תביעה לפשרה

חזרנו לאולם הדיונים, והשופטת חזרה על בקשתה בתוך האולם: תגיע לפשרה. התובע לא נענה, וכך היא המשיכה ולחצה עליו במשך שלושת-רבעי שעה. לבסוף הוא הבין שאם הוא לא ישמע בקול השופטת שכל כך לוחצת, היא עלולה לשפוט אותו לרעה בדיון, אם יתקיים, ולכן הסכים לפשרה...

מתוך הספר

אביהם של ישראל חלק חמישי

בנושא:

הגמרא אומרת שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל. ואכן כך היינו עושים כל שנה. בלילה הראשון של חול-המועד פסח ושל חול-המועד סוכות היינו באים, ביחד עם הרה"ג משה צדקה שליט"א, ראש ישיבת "פורת יוסף", לבקר את מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הייתה זו ממש קבלת פני שכינה. היינו דנים עם הרב בדברי תורה, מקשיבים לשני תלמידי החכמים הללו מדברים ביניהם. תמיד ידענו שרוח הקודש מדברת מתוך פיו של הרב אליהו. על אחת הפעמים הללו אני רוצה לספר.

הייתה לנו בעיה משפטית קשה. מישהו תרם סכום כסף גדול לכולל "נר התורה", שאני עומד בראשו, ואחרי שתרם הוא נפטר לבית עולמו. בנו לא הסכים למעשי אביו ותבע אותנו לדין תורה אצל הרב יעקב סופר שליט"א. הוא טען שהכסף הזה היה צריך להיות ירושה שלו ולכן עלינו להחזיר לו את הכסף.

הרב סופר שמע את שני הצדדים ואמר לתובע כי אביו היה מורשה בחייו לתרום את הכסף שלו למי שהוא חפץ בו, והוא תרם לישיבה, ולכן הערעור שלו נדחה. אותו אדם לא קיבל את פסק-הדין ותבע אותנו לבית-המשפט המחוזי בירושלים.

הייתי קצת מוטרד מהעניין הזה, ולאחר קבלת הפנים בחג שאלתי את הרב מרדכי אליהו מה לעשות עם התביעה הזאת. הרב שמע קצרות את העניין ופסק: לא יהיה דיון!

עברו כמה חודשים, והנה מודיעה לנו עורכת הדין שלנו שיש דיון על התביעה בבית-המשפט המחוזי בירושלים. אמרתי לה: אבל הרב אמר שלא יהיה דיון. אמרה לי: אינני מבינה את הרב, הרי יש לנו הזמנה. אמרתי לעצמי: הרב אמר שלא יהיה – אז לא יהיה. אם בכל זאת אני צריך ללכת – אלך. אבל הייתי בביטחון מוחלט שכמו שהרב אמר, כך יהיה.

הגענו שנינו לדיון. והנה השופטת אומרת לנו: צאו החוצה ותגיעו לפשרה. אמרתי בלבי: הנה דברי הרב אליהו מתקיימים. אין דיון. יצאנו החוצה, והבן מתעקש לא להגיע לפשרה אלא לדין. אמרתי לו שחבל לעשות חילול ה' בפני השופטת, אבל הוא לא התרצה.

חזרנו לאולם הדיונים, והשופטת חזרה על בקשתה בתוך האולם: תגיע לפשרה. התובע לא נענה, וכך היא המשיכה ולחצה עליו במשך שלושת-רבעי שעה. לבסוף הוא הבין שאם הוא לא ישמע בקול השופטת שכל כך לוחצת, היא עלולה לשפוט אותו לרעה בדיון, אם יתקיים, ולכן הסכים לפשרה.

אחר כך אמרה לי עורכת-הדין, שמה שהשופטת עשתה הוא לא כל כך חוקי. לא מקובל לעשות כן בתוך אולם המשפט. רק אחרי שזה קרה היא הבינה מה הייתה עוצמת המילים, או אולי הגזירה, של הרב אליהו זצ"ל.
(הרב משה חיוני, ראש כולל "נר התורה"(

עוטר ישראל בתפארה

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

תורה

הרב של הדיינים

אל חדרו של מרן הרב היו מגיעים דיינים מכל רחבי הארץ עם תיקים סבוכים ומורכבים,

הרב הראשי לישראל

הבשר שהוחלף בטעות

סיפור דומה סיפר יהודי ששימש כמשגיח בבית המלון 'קיסר' בירושלים:

דן דין אמת

לראות מאחורי המילים

כשישבתי בבית הדין, תבע אדם אחד מוסד גדול. טענתו היתה, שהמוסד שילם לו עבור אמירת קדישים לנפטרים גלמודים,

זריזות

איך אני יודע שאני צדיק?

הרב נכנס לרכב, נאנח ושאל אותי: "רענן, איך אני יודע שאני צדיק?" הייתי קצת המום מהשאלה, אבל לפני שהספקתי לחשוב ולענות איך עונים לשאלה כזאת הרב כבר ענה לי

נקיות

עיתונים לכבוד שבת קודש

בראשית נישואינו ביקשתי מבעלי שכאשר יעשה קניות לשבת, יקנה מהמכולת גם עיתונים, ממגוון עיתוני החול ה"מפארים" את הדוכן. בעלי הסביר לי שלא נעים לו, עם הכיפה והזקן, לקנות עיתוני חול העוסקים בהבלי העולם הזה. אני מצדי הסברתי שאין לי זמן לצאת, ואם הוא ממילא יוצא, תמיד הוא יכול להסביר שהעיתונים הם עבורי…

לאחר פטירתו

ירידה לשם עלייה

הבן חזר ארצה, והמקום הראשון שהגיע אליו משדה-התעופה היה ציונו של הרב בהר המנוחות בירושלים. הוא הגיע לשם, געה בבכי תמרורים, ומאז רק הלך והתעלה. היום, ברוך ה', הוא מקפיד על קלה כבחמורה, כיפתו יציבה על ראשו וציציותיו מתבדרות ברוח.

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה