מספר שלמה, הבן של הרב: בעבר ייצגתי כעורך-דין בעל אולם שמחות כלשהו בכל הבעיות המשפטיות שהיו לו. פעם הגיע אליו זוג וביקש להזמין את האולם לחתונה. הוא פתח יומן והם תיאמו תאריך לחתונה.
בעל האולם החל לרכוש מצרכים לצורך החתונה, לפי התפריט ולפי הכמויות שהם ביקשו, וכולם התארגנו לחתונה. ואולם כשהגיעו ההזמנות לאורחים, הם הסבו את תשומת לבם של בני הזוג שהתאריך שנקבע לחתונה הוא מוצאי תשעה באב, וזהו תאריך שלא עורכים בו חתונות ושמחות.
בני הזוג והוריהם הגיעו בבהלה לבעל האולם, והוא אמר להם שהוא מוכן לבטל את האירוע ובלבד שישלמו לו בעבור הנזקים שנגרמו לו. הם לא ידעו מה עליהם לעשות, וכך התקשר אלי בעל האולם וביקש ממני לשאול לעצתו של אבי מורי הרב זצ"ל.
באתי אל הרב ושאלתי אותו: האם עליהם לעשות את האירוע? ואם לבטל אותו – מי צריך לשלם בעבור הנזקים? וכן את כל השאלות הכרוכות בזה.
הרב לא הסכים לענות לי על שאלותיי. אחרי שקצת לחצתי הוא אמר לי: מי אמר לך שתשעה באב לא יהיה יום של שמחה? שאני אפסוק פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שגם השנה יהיה תשעה באב? לא מוכן!
בכל אופן צריך תשובה, השבתי. אך הרב בשלו: אני לא עונה תשובה על שאלות כאלה.
משהמשכתי להתעקש, הפנה אותי הרב לעיין בספר פלוני שבו נכתבה תשובה הלכתית לעניין זה. פתחתי את אותו הספר וראיתי את התשובה. שאלתי את הרב האם התשובה שם נכונה, והוא אמר לי: כן.
אבל הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן להוציא מפיו פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שהמשיח לא יבוא עד תשעה באב, והוא יהיה יום אבל.
(ר' שלמה אליהו, בן הרב)
