי התפילה הבנתי את ההתעקשות שלו להעיר אותי מוקדם. המיטה שישנו בה הייתה נקובה מכדורי "דום דום". הלגיונרים הירדנים היו יורים פגזים וכדורים מנשק קל לתוך האוכלוסייה האזרחית, ובאותו בוקר ירו גם על הבית שלנו…

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה