בתשעה באב, לפני תחילת אמירת הקינות, היה הרב זצ"ל נוהג להסתכל לעבר חלונות בית-הכנסת לראות האם יש שינוי כלשהו בחוץ, אולי בא משיח. כשהיה רואה שהוא לא בא היה אומר לנו מתוך אנחה כבדה: אני רואה שהמשיח מתעכב, אז נתחיל...

אם מתחילים במלחמה – לא ננצח! חכה ותראה שעם הזמן הם כולם יבואו ויתחברו לעם ישראל... ומי הסית את הקייסים האתיופים לא לקבל את עמדת מרן לגבי יהודתם של יהודי אתיופיה

כאשר החלו עוסקים בהכנות לבחירת רבנים חדשים לכהונת הרב הראשי לישראל והראשון לציון, קיבל הרב פניות מרבנים רבים בארץ ובעולם, שלא יתנגד ויגיש מועמדות. גם צדיקי וגדולי הדור זי"ע, שלחו את שליחיהם או פנו בעצמם וקבעו שעליו להיות הרב הראשי לישראל.

התחלתי לראות את ברכת הרב פועלת. לאחר כמה זמן הם אמרו לי: אנחנו מניחים תפילין בכל יום. כך לאט לאט החלו שני התלמידים הללו לקיים מצוות ולשמוע שיעורי תורה. גם היום הם הולכים יחד, האחד חזן מבוקש עטור זקן, והשני תמיד מלווה אותו בקולו הנאה...

בגודל שקדנותו, היה הרב יושב לילות שלמים בהיכל הישיבה, גורס משנתו בעמקות ובחריפות, כשהוא גומא דפים וסוגיות, משננם ומאחסנם בזכרונו הבהיר. אך במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו, שהיה מתאמץ להסתיר את היקף הישגיו.

לאישה הזאת יש חתול, וכבר כמה ימים שהוא לא אוכל. היא חוששת שהוא עלול למות, והיא באה לשאול מה לעשות לו.

כחודש לפני הלידה, בחג הסוכות, היה כנס של "אלפי מנשה" – הקבלת פני רבו לרב מרדכי אליהו זצ"ל באולם "אפיריון" הסמוך למקום מגורינו. בגלל החששות שלי מהניתוח, ביקשתי מבעלי שיפנה אל הרב לקבל ברכה. הרב נתן לבעלי תמר ואמר לו: "תן לאשתך לאכול מהתמר הזה, ולא יהיה ניתוח"...

הצילומים של הילד עם הגידול היו אצלי ביד, והרמתי אותם בזהירות להראות לרב שיש לילד גידול סרטני...סיכם הרב ואמר לילד: אין לך כלום. לך!

אם הרב יכול לצחוק ולנשום בעוצמה כזאת שקרעה את המסכה מעל פניו, נראה כי התפילות כבר עשו את שלהן והרב אינו נצרך עוד לטיפולינו...

לאחר ההנחיה הלכתית הורה הרב לאתר את האישה, להזהיר אותה מכוונותיו של בעלה, ולהתריע בפניה כי הוא כבר פנה לבית-הדין בתביעת גירושין...

הפעם ניגש עוזרו של הרב אל הרב ואמר בשקט: "כבוד הרב, כבר היינו בדרך לברית". "ומה עם לב אלמנה?" – רמז לו הרב. לקיים מה שנאמר: "ולב אלמנה ארנין!".

לאחר תקופה קצרה סיפר לי חביליו: מאז שהרב אמר את הדברים, אני משתדל להסיר מעלי בשבת את כל המחשבות על המפעל שלי. אני קונה בכל שבוע כרטיס פיס, ונהגתי לבדוק בכל יום שישי אם זכיתי או לא. אך בעקבות דברי הרב החלטתי לא לבדוק לפני שבת אם זכיתי בפיס.

פעם אחת הורה לי הרב לבדוק את התפילין. הבאתי אליו את הפרשיות, הוא הסתכל ואמר לי מייד שהסופר שכתב אותן היה חכם רפאל, בנו של חכם אפרים הכהן. הוא היה סופר ותיק שלא כותב הרבה. אבל בזכות סבי הרב גורג'י הוא כתב לי תפילין.

דקות ספורות לאחר מכן התקשרה אשתו של אותו מלמד והזעיקה אותו הביתה. התחילו לה כאבים לא מוסברים והיא צריכה אותו דחוף. הוא ביקש רשות ללכת באמצע הביקור של הרב מרדכי אליהו, ואני אמרתי בלבי: הנה, הברכה של הרב מתקיימת. טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע!

כאשר הגיע מועד הנסיעה ללונדון, לא העלו הוריו על דעתם כי השתנו תוכניותיו מן הקצה אל הקצה.

איך ענה מרן הרב לראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון לטענת האחרון כי אצלו יש רק תשע דיברות כי על השבת הוא מוותר ?

אחד התחומים, שהרב ראה חשיבות גדולה לעסוק בו, הוא תחום הכשרות של הרבנות הראשית לישראל.

ביקש ממני אחד המתפללים לעלות לתורה. אמרתי לו שהיום זו ה"עלייה" של כבוד הרב. הוא הלך מייד לכבוד הרב וביקש ממנו שיוותר לו כדי שהוא יעלה. כמובן שכבוד הרב ויתר לו והוא עלה...

שבוע לאחר מכן נפקדה אשתי וילדה בת. אחר כך היא נפקדה שנית וילדה תאומים, בן ובת, ומאז נולדה, ב"ה, בת נוספת.

כאשר היה הרב ילד רך בשנים, בגיל בו רגילים ילדים להשתובב ולשחק ברוב מרץ, הוא לא השתתף במשחקם ולא נענה לקריאתם להצטרף אליהם.