באחד הערבים, הבחין ראש הישיבה רבי עזרא עטייה שהרב נוטל גמרא מהארון ומתחיל ללמוד מסכת מראשיתה. לפנות בוקר, כששב רבי עזרא לישיבה, נכנס להיכל ובלאט פסע למקום מושבו. תדהמה אחזתו כשהבחין שהוא אוחז בדף מ'. אך פליאתו היתה עצומה שבעתיים, כאשר ראה מה עושה הרב ברגע שקלטו אזניו את הד פסיעותיו. הוא הפך במהירות את הדפים לדף ג' והשים עצמו כמי ששקוע בסוגיה שבדף זה.
איש אמת היה רבי עזרא עטייה וגם לרב לא נשא פנים, להתעלם ממה שהוא מנסה להערים עליו. בחיבה בלתי מוסתרת קרא: "חכם מרדכי, אתה מגחך עלי?!"
פעם הרב אמר לחזן להגיד את הפסוק: "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה", מייד אחרי שהחזן אמר – נגלתה הלבנה, וראינו את השמים ואת הירח והכוכבים. כל כך התרגלנו לזה, שלא חשבתי שזה מעשה מיוחד!
הרב הגיש משנה סדורה, דבר דבור על אופניו, בנושא ראש-חודש, תוך ציטוט מקורות רבים מן התורה, הנביאים והכתובים. החל מחז"ל, ראשונים אחרונים ואחרוני האחרונים, באגדה ובמחשבה, במפרשים ובהלכה. לא ניתן היה לשער כלל, שהרב לא ידע מראש מהו נושא השיחה
חברו מילדות של מרן הרב מספר מכלי ראשון סיפור עם ניחוח של פעם… גם לפני יותר מ 70 שנה שמרן היה ילד אהבת התורה פיעמה בליבו.
פעם טס הרב לוונצואלה שבדרום אמריקה, ובמושב לפניו ישב השגריר הסעודי ביחד עם אשתו. כדרכו בכל הטיסות, היה הרב שקוע בלימודו, אך לפתע קלטו אוזניו שיחה מעניינת.
לא הבנתי למה התכוון הרב עד שהגעתי לניתוח. בבדיקות שעברתי בסמוך לניתוח לא היה כל סימן ורמז לגידול. זה היה מפליא איך הגידול נעלם לו.
תמו ימי הילדות והגיעו שנות הבחרות, המעולות שבשנות חיי אדם, שנות הנעורים בהן הוא עושה חיל ורוכש קנייני נצח שישמשוהו לכל ימי חייו.
מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה
