ירידה לשם עלייה

הבן חזר ארצה, והמקום הראשון שהגיע אליו משדה-התעופה היה ציונו של הרב בהר המנוחות בירושלים. הוא הגיע לשם, געה בבכי תמרורים, ומאז רק הלך והתעלה. היום, ברוך ה', הוא מקפיד על קלה כבחמורה, כיפתו יציבה על ראשו וציציותיו מתבדרות ברוח.

מתוך הספר

אביהם של ישראל חלק חמישי

תגיות:

במהלך שנות התבגרותו, החל בננו שיחיה לרדת אט-אט מן הדרך הטובה. העולם שבחוץ קרץ לו, והוא המעיט בברכות ובתפילות. אשר יגורנו בא לנו, והגיע יום שגם הכיפה מצאה את דרכה אל כיסו, במקרה הטוב, ואל מקום נשכח בחדרו, במקרה הפחות טוב. ראינו את בננו בדרכו החדשה, לבנו כאב ועינינו כלות, אבל כל מה שניסינו לעשות כדי להשיבו אל דרך התורה והמצוות לא צלח.

לימים החליט בננו לחפש לעצמו דרך חדשה מעבר לים. לצערנו, הוא החליט להמשיך בדרך הירידה ולרדת לארצות-הברית. הוא עסק שם במה שעסק, והיה נראה שהוא רק הולך ומתרחק מאתנו, הן גשמית והן רוחנית.

ואולם מתברר שאת מה שלא הצלחנו אנחנו לעשות בדרכים שלנו, עשה הרב זצ"ל בדרך משלו. אחד מהספרים הנפלאים מסדרת "אביהם של ישראל" התגלגל לידיו של בננו, דווקא בהיותו בארץ נכר, והוא אחז בו ולא הרפה. לימים סיפר הבן, שמשהו בספר הזה דיבר אליו כל כך וכאילו קרא לו לחזור אל חיק היהדות ולחזור אלינו לארץ.

הבן חזר ארצה, והמקום הראשון שהגיע אליו משדה-התעופה היה ציונו של הרב בהר המנוחות בירושלים. הוא הגיע לשם, געה בבכי תמרורים, ומאז רק הלך והתעלה. היום, ברוך ה', הוא מקפיד על קלה כבחמורה, כיפתו יציבה על ראשו וציציותיו מתבדרות ברוח.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

בין אדם לחברו

פיקוח נפשו של החתול

לאישה הזאת יש חתול, וכבר כמה ימים שהוא לא אוכל. היא חוששת שהוא עלול למות, והיא באה לשאול מה לעשות לו.

ענווה

מגיע לי!

הלך האב והביא את בנו אל הרב. הסתכל הרב על הילד, נגע במקום הנפוח ואמר לו: אין לך כלום. אין לך שום דבר. לא צריך ניתוח. לך הביתה… חזרו האב ובנו לביתם, ובאמת לאחר יומיים הנפיחות עברה ולא נותר ממנה כלום. הכול עבר בלי שום ניתוח.

מהפכת הכשרות

אחד התחומים, שהרב ראה חשיבות גדולה לעסוק בו, הוא תחום הכשרות של הרבנות הראשית לישראל.

רוח הקודש

כי בי ירבו ימיך

אמי האמינה לרב ולא הלכה לעשות הפלה, אבל חשש קטן קינן בלבה בגלל מה שאמרו לה הרופאים בבדיקה ההיא. האם באמת הרב רואה יותר טוב מכל המכשירים של הרופאים? תמהה בלבה.

זריזות

האופי כן קובע

אם הרב יכול לצחוק ולנשום בעוצמה כזאת שקרעה את המסכה מעל פניו, נראה כי התפילות כבר עשו את שלהן והרב אינו נצרך עוד לטיפולינו…

בין אדם לחברו

זוכר כל אחד

הרב היה שם לב לכל אחד בבית-הכנסת שלו. אם מתפלל לא היה מגיע לתפילה, היה הרב שואל עליו, מדוע לא הגיע….אם התברר שאדם אושפז בבית-החולים, היה הרב הולך לבקרו. כשהיה חוזר לבית-הכנסת, היה הרב שואל לשלומו. "איפה היית אתמול?". פשוט, זוכר כל אחד!

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה