התמדה עצומה

בגיל שבע עשרה שנה בלבד סיים הרב את הש"ס בפעם הראשונה, ומאז עד סוף ימיו היה חוזר ומשנן את הש"ס מראשיתו לסופו.

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

בכל מקום שהלך, ראוהו עם גמרא ביד, אבל בעיקר מצאוהו בישיבה, מבוקר עד ליל, שוקד על תלמודו, בריכוז נפלא שאי אפשר לתארו.

בשעת בוקר היה הרב מגיע אל הישיבה וניגש מיד למקומו. על אותו מקום היה יושב במשך שבע-שמונה שעות ברציפות, ולפעמים גם יותר. קולו לא נשמע ואת ראשו מן הספר לא הרים. בדרך כלל היה תומך את הראש ומשעינו על יד ימין, שהיתה מסוככת על המצח ומסתירה מעיניו כל מראה. את הקסקט שהיה חבוש לראשו לא הסיר, ובימים חמים היה מסיטו לאחור. וכך, באותה תנוחה היה יושב ועוסק בתורה.

באחת התקופות למד בחברותא עם הגאון רבי אליהו שרים זצ"ל, והיו יושבים ולומדים בצוותא מעת שסיימו תפילת ותיקין ועד שעת חצות לילה. סיפר רבי אליהו, כי מאכלם היה פיתה אחת, גביע לבן אחד וביצה אחת, והיו מחלקים ארוחתם חצי-חצי וכל אחד מסתפק בחלק אחד.

על קביעת הלימוד בצוותא, סיפר רבי אליהו, שהוא היה צעיר מן הרב בכשלוש שנים והרב נחשב בין הותיקים, והוא השתוקק ללמוד אתו בחברותא. הוא שמע את השבחים הרבים שמדברים עליו ואת המעלות שאומרים שהוא מצוין בהן, וגם הביט עליו בהערצה מפני יחוסו הגדול שהוא בנו של רבי סלמאן הצדיק עליו השלום. החשק והתשוקה אכלו את לבו של רבי אליהו, אך הוא לא העז לפנות ולבקש מהרב שילמד אתו. לבסוף, קם ועשה מעשה. הוא התיישב בסמוך לרב ונדחק מעט בגופו עליו. סבר הרב לתומו שהבחור הצעיר אליהו שרים התיישב סתם לצדו, וזז בעדינות הצדה כדי לפנות לו יותר מקום. אלא שהוא הוסיף והתקדם קמעא ונדחק עליו בגופו שוב ושוב. נשא הרב עיניו מן הספר ושאל: "מה אתה עושה?". השיב לו רבי אליהו: "הרי דרשו חז"ל על הפסוק 'ולדבקה בו', שפירושו 'הדבק בחכמים ובתלמידיהם' ואני מבקש לקיים דבריהם כפשוטם"… צחק הרב בטוב לב ואמר: "ומה תבקש עוד?". אזי העז רבי אליהו והציע שילמדו בחברותא, והרב הסכים ובתנאי שיוכל להתמיד כמותו מבוקר ועד ליל.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

רוח הקודש

למען ירבו ימיכם

הרב חזר ואמר: אף-על-פי-כן לבדוק את התפילין. עשינו כדבריו והלכנו לבודק מומחה, והוא בדק ומצא שבאמת חסרות בתפילין המילים "למען ירבו ימיכם וימי בניכם". מילים כל כך משמעותיות לנו בעת ההיא בדיוק.

טהרה

תפילין של לב

הסדר בהנחת התפילין של הרב היה מעניין…ביום שאחר כך הייתה ישועה גדולה – היה הרב מניח שני זוגות תפילין, רש"י ורבנו תם. ביום שאחר כך היה בו פיגוע או אסון – היה הרב מניח זוג אחד של תפילין, של ראש בלבד.

בית נאמן בישראל

חתונה של צנע…

תקופת חתונתו של הרב, היתה תקופה קשה של מחסור במוצרי מזון וכולם היו חייבים להצטמצם מאד.

נקיות

ניצל מדג

בדיעבד התברר לי שכבוד הרב לא אוכל טונה בכלל, רק סרדינים שרואים את הקשקשים שלהם ואין שום חשש שמא התערב כריש במקום טונה בתוך הקופסא, בלי שום אפשרות לזהות את הטעות..

טהרה

בכל יום שיבוא – ממש

אבל הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן להוציא מפיו פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שהמשיח לא יבוא עד תשעה באב, והוא יהיה יום אבל. מי אמר לך שתשעה באב לא יהיה יום של שמחה? שאני אפסוק פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שגם השנה יהיה תשעה באב? לא מוכן!

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה