עלייה מדרגה אחר מדרגה

הרב הראה לנו כי גם כאשר יש פסיקה חד-משמעית, צריך להיות קשוב למי שבא לבקש את הפסיקה, לאפשר שילוב של גמישות בפסיקה. הרב תמיד ידע למצוא את הדרך השלישית. את הטור החמישי ב"שולחן ערוך", מבלי לסטות בכהוא-זה מהארבעה המקוריים!

מתוך הספר

אביהם של ישראל חלק חמישי

בנושא:

חכמינו אמרו "והאזנת למצוותיו" זה איזון מצוות. וכך בדיוק היה הרב. הייתה לו תקיפות מעורבת ברחמנות. פסיקה מעורבת בגמישות. הוא היה נותן לאנשים את התחושה שהוא לא נגדם, אלא ממש אתם.

פעם נכנסה אל הרב אישה מצרפת. "בעלי החליט לעלות לארץ", פתחה את דבריה בצרפתית. "אני לא יודעת מילה בעברית, כל החברות שלי בצרפת ואני לא מכירה בארץ אף אחד. קשה לי לעלות למקום חדש, בצרפת טוב לי".

"זה טוב לעלות לארץ", אמר לה הרב. כששמעה זאת האישה, היא פרצה בבכי. היא ציפתה לשמוע שהרב יגיד לה להישאר בצרפת, כמו שאומרים רבנים אחרים בצרפת.

כשראה הרב את בכייה, הוא הזדעזע והתרגש. "מה קרה? למה את בוכה?", שאל. והיא, תוך שהיא ממררת בבכי, חזרה וסיפרה לו שהיא לא יכולה לחשוב על אפשרות כזאת, לעזוב את המקום הטבעי שלה ולעבור למקום חדש שזר לה לחלוטין.

כששמע זאת הרב, פנה אליה בנועם ואמר: "זה כדאי לך. זה כדאי לילדים שלך. הם ילמדו בין יהודים ויתחזקו בתורה. אם הם יגדלו בצרפת, הם עלולים להינשא לנוכריות. גם אם זה קצת קשה – זו מצווה גדולה לגור בארץ ישראל. כדאי לך".

אחר כך ניסה הרב למצוא דרך של פשרה. "אם קשה לך, אז אל תבואי מייד לארץ, כמו שבעלך רוצה. קחי לך תקופה של חצי שנה, ובזמן הזה תתחילי להיכנס לעניינים, תלכי ללמוד באולפן, תבואי לבקר בארץ אחת לכמה זמן, תתחברי לאט-לאט. אבל אתם צריכים לעלות לארץ".

במקרה זה, הרב הראה לנו כי גם כאשר יש פסיקה חד-משמעית, צריך להיות קשוב למי שבא לבקש את הפסיקה, לאפשר שילוב של גמישות בפסיקה. הרב תמיד ידע למצוא את הדרך השלישית. את הטור החמישי ב"שולחן ערוך", מבלי לסטות בכהוא-זה מהארבעה המקוריים. הוא ידע למצוא את הדלת האחורית, את הסמטה הצרה שרק הוא ידע איפה היא ואיך לעבור בה. והוא ידע להתאים את זה לכל מצוקה שהיא.
(הרב אהרון שאלתיאל, עורך "קול צופייך")

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

זריזות

בוץ של מצווה

הרב לא היה שולח מישהו שיקטוף בעבורו את האתרוגים שמצאו חן בעיניו, אלא היה הולך ומתכופף בעצמו על-מנת לקוטפם.לאחר הקטיף היינו מביאים את האתרוגים שקטפנו, והרב היה מנחה: "אתרוג זה לפלוני, אתרוג זה לאלמוני".

תורה

נשותינו – עטרת ראשנו

תמיד הרב היה מעודד את נשות ישראל ישראל ללמוד והתפתח ולהחכים – הכבוד הגדול שמרן העניק לנשות ישראל הצדקניות עד שכינה אותן "כתר לראשינו"!

טהרה

נס פך השמן

הרבנית שמעה ונדהמה: "איך אפשר לחלק לכל עשרות האנשים שיש כאן מאותו בקבוקון קטן?", אך הרב הרגיע אותה ואמר לה שיחלק להם עם כפית. זה עדיין לא יספיק, חשבה הרבנית, אבל לא אמרה דבר…

זריזות

כשכשהעננים מתפזרים גם בניסי ניסים

פעם הרב אמר לחזן להגיד את הפסוק: "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה", מייד אחרי שהחזן אמר – נגלתה הלבנה, וראינו את השמים ואת הירח והכוכבים. כל כך התרגלנו לזה, שלא חשבתי שזה מעשה מיוחד!

טהרה

כגודל הדירה – גודל המצווה

לרב זצ"ל הייתה חשובה מאוד מצוות יישוב הארץ. כשהיו פונים אל הרב לגבי קניית מגרש לבנות עליו בית, היה הרב אומר: "זו מצוות יישוב ארץ ישראל – על כן יש לקנות את הכי גדול"…

רוח הקודש

ברכה בלי לברך

מנהל קופת-החולים סידר לנו למחרת בבוקר בדיקת אולטרסאונד דחופה בבית-חולים "הדסה" הר-הצופים. בשעה 04:00 לפנות בוקר נסענו עם בתנו הראשונה, שהייתה בת שנה, לרב מרדכי אליהו זצ"ל. היה זה ערב ראש השנה, והעומס היה אדיר. היינו בספק רב אם נוכל בכלל להתקרב לרב.

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה