הרב, שכנראה זיהה את המצוקה שלנו, קיבל אותנו במאור פנים מיוחד. הוא בירך את שלושתנו ודיבר על החשיבות של שלושה מלווים לחתן!

הרבה פעמים מדברים על נסים שקורים לצדיקים. אבל כשרואים את זה בעיניים ממש – זה אחרת. אין שום הסבר למה שקרה שם...

רב ניגש מייד לצד המעשי של הערכה ואמר לו מה צריך לשפר בה. הוא שיפר, וכך יצאה הערכה אחר כך לשוק. מי שהכיר את הרב ידע כי המעשיות שלו בהלכה הייתה חשובה עד מאוד...

אבדן קשה וטראגי - מרן הרב שם לב גם לאחת שאולי אף אחד לא ישים לב לנפגעת הגדולה מהמקרה - סיפור מצמרר שלא יותיר עין יבשה...

לפני שעה התקשר אלי הרב אליהו ושאל אם הבאתי לך קמחא דפסחא. שאלתי את הרב מה פתאום, הרי מדובר בחבר כנסת לשעבר והוא בוודאי מקבל פנסיה יפה, והשיב לי הרב: תן לו מנה כפולה ומכופלת, ועכשיו ועתה. עשיתי כמצוות הרב, העמסתי שתי מנות, שמתי ליד ביתך והלכתי...

בגודל שקדנותו, היה הרב יושב לילות שלמים בהיכל הישיבה, גורס משנתו בעמקות ובחריפות, כשהוא גומא דפים וסוגיות, משננם ומאחסנם בזכרונו הבהיר. אך במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו, שהיה מתאמץ להסתיר את היקף הישגיו.

תמיד הרב היה מעודד את נשות ישראל ישראל ללמוד והתפתח ולהחכים - הכבוד הגדול שמרן העניק לנשות ישראל הצדקניות עד שכינה אותן "כתר לראשינו"!

כחודש לפני הלידה, בחג הסוכות, היה כנס של "אלפי מנשה" – הקבלת פני רבו לרב מרדכי אליהו זצ"ל באולם "אפיריון" הסמוך למקום מגורינו. בגלל החששות שלי מהניתוח, ביקשתי מבעלי שיפנה אל הרב לקבל ברכה. הרב נתן לבעלי תמר ואמר לו: "תן לאשתך לאכול מהתמר הזה, ולא יהיה ניתוח"...

לרב זצ"ל הייתה חשובה מאוד מצוות יישוב הארץ. כשהיו פונים אל הרב לגבי קניית מגרש לבנות עליו בית, היה הרב אומר: "זו מצוות יישוב ארץ ישראל – על כן יש לקנות את הכי גדול"...

תמיד ידענו - שאם הרב אומר לא לדאוג, אני לא דואג... מרן הרב קיים את הבטחתו - הרב תקע בשופר בעבור אמי ורק לאחר מכן, מלא שמחה, עזב והלך.

כאשר גבר העוני בירושלים, היו צריכים ממש מסירות נפש כדי לשלוח ילדים ללמוד תורה, כי הורים רבים נאלצו להשתמש בילדיהם לעזרה בפרנסה.

נסענו אתו מייד לבית-החולים "שערי צדק", ובמשך לילה שלם ניסו להחזיר לו את העצם למקומה, כשהוא מורדם, אך ללא הועיל! זאת הייתה אחת הפעמים שראינו בחוש איך ברכותיו של הרב מתקיימות. איך הוא פועל מעבר לזמן ולמקום...

במה היה החתן עסוק ביום חתונתו? גאון מופלג ואיש הלכה שכמותו, בוודאי הרהר בדברי תורה והלכה הנוגעים לחופה ולקידושין. או שכבן ביתם של גדולי המקובלים התאמץ להעמיק בכוונות ובסודות הקבלה הקשורים למעמד נשגב זה.

כשמדברים על הפסיקה של הרב בארבעת המינים, מעניין מאד להתייחס גם לצורה בה התבטא ובאיזו צורה חילק והגדיר את רמות הכשרות וההידור.

אחד מתושבי העיר צפת סיפר לבנו של הרב, הגאון רבי שמואל אליהו שליט"א, רבה הראשי של צפת עיר הקודש סיפור מיוחד

כשהגיעה השעה שש אמר לי הרב: "נמשיך ללמוד". הזכרתי לו שהרבנית שתחיה אמרה שבשש מגיעה משלחת אישים חשובה ורמת דרג.. "הם הגיעו?", שאל הרב, וענה תוך כדי דיבור: "הם עוד לא הגיעו, אז אנחנו ממשיכים ללמוד"...

שוב הבנתי עד כמה הרב זהיר בענייני מאכלים, אבל גם לא פחות בעניינים של כבוד הבריות...

הכבוד הזה שהרב נתן להחלטות שלי כראש ישיבה מעולם לא עזב אותי. למרות שהוא רב כל כך גדול, אחראי על כל כך הרבה אנשים ורבנים וישיבות, ואני רק על ישיבה אחת – הוא כיבד תמיד את החלטתי. ואת זה לעולם אי-אפשר לשכוח!

לא הבנתי למה התכוון הרב עד שהגעתי לניתוח. בבדיקות שעברתי בסמוך לניתוח לא היה כל סימן ורמז לגידול. זה היה מפליא איך הגידול נעלם לו.

לאחר תקופה קצרה סיפר לי חביליו: מאז שהרב אמר את הדברים, אני משתדל להסיר מעלי בשבת את כל המחשבות על המפעל שלי. אני קונה בכל שבוע כרטיס פיס, ונהגתי לבדוק בכל יום שישי אם זכיתי או לא. אך בעקבות דברי הרב החלטתי לא לבדוק לפני שבת אם זכיתי בפיס.