קמתי בבוקר עם זיכרון החלום והייתי מאוד מרוגש. הרגשתי שזהו ממש חלום אמת. ממשי ביותר. שלושה חודשים לפני הלידה המשוערת שלנו ילדה גיסתי בן וקראו לו "אליהו". הבנתי למה הרב לא רצה שנקרא לו אליהו...

זה היה פלא ממש, כי כעבור שעתיים הבחורה התעוררה וחזרה לחיים. השמועה על השמן הפלאי של הרב זצ"ל עשתה לה כנפיים, והגיעו אלי מקרים נוספים של אנשים שהשתתקו. לא לכולם זה הועיל, והאמת היא שאינני יודעת למי זה הועיל ולמי לא. בכל מקרה, שלושה מהאנשים סיפרו לי שזה הועיל להם.

פעם נשאלה הרבנית צביה אליהו שתחיה: מה הייתה תגובתו של בעלך הרב זצ"ל לאחר שהיה פועל מופתים או אחרי שהיה רואה את תגובת הסובבים לאותו מופת?

הרב הגיש משנה סדורה, דבר דבור על אופניו, בנושא ראש-חודש, תוך ציטוט מקורות רבים מן התורה, הנביאים והכתובים. החל מחז"ל, ראשונים אחרונים ואחרוני האחרונים, באגדה ובמחשבה, במפרשים ובהלכה. לא ניתן היה לשער כלל, שהרב לא ידע מראש מהו נושא השיחה

במה היה החתן עסוק ביום חתונתו? גאון מופלג ואיש הלכה שכמותו, בוודאי הרהר בדברי תורה והלכה הנוגעים לחופה ולקידושין. או שכבן ביתם של גדולי המקובלים התאמץ להעמיק בכוונות ובסודות הקבלה הקשורים למעמד נשגב זה.

כשמדברים על הפסיקה של הרב בארבעת המינים, מעניין מאד להתייחס גם לצורה בה התבטא ובאיזו צורה חילק והגדיר את רמות הכשרות וההידור.

היא הסתכלה אל הרב ואמרה: "ופתאום אתה באת, פנית אליי ואמרת לי: 'אם תשמרי על צניעות, כיסוי ראש וכל מה שנצרך לאישה, את יכולה לרדת חזרה לעולם הזה. את מקבלת על עצמך?' ואני אמרתי לרב שכן, וקיבלתי זאת על עצמי כדי שאוכל לרדת חזרה למטה. ואז בשמים הכריזו שמכיוון שהרב אליהו אמר שאני יכולה לרדת, אז כך יהיה". הרב לא הכחיש...

סיפור דומה סיפר יהודי ששימש כמשגיח בבית המלון 'קיסר' בירושלים:

שאלתי את עצמי אם אני עד למשהו מיוחד, ענק, לא רגיל, או שזה רק דמיון. השכל אמר לי: זה רק נדמה לך. אין דברים כאלה. אבל העיניים רואות!

ואז הרב אמר בהתרגשות תוך כדי סערות רגשות :"את הישיבה מנהלים ראש הישיבה והר"מים, ולא מקובלים מבחוץ. תעשו מה שנראה לכם שהוא טובת הישיבה!"

בנסיעות רבות של הרב לחוץ לארץ, היה נתקל באותה תופעה עגומה של יהודים המתבוללים ומתחתנים עם גויות ולהיפך. לא תמיד היה בידו להציל את אלו שכבר התבוללו, אך הוא עשה המון כדי להציל את מי שכמעט צללו לשאול התחתית הזו. אחד הסיפורים המרתקים, סיפר הרב בעצמו לאחר שובו מצרפת:

כאשר נכנס הרב לתפקידו בתור הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הוא הפך את לשכתו לכתובת מרכזית לכל רב בישראל.

נסענו אתו מייד לבית-החולים "שערי צדק", ובמשך לילה שלם ניסו להחזיר לו את העצם למקומה, כשהוא מורדם, אך ללא הועיל! זאת הייתה אחת הפעמים שראינו בחוש איך ברכותיו של הרב מתקיימות. איך הוא פועל מעבר לזמן ולמקום...

באותו יום, קודם הפיגוע, ביקש הרב אליהו זצ"ל להתפלל בכותל המערבי לביטול איזו גזירה שאף אחד לא ידע מה היא, ורק אחר כך התבררה כפיגוע שבו נהרגו שמונת תלמידי הישיבה. על כן רבים היו בכותל באותה תפילה, וכך גם אנחנו...הרב יצא באותו יום מהכותל בפנים חתומות, שלא כדרכו.

אחד הרבנים שהרב הפקיד על תחום הכשרות היה הרה"ג רבי עמרם אדרעי שליט"א, והוא מספר סיפור מדהים:

אחד מתושבי העיר צפת סיפר לבנו של הרב, הגאון רבי שמואל אליהו שליט"א, רבה הראשי של צפת עיר הקודש סיפור מיוחד

חזרנו לאולם הדיונים, והשופטת חזרה על בקשתה בתוך האולם: תגיע לפשרה. התובע לא נענה, וכך היא המשיכה ולחצה עליו במשך שלושת-רבעי שעה. לבסוף הוא הבין שאם הוא לא ישמע בקול השופטת שכל כך לוחצת, היא עלולה לשפוט אותו לרעה בדיון, אם יתקיים, ולכן הסכים לפשרה...

הרב הראה לנו כי גם כאשר יש פסיקה חד-משמעית, צריך להיות קשוב למי שבא לבקש את הפסיקה, לאפשר שילוב של גמישות בפסיקה. הרב תמיד ידע למצוא את הדרך השלישית. את הטור החמישי ב"שולחן ערוך", מבלי לסטות בכהוא-זה מהארבעה המקוריים!

אחרי לילות ללא שינה ובכיות והתייעצויות רפואיות, נסענו לרב מרדכי אליהו זצ"ל ואמרתי לו בבכי מה שהרופאים אמרו לי. הרב הסתכל עלי במבט כל כך טוב ואמר לי: אל תדאגי! לידה קלה, ושיהיה במזל טוב!

מאותה שעה שהרב יצא מביתו בקריית-משה לבית הרב שרעבי במחנה-יהודה, לא ירדו גשמים כלל, עד לרגע שבו הרב אליהו נכנס לבית המדרש של הרב שרעבי. באותה שעה נפתחו ארובות השמים, והגשמים נמשכו עד לרגע שבו יצא הרב אליהו לביתו...