בתקופה הראשונה לאחר שהתייתם הרב, התקשתה האמא להביא פרנסה הביתה והמצב הלך והחמיר עד שכמעט הגיעו לפת לחם.

פעם הרב ביקש ממני לשיר את השיר "ידידי השכחת" כמו שהסבא שלי היה שר. היה שם פייטן ששמע אותי וצירף לשיר פתיחה ממנגינה ערבית. הרב מאוד לא אהב את זה, ואמר לי בלחש: "ולא קרב זה אל זה". למה הפייטנים לוקחים מנגינות של ערבים? שהם יחברו מנגינות. שיחברו שירה חדשה, שירה משלנו!

בדיוק כשבתי הגיעה לביתם, הוציאה הרבנית שתחיה את התמונה של שלוש הבנות הרוכבות על האופניים. היא סיפרה שהיא שומרת את התמונה הזאת כבר שנים רבות ומשתמשת בה כדי לעודד נשים לשמור על העוברים שלהן. היא סיפרה את הסיפור של ההיריון, את דברי הרופא ואת ההחלטה שלנו והתוצאה הברוכה.

כעבור חודש הגעתי לבית-החולים ביום שנקבע לי, שם צילמו לי את העין בסי.טי. והנה אני רואה את המומחה מסתכל עלי בתדהמה ואומר: "אין צורך בניתוח, הקרע הולך ונסגר. אבל אני לא מבין משהו. זאת לא אותה העין שראיתי לפני חודש?!".

הרב היה רגיש מאוד והיה נותן את לבו על כל תלמידיו, כשתלמיד שהיה בקשיים כלכליים הרב היה מוצא לו פיתרון הלכתי יוצא דופן...

הבית שהקימו הרב והרבנית, בית צנוע, חסר אמצעים ומתקיים בקושי, אך בית מלא אורה ושמחה, בית שמעולם לא נשמעה בו תלונה ולא נאחזה בו אנחה.

סיפור דומה סיפר יהודי ששימש כמשגיח בבית המלון 'קיסר' בירושלים:

דקות ספורות לאחר מכן התקשרה אשתו של אותו מלמד והזעיקה אותו הביתה. התחילו לה כאבים לא מוסברים והיא צריכה אותו דחוף. הוא ביקש רשות ללכת באמצע הביקור של הרב מרדכי אליהו, ואני אמרתי בלבי: הנה, הברכה של הרב מתקיימת. טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע!

המסר האדיר שקיבל המוכר קרח : מי שמכבד את אשתו – סופו להתעשר... הדברים הללו עשו רושם רב על מוכר הקרח, שראה את הכבוד שנוהג הרב באשתו למרות שהיה מדובר בפרוטות, והוא זכר אותם שנים רבות...

. "עם מכון פוע"ה התייעצתם?" הוא מייד שאל. "לא", ענינו. "תתייעצו אִתם", אמר הרב, ולחש איזו תפילה. אחר כך סיים באמירת "ברכה והצלחה"

חודשים אחדים לפני הכרזת המדינה ופרוץ מלחמת השחרור, כבר היתה נתונה ירושלים במצור ומאורעות דמים התחוללו בה.

איך ענה מרן הרב לראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון לטענת האחרון כי אצלו יש רק תשע דיברות כי על השבת הוא מוותר ?

טוב שהתקשרת. מתחילת הערב גם אני וגם הרבנית אומרים תהילים בשביל אשתך שתלד בשלום. אם לא היית מתקשר – היינו אומרים תהלים עד הבוקר. טוב שהתקשרת!

איך מרן הרב פסק לבחור שרצה להגביה את קומתו הפיזית באמצעים מלאכותיים ובכך אולי לגנוב את דעתה של המשודכת?

כאשר גבר העוני בירושלים, היו צריכים ממש מסירות נפש כדי לשלוח ילדים ללמוד תורה, כי הורים רבים נאלצו להשתמש בילדיהם לעזרה בפרנסה.

הרב היה באמצע סעודת פורים. הוא הסתכל עלי והראה לי בידו את המטבח, מקום בו אוכל ליטול ידיים. זה היה פלא, כי לא אמרתי לו מאומה, והוא לא אמר לאף אחד חוץ ממני ליטול ידיים...

הרב בירך אותו, ואחר כך הסתכל לצדדים לחפש את המלווים של החתן. אני עמדתי בצד, כדרכי. כשהרב הבחין בי הוא שאל אותי: מה אתה רוצה ברכה? אמרתי לו: ילדים!

הרב פנה בשאלה למנהל שזה מכבר שאלו את השאלה: "נניח שטייס שרואה מסלול פנוי מבקש לנחות בו, אך המשקיף היושב במקום גבוה זה מורה לו לנחות במסלול אחר. האם יוכל הטייס לנחות בכל זאת במסלול שהוא רוצה?"

כשהרב היה צריך לצטט פסוק בתוך דברי התורה שלו, הוא היה אומר רק חצי פסוק או שהיה משנה קצת..מי שלא הכיר את הרב היה חושב שהרב אינו יודע לצטט פסוק שלם, והיו אף כאלה שהיו מתקנים את הרב תוך כדי דברים

הלך האב והביא את בנו אל הרב. הסתכל הרב על הילד, נגע במקום הנפוח ואמר לו: אין לך כלום. אין לך שום דבר. לא צריך ניתוח. לך הביתה... חזרו האב ובנו לביתם, ובאמת לאחר יומיים הנפיחות עברה ולא נותר ממנה כלום. הכול עבר בלי שום ניתוח.