כשאליהו הנביא איחר

בהגיעי לאולם באיחור כל כך גדול מצאתי אנשים קצרי רוח. חלקם הסתכלו עלי במבט מאשים, מבט ששואל: איך העזת לאחר כל כך הרבה? וחלקם אף שאלו אותי אם אני יודע שהרב אליהו ממתין לי כבר שעה וחצי...

מתוך הספר

אביהם של ישראל חלק חמישי

בנושא:

אני מוהל ומתגורר בקריית-שמונה. פעם נתבקשתי לערוך ברית לקרוב משפחה בירושלים, והסנדק היה אמור להיות הרב אליהו זצ"ל. כמובן שיצאתי לדרכי כמה שעות קודם הזמן המיועד לברית כדי להגיע בנחת.

אך רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום.

בכביש מספר 90, בדרכי לברית, התרחשה תאונה, ועד שהגיעו רכבי החילוץ עבר זמן רב. בעודי מתעכב בפקק הארוך הרהרתי בצער באנשים שממתינים לי ומתעכבים בגללי. בימים ההם לא היו טלפונים ניידים, וכך לא יכולתי לדווח לבעלי הברית על סיבת העיכוב. הם חיכו שעה וחצי עד שהגעתי לאולם.

בהגיעי לאולם באיחור כל כך גדול מצאתי אנשים קצרי רוח. חלקם הסתכלו עלי במבט מאשים, מבט ששואל: איך העזת לאחר כל כך הרבה? וחלקם אף שאלו אותי אם אני יודע שהרב אליהו ממתין לי כבר שעה וחצי.

כך עברתי את כל הדרך מהכניסה לאולם עד למקום הברית, בין מבטים למילים מאשימות, וכל מבט ומילה גרמו לי תוספת לחץ והרגשה רעה. התחושה הייתה קשה במיוחד מכיוון שהייתי לפני ברית מילה, שצריכה גם להיות בשמחה וגם להיות ברוגע כדי שלא אעשה טעות חלילה.

כל זה היה עד שהגעתי לרב. כשהגעתי אליו ראיתיו יושב ליד כיסא הברית וכולו הארת פנים כולו מלא אור ושמחה. לחצתי את ידו והוא אמר לי: "לאט, בנחת. אין מה למהר. לא אתה איחרת, אליהו הנביא איחר". כך אמר לי הרב בחיוך כשאני מנשק את ידו, והוא מחזק את לבי במילים טובות.

כל הלחץ והחיפזון עברו ממני. הארת הפנים של הרב הביאה לי רוגע ונחת. וכאשר עשיתי את הברית, ברוגע, הרגשתי את הברכה של הרב מסייעת לי ממש, שלא אהיה נחפז ואעשה את הברית כמו שצריך.
(הרב שלמה שושן, קריית-שמונה)

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

פרקי ילדות

משחקי ילדות והשכנת שלום

כאשר היה הרב ילד רך בשנים, בגיל בו רגילים ילדים להשתובב ולשחק ברוב מרץ, הוא לא השתתף במשחקם ולא נענה לקריאתם להצטרף אליהם.

תורה

להכין תרופה למכה

הרב שמע על הבעיה ואמר לי מייד את דעתו, שאסור להפריע לאנשי חברת החשמל לתקן. והוא גם כתב לי כך. בסוף מכתבו הוא ציין שאחרי התיקון, האוכל יהיה מותר לחולים בלבד. אבל הרב היה גם עניו גדול וגם מעשי מאוד.

להרגיש את ההלכה

חינך הרב את כל תלמידיו ושומעי לקחו, להיות דרוכים תמיד לשקול ולבדוק את כל צדדי ההלכה. הרב לא הסתפק בכך שלומדים הלכות, אלא תבע ואמר שצריכים לשאוף למצב ש"הגוף ירגיש מעצמו את ההלכה".

תורה

גרסא דינקותא

חברו מילדות של מרן הרב מספר מכלי ראשון סיפור עם ניחוח של פעם… גם לפני יותר מ 70 שנה שמרן היה ילד אהבת התורה פיעמה בליבו.

לאחר פטירתו

פדיון נפש

למחרת בבוקר התעוררתי מההרדמה בעקבות הניתוח, והצוות הרפואי שבא לבדוק אותי לא האמין שאני מסוגל להזיז את הידיים ואת הרגליים.

ילדים זו שמחה

בנים ובני בנים

הלכתי לרב וסיפרתי לו שהרופאים לא נותנים לבתי סיכוי להתרפא, וביקשתי ברכה. אמר לי הרב: את עוד תראי ממנה נכדים ונכדות. היא תתרפא ותתחתן ותלד בנים ובנות בעזרת ה' !

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה