הרב זצ"ל היה נזהר שלא לצטט פסוק שלם, מפני שדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל-פה. אם אתה רוצה לומר פסוק שלם – תקרא אותו מתוך הכתב. רק משניות וגמרא אתה רשאי לומר בעל-פה.
היום מקלים בכך בגלל שאומרים כי אנו בקיאים בכך ומותר לומר פסוקים שבקיאים בהם. אבל הרב היה נזהר בכל מה שכתוב בהלכה ולא מקל לעצמו כלל. לכן כשהרב היה צריך לצטט פסוק בתוך דברי התורה שלו, הוא היה אומר רק חצי פסוק או שהיה משנה קצת.
מי שלא הכיר את הרב היה חושב שהרב אינו יודע לצטט פסוק שלם, והיו אף כאלה שהיו מתקנים את הרב תוך כדי דברים.
אבל הרב היה איש הלכה, ורק אנחנו, המתפללים הקבועים, היינו יודעים את המנהג שלו. הרב התמיד במנהג הזה, למרות שזה עלה לו בכבוד שירד בעיני אנשים מסוימים.
(ר' עזרא ברנע, חזן בית-הכנסת "היכל יעקב")
