מבית דרכי הוראה לרבנים

לא נצרך לשום אדם

שנתו של הרב נדדה באותה לילה - שאלה הרת גורל עמדה לפתחו - הרב לא הלך לישון כלל, הוא ישב לעיין בדבר לעומק. משהגיע לכלל הכרעה, נטל דף ועט וכתב תשובה שלמה נגד הפסק של חבריו להרכב...

מתוך הספר

אביהם של ישראל חלק חמישי

בנושא:

הראשון-לציון, הרב יצחק נסים ע"ה, חיבב מאוד את הרב אליהו זצ"ל, אך עם זאת היה נוהג בו בדרך של "תוכחת מגולה ואהבה מסותרת".

בעת בה סיים הרב את לימודי הדיינות, הגיע להיבחן קודם שיקבל את הסמיכה. את הנבחנים חילקו לשתי קבוצות, את המצטיינים העלו לעליית הגג, שאלו כמה שאלות, נתנו להם את כתב הסמיכה וקבעו להם את בתי-הדין בהם נבחרו לדון. אך את הפחות מצטיינים הושיבו וערכו להם מבחן בכתב שכלל עשרות שאלות מקיפות בדיני ממונות, דיני אישות ושאר עניינים שהדיין חייב להיות בקיא בהם.

הרב נסים הורה להכניס את הרב אליהו לקבוצה השנייה, על אף שעל-פי נתוניו היה אמור לשבת בקבוצת המצטיינים. משעלתה השאלה איפה יהיה מקומו כדיין, פסק הרב נסים: באר-שבע.

אבל לפני שנשלח הרב לבאר-שבע, שלחו אותו לשמש תקופה קצרה בבית-הדין בתל-אביב, לצד שני דיינים ותיקים. באחד הימים הראשונים בבית-הדין בתל-אביב, פגש הרב את אחד מרבותיו שהיה לו כרב-חבר, ששימש אף הוא כדיין במקום. מששמע אותו רב כי תלמידו-חברו התמנה לשמש בבית-דין זה, לצד שני דיינים חריפים ומבריקים שהכיר משכבר הימים, פנה אל הרב הצעיר ואמר: "עצה טובה לי אליך. על כל מה שיגידו לך חבריך להרכב לחתום, כך עשה ובזה תמצא חן ושכל טוב".

הרב לא היה מחויב מעולם לשום דבר מלבד לדבר ה'. כפי שכבר סופר, עם פטירתו של הרב נמצאה בארנקו תפילה, אותה היה נוהג לומר כל בוקר בעת היותו דיין. כל בוקר הוא היה מבקש מבורא עולם שלא ייכשל בהוראותיו בבואו לפסוק את הדין, שיכוון לאמיתותה של תורת אמת, שלא תצא תקלה תחת ידו, שאין הוא סומך על כוח שכלו כי אם על העזר שייתן לו ה'. וכך, כל בוקר, היו מתבוננים בו שני חבריו להרכב, והיו תמהים בקול מה עניינה של תפילה חרישית זו. הרב לא נענה להם.

ביום מן הימים, לאחר שסיים הרב את תפילתו והתיישב לדון לצד חבריו הדיינים, התעורר דיון בעניין כלשהו, וחבריו החלו לדון ביניהם ביידיש, זה טוען כך וחברו טוען אחרת לעומתו, ולא ראו לנכון לשתף את הרב בדיונם. ברגע שבו הגיעו לדעה אחידה, כתבו את פסק-הדין והגישו אותו לפני הרב כדי שיחתום.

הרב עיין בכתוב במסמך שהוגש לפניו והשיב להם: "עלי להתיישב בדעתי ולעיין עוד בדבר". שני חברי ההרכב האחרים לא היו נראים מרוצים. "הזמן קצר והמלאכה מרובה", טענו מנגד. אך הרב בשלו, "עד מחר", אמר להם, "אתן לכם את תשובתי ונימוקיה".

באותו לילה לא הלך הרב לישון כלל, הוא ישב לעיין בדבר לעומק. משהגיע לכלל הכרעה, נטל דף ועט וכתב תשובה שלמה נגד הפסק של חבריו להרכב.

למחרת, כשקיבלו הדיינים את פסק-דינו של הרב, עיינו בו ולאחר מכן כתבו לו את תשובתם. אך הרב לא שב בו מטענותיו והשיב להם שוב בכתב, והנה משעיינו בדבר ראה אחד מהם לשוב בו בדעתו וחזר להורות כמו הרב. אחר כך גם חזר בו גם הדיין השלישי. הכול תועד בכתב.

אחד הדיינים שם לב פתאום שעל השולחן נערמו הדפים הרבים שתיעדו את ההתכתבות בינם לבין הרב. "אפשר לעשות מהדפים הללו חוברת בנושא עליו אנו דנים ולהפיץ אותה", הפטיר אותו דיין לעבר הרב, בעוד השני הנהן כמסכים. "אין זה מכבודכם שנפרסם דברים אלו", השיב הרב להפתעתם של שני הדיינים שלא הבינו את פשר דבריו, שכן חזרו להורות כמותו. "כל מה שכתבתי הוא פשט של רש"י", סיים הרב את דבריו בענווה, והדיינים נשתתקו.

בבית-הדין בבאר-שבע שימש כדיין במשך שנים רבות, בהן לא פסק להתייגע בתורה. שני לילות בשבוע היה ישן בעיר הדרומית, אותם אף ידע לנצל לטובת לימוד עם הבבא סאלי. בשאר הימים היה מטריח עצמו וחוזר הביתה במונית "יעל דרומה" בציר באר-שבע – ירושלים.

בבוקר יום שישי אחד, בהיותו בירושלים, נקרא הרב לביתו של הרב נסים. "תמה תקופת הדיינות בבאר-שבע בעבורך", שימח אותו הרב נסים בדבריו, "מיום ראשון הקרוב תשמש כדיין בירושלים", שימח אותו שוב ואף יותר. "האם אוכל להודיע מייד לרבנית?" שאל הרב. לאחר שקיבל את אישורו של הרב נסים, נשמע במהרה קולו השמח מהדהד בחדר "הרבנית, בטלי נא את כרטיסי המינוי ב'יעל דרומה', בעזרת ה' מיום ראשון הבא עלינו לטובה אתחיל לשרת בקודש בבית-הדין בירושלים", וטרם ניתק את השיחה הוסיף ובירך בשם ומלכות את ברכת "הטוב והמטיב".

"אמן", ענה הרב נסים, כשהוא מעט מחויך. "כמדומני שלא בירכת ברכה זו אלא כדי שלא אוכל לחזור בי מהבשורה בה בישרתי אותך", אמר כמסביר את החיוך שנסוך על פניו.

לימים, ברגע של גילוי לב, אמר הרב נסים לרב: "דע לך, שכל אשר הלאיתי אותך, לטובתך כיוונתי. אף שמן הדין היה מגיע לך מלכתחילה לשרת כדיין בירושלים ואף כדיין בבית-הדין הגדול, שער בנפשך מה היו אומרים הבריות: אין זה אלא יציר טיפוחיו של הרב נסים, ואולם על-פי כישוריו לא מגיע לו. עתה, משעמלת ונתייגעת בתורה ובהלכות דיינות, יודעים הכול שחוכמתך ומעמדך בנית בעמלך, ולא נזקקת לעזרה משום אדם".
(עו"ד איתן מלמד, ממתפללי בית-הכנסת "היכל יעקב")

שלח במייל
שלח בוואטסאפ
שתף בפייסבוק
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

צדיק בן צדיק

פטירתו של חכם סלמאן אליהו זיע"א

בקושי הגיע רבי סלימאן לכלל שישים שנה ושיבה קפצה עליו. מחלות פקדוהו ואף מאור עיניו ניטל. היה שוכב על ערש דווי מלופף ביסורים,

סיפורים מהעולם הבא

קשר בין העולמות

הרב אמר לנו שאבינו היה איש חסד, ולכן נתנו לו מן השמים זכות לעשות חסד עם הבן החולה שלו. אשר על כן הם צריכים לעשות מה שנאמר להם בחלום שבהקיץ הזה. זה הפליא אותנו כי הרב ז"ל היה איש הלכה, ובדרך כלל הוא היה מבטל כל התייחסות לחלומות מסוג זה. רצה שנהיה אנשים עם רגלים על הקרקע ולא חיים בעולם של דמיון.

שנות בחרותו

בישיבת 'פורת יוסף'

תמו ימי הילדות והגיעו שנות הבחרות, המעולות שבשנות חיי אדם, שנות הנעורים בהן הוא עושה חיל ורוכש קנייני נצח שישמשוהו לכל ימי חייו.

תורה

מספר ר' ישראל טוויל, חזן בבית-הכנסת היכל יעקב

איך מרן הרב הגיב לכך שהציעו לעשות ספר שלם רק מהשאלות שנשאל בדרכו לביתו? היחס המדהים של מרן הרב לילדים קטנים גם בשאלות שנראות כמגוחכות – היחס שהעניק מרן לאותם ילדים הותיר בליבם רושם לדורות

לאחר פטירתו

ברכה כפולה ומשולשת

אולם כמו שאמר לה הרב בחלום – כך היה. בבדיקות שנעשו לה גילו שלושה עוברים חיים ונושמים ברחמה. כצפוי, הרופאים אמרו שצריך לדלל כדי לשמור על העוברים. אבל היא נצמדה להבטחה של הרב בחלום וילדה את שלושתם ממש כמו שהרב אמר: לפני הזמן אבל בריאים ושלמים. הברית הייתה בזמנה…

אתר הרב מרדכי אליהו

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה