חכמת הרב – לעיני העמים!

היה זה בתקופה הראשונה שהרב שימש כדיין בעיר באר שבע, שהתגלגלו הדברים והרב זכה לקדש שם שמים בקרב הגויים ונודע כ'חכימא דיהודאי', לקיים מה שנאמר "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה".

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

בנושא:

וכך סיפר הרב:

באותה תקופה התגלע סכסוך גדול בין שבטי הבדואים בנגב, ואחד הצדדים היה בנו של השייח' הנכבד ביותר בעדתם, והנושא היה רגיש וטעון ביותר. המשטרה, שידעה כי סכסוך בין הבדואים יכול להתדרדר לאלימות ולרציחות, דבר שיגרור נקמות הדדיות ללא סוף, היה שומרת את צעדיהם של כל המעורבים בסכסוך. קציני משטרה היו מתאמצים לפשר ולהביא את הצדדים הנצים ל'סולחה'. אך ללא הועיל. בשלב מסוים, עירבה המשטרה את בית הדין המוסלמי בבאר שבע וביקשה שהשופטים יפסקו לפי חוקי השריעה האסלאמית. אלא ששני הצדדים לא הצליחו להסכים על שופט מקובל והגון, ובינתיים המשיך הסכסוך להתדרדר.

באחד הימים, כאשר הגיע הרב בשעת בוקר לבית הדין, נתקל בהמולה גדולה מחוץ לבית הדין השרעי. המשטרה חצצה בין מתגודדים משני הצדדים והאוירה היתה טעונה ורגישה. תוך כדי הילוכו, הבחין הרב בפרוסת לחם הזרוקה על הרצפה. כמובן, שהוא התכופף והרים את הלחם, נשק לו והניחו על גבי גדר גבוה. הוא הספיק ללכת כמה פסיעות, כששמע שקוראים לו "חכם, חכם" ומאחוריו נשמע קול ריצתו של השייח' הגדול ועמו שני קציני משטרה. הרב עשה עצמו כמי שאינו מבין ערבית, ותוך כדי כך האזין לחילופי הדברים שבין השייח' לבין השוטרים. לבדו הבין, כי השייח' ראהו נוהג כבוד בפת והדבר הותיר בו רושם מופלג, עד כדי כך שהוא ביקש שהרב ישב ויפשר בין שני הצדדים הנצים.

בתחילה ניסה הרב לטעון, שהוא מקבל משכורת כדי לדון בבית הדין הרבני ולא בבית הדין של המוסלמים. אבל עד מהרה ראה שלא תהא לו ברירה. שני הצדדים הסכימו וחתמו על כתב בוררות והרב ישב לדיון ארוך עמם. עוד באותו יום הגיעו לפשרה וחתמו על 'סולחה'.

סיים הרב ואמר: "באותו יום הבנתי לעומק את מילות התפילה 'שתצילני היום ובכל יום… מדין קשה ומבעל דין קשה, בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית', ואני לא ניצלתי ונזקקתי לדון בדין קשה של מי שאינו בן ברית"…

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

טהרה

הנה עין ה' אל יראיו

באותו יום, קודם הפיגוע, ביקש הרב אליהו זצ"ל להתפלל בכותל המערבי לביטול איזו גזירה שאף אחד לא ידע מה היא, ורק אחר כך התבררה כפיגוע שבו נהרגו שמונת תלמידי הישיבה. על כן רבים היו בכותל באותה תפילה, וכך גם אנחנו…הרב יצא באותו יום מהכותל בפנים חתומות, שלא כדרכו.

תורה

לא נצרך לשום אדם

שנתו של הרב נדדה באותה לילה – שאלה הרת גורל עמדה לפתחו – הרב לא הלך לישון כלל, הוא ישב לעיין בדבר לעומק. משהגיע לכלל הכרעה, נטל דף ועט וכתב תשובה שלמה נגד הפסק של חבריו להרכב…

כך הותר ליהודים ללמוד תורה בטורקיה

בשבת קודש ב' לחודש אלול תשמ"ו, באמצע תפילת שחרית בה השתתפו למעלה מעשרים מתפללים, חדרו שני מחבלים להיכל בית הכנסת 'נוה שלום' באיסטנבול שבטורקיה. הם ירו לכל עבר ולאחר מכן הציתו את בית הכנסת והתאבדו.

לאחר פטירתו

עין ה' אל יראיו

כעבור חודש הגעתי לבית-החולים ביום שנקבע לי, שם צילמו לי את העין בסי.טי. והנה אני רואה את המומחה מסתכל עלי בתדהמה ואומר: "אין צורך בניתוח, הקרע הולך ונסגר. אבל אני לא מבין משהו. זאת לא אותה העין שראיתי לפני חודש?!".

טהרה

נס פך השמן

הרבנית שמעה ונדהמה: "איך אפשר לחלק לכל עשרות האנשים שיש כאן מאותו בקבוקון קטן?", אך הרב הרגיע אותה ואמר לה שיחלק להם עם כפית. זה עדיין לא יספיק, חשבה הרבנית, אבל לא אמרה דבר…

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה