לא למדתי לכעוס

שיהודי בא לבקש ברכה בעבור חבירו.. בהמשך מבקש אותו יהודי מהרב שלא יכעס על כך שחברו לא עשה מה שהרב אמר... השיב לו הרב: "מעולם לא כעסתי ולא הקפדתי. עדיין לא למדתי לכעוס".

מתוך הספר

אביהם של ישראל חלק חמישי

בנושא:

תגיות:

כל מי שהכיר את הרב זצ"ל ידע שהרב לא כועס אף פעם. סיפר פעם שלום כהן, כי חבר שלו בא לבקש עצה וברכה מהרב בעניין כלשהו, ולבסוף לא עשה מה שהרב אמר לו. שלום הרגיש לא נעים וביקש שהרב לא יכעס על כך שחברו לא עשה מה שהרב אמר. השיב לו הרב: "מעולם לא כעסתי ולא הקפדתי. עדיין לא למדתי לכעוס".

פעם אחת דיבר הרב על כעס, כפי שמספר ישראל טוויל, חזן בבית-הכנסת "היכל יעקב": לאחי היה התקף לב, קרע באבי העורקים. לקחו אותו מייד לבית-החולים "שערי צדק" ואמרו לו שצריך ניתוח דחוף. אמר לי אחי: אני לא עושה שום ניתוח בלי ברכת הרב. זה היה כבר אחרי חצות לילה. הרופא אמר לנו להזדרז, כי זה לא קשור לרב, זה קשור לרופאים. אבל אחי לא זז בלי ברכת הרב.

התקשרתי וביקשתי אלף סליחות על השעה המאוחרת. אמר לי הרב: "הייתי כועס עליך אם לא הייתה מצלצל. שיעשה את הניתוח, ואני עושה פדיון נפש".

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

נקיות

לא מקובל על הרב

ואז הרב אמר בהתרגשות תוך כדי סערות רגשות :"את הישיבה מנהלים ראש הישיבה והר"מים, ולא מקובלים מבחוץ. תעשו מה שנראה לכם שהוא טובת הישיבה!"

ענווה

מקדש ישראל

לא ידעתי איך להראות את פניי מרוב בושה. מצד אחד, לא רצינו לבייש את החתן שלנו ולא את ראש הישיבה שלו. אבל שהרב אליהו לא יערוך את החופה של הבת? הרי זה כל כך רצוי ומתבקש. ואיך אומר את זה לרב?

קדושה

תמונת ה' לנגד עיניו

שאלתי את עצמי אם אני עד למשהו מיוחד, ענק, לא רגיל, או שזה רק דמיון. השכל אמר לי: זה רק נדמה לך. אין דברים כאלה. אבל העיניים רואות!

פרקי ילדות

משחקי ילדות והשכנת שלום

כאשר היה הרב ילד רך בשנים, בגיל בו רגילים ילדים להשתובב ולשחק ברוב מרץ, הוא לא השתתף במשחקם ולא נענה לקריאתם להצטרף אליהם.

רוח הקודש

"שלא תעיז לקרוא לו יוחאי"

נוצר ויכוח גדול, ובעקבות כך פנה אבי הבן אל הרב וסיפר לו את שאירע. הרב עצם את עיניו ושקע במחשבות, ופתאום קרא בקול: "שלא תעיז לקרא לו יוחאי"!

לאחר פטירתו

היהלומים שבכתר

הלכתי לרבנית צביה, והיא נתנה לי חתיכות מהאתרוג למסור להם, תוך כדי שהיא מזהירה אותי ואומרת: תשמור על חתיכות האתרוג הללו יותר מיהלומים. אלו חתיכות מהאתרוג שהרב עשה בו הקפות בסוכות. תן לזוג שיברך עליהן ויאכל אותן בשעה הראויה.

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה