הסבא שלך עשה אתנו טובה גדולה. בתי כבר עברה את גיל שלושים ועדיין לא נישאה. היינו מודאגים. באתי אל הרב ושאלתי אותו מה לעשות. הרב שאל אותי האם עשינו לבתנו סעודת הודיה כשהיא נולדה, והשבתי שעשינו. הרב המשיך ושאל: האם הסעודה הייתה ממש על לחם, או רק עוגיות ושתייה? השבתי לו: הרב יודע, כמו שעושים לבת. קידוש.

פעם שוחח הרב עם נכדו על דרכי הלימוד, איך לומדים תורה? ובאיזו שיטה קונים ידיעות נרחבות בה?

הלכתי לרב וסיפרתי לו שהרופאים לא נותנים לבתי סיכוי להתרפא, וביקשתי ברכה. אמר לי הרב: את עוד תראי ממנה נכדים ונכדות. היא תתרפא ותתחתן ותלד בנים ובנות בעזרת ה' !

כשהרב היה צריך לצטט פסוק בתוך דברי התורה שלו, הוא היה אומר רק חצי פסוק או שהיה משנה קצת..מי שלא הכיר את הרב היה חושב שהרב אינו יודע לצטט פסוק שלם, והיו אף כאלה שהיו מתקנים את הרב תוך כדי דברים

הרב פנה בשאלה למנהל שזה מכבר שאלו את השאלה: "נניח שטייס שרואה מסלול פנוי מבקש לנחות בו, אך המשקיף היושב במקום גבוה זה מורה לו לנחות במסלול אחר. האם יוכל הטייס לנחות בכל זאת במסלול שהוא רוצה?"

אבל הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן להוציא מפיו פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שהמשיח לא יבוא עד תשעה באב, והוא יהיה יום אבל. מי אמר לך שתשעה באב לא יהיה יום של שמחה? שאני אפסוק פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שגם השנה יהיה תשעה באב? לא מוכן!

הרב קלט את הפועל המתבייש, ניגש אליו, לחץ את ידו בחום, למרות שהייתה מלאה בעפר, והזמין אותו לבוא לבית-הכנסת לשמוע דברי תורה...

זה היה פלא ממש, כי כעבור שעתיים הבחורה התעוררה וחזרה לחיים. השמועה על השמן הפלאי של הרב זצ"ל עשתה לה כנפיים, והגיעו אלי מקרים נוספים של אנשים שהשתתקו. לא לכולם זה הועיל, והאמת היא שאינני יודעת למי זה הועיל ולמי לא. בכל מקרה, שלושה מהאנשים סיפרו לי שזה הועיל להם.

כשהיה הרב אברך צעיר מאד, קרא לו ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה זצוק"ל והציג אותו בפני שני אורחים חשובים שהגיעו לישיבה.

אני ואחי הרב מרדכי היינו ישנים בבית. מקלטים כמעט ולא היו. היינו חולקים מיטה אחת כי לא היה יותר. ישנים "ראש ורגל"..קמתי בכבדות לתפילת ותיקין, ורק אחרי התפילה הבנתי את ההתעקשות שלו להעיר אותי מוקדם. המיטה שישנו בה הייתה נקובה מכדורי "דום דום". הלגיונרים הירדנים היו יורים פגזים וכדורים מנשק קל לתוך האוכלוסייה האזרחית, ובאותו בוקר ירו גם על הבית שלנו...

איך ענה מרן הרב לראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון לטענת האחרון כי אצלו יש רק תשע דיברות כי על השבת הוא מוותר ?

כשהיה הרב נער כבן שלוש עשרה, למדו הוא ואחיו הצעיר, רבי שמעון בן אליהו זצ"ל בישיבת 'פורת יוסף'.

בנסיעות רבות של הרב לחוץ לארץ, היה נתקל באותה תופעה עגומה של יהודים המתבוללים ומתחתנים עם גויות ולהיפך. לא תמיד היה בידו להציל את אלו שכבר התבוללו, אך הוא עשה המון כדי להציל את מי שכמעט צללו לשאול התחתית הזו. אחד הסיפורים המרתקים, סיפר הרב בעצמו לאחר שובו מצרפת:

בבחרותו היה הרה"ג רבי אליעזר מלמד שליט"א עוסק בהלכות ארבעת המינים, והתחבבו עליו ההלכות הללו מאד.

כאשר הגיע מועד הנסיעה ללונדון, לא העלו הוריו על דעתם כי השתנו תוכניותיו מן הקצה אל הקצה.

כשהבאתי את הדברים בפני הרב ושאלתי אם צריך לפנות לרופא, הוא עשה תנועת ביטול והוסיף "שטויות". "למה שטויות?" הקשיתי. "כשבחורה שחוותה חוויה טמאה, עושה עבודה רוחנית עם עצמה", החל הרב מסביר, "הרוחניות הטמאה נפלטת החוצה ויוצאת דרך תופעות גופניות של הקאה, חום וכדומה, ואז יוצאת ממנה הטומאה. הגוף מנקה את עצמו לקראת התקדשות".

בשנת תשי"ג, התחתן הרב עם הרבנית הצדקנית מרת צביה תליט"א, בתו של הגאון רבי נסים דוד עזראן זצוק"ל, שהיה בנו של הגאון רבי שמואל עזראן זצוק"ל וחתנו של הגאון רבי יוסף שלוש זצוק"ל.

יהודי קשיש וירא שמיים גדול מתרעם על האנשים ששוכחים להזכיר בראש חודש "יעלה ויבוא" תמיהתו גדולה שבעתיים על כך שאותם יהודים גם אינם מרגישים הארה של ראש חודש... את התשובה לכך קיבל מהרב עוד באותו יום

כשאחי נפצע רצתי מייד אל אחי מרדכי, והוא הלך לקרוא לאמא שלנו. בינתיים לקחו את נעים לבית-החולים והתברר שקליע חדר לרגלו במקום מסוכן והרופאים רצו לכרות לו את הרגל. הלכנו לחכם צדקה הזקן, והוא אמר לנו לא לחתוך את הרגל. אמא שלי עמדה על כך שלא יחתכו את הרגל שלו, וברוך השם הרגל של אחי חכם נעים ניצלה...

כאשר נודע לחכמים כמה גדול הוא הצער שעובר על רבי סלימאן, ניגשו וסיפרו את כל הדברים למרן ה'בן איש חי',