גידול שהתגלה בגופה הביא אותה אל סף ניתוח מסובך, ובבוקר האחרון סיפרה לחברתה על חלום הלילה. בבדיקות שלפני הניתוח ראתה את הרופאים מחליפים מבטים, והמתינה בסבלנות שיאמרו לה.
אחרי פטירת הרב חש ליאור שאין את מי לשאול בהלכה, עד ששנת צהריים אחת החזירה לו את ההזדמנות. הוא הפנה שאלה על תפיליו, וקיבל הוראה מפורשת שאותה מיהר לקיים בבוקר.
אורה, שהתייעצה עם הרב בחייו ופוקדת כיום את ציונו בהר המנוחות, נתקפה אימה לקראת לידתה התשיעית. בדרך לבית החולים פנתה אליו בליבה, ומאז ליווה אותה משפט אחד קצר עד הסוף.
סטודנטית לראיית חשבון שנכשלה שוב ושוב במבחן האחרון שקעה במשבר ארוך, עד שהגיעה ביום ההילולה להתפלל בציון הרב. מועד הבחינה הבא נקבע דווקא לשבוע ההילולה עצמו.
יוסף, שכנו של הרב, מופיע בשירה ובריקוד. פעם אחת אבד לו הקול ערב הופעה, והרב נתן לו שלוש סוכריות וברכה קצרה. לימים, אחרי פטירת הרב, נשנה הסיפור והוא עלה לציון.
אישה בשבוע השלושים ושמונה נשלחה לניתוח קיסרי אחרי שהניסיונות להפוך את העובר נכשלו. משם נסעה היישר לציונו של הרב מרדכי אליהו, ויצאה עם תחושה אחרת לגמרי.
אחרי שנים קשות מצאה את דרכה בחזרה בזכות הרב ושליחיו, וכשננעל הציון בימי הקורונה המשיכה להתפלל בחוץ, כואבת ושבורה. רק אחר כך שמעה מה התרחש באותן שעות עצמן.
בתו נשאה הריון תאומים בסיכון והרופאים לחצו לצמצם אותו, ובשבוע שלפני הלידה עלה האב להתפלל בכותל ובציון. בשבת שלאחר מכן חלמה הבת חלום, בלי לדעת דבר על תפילותיו.
מדריכת כלות ותיקה הבחינה בציון בבחורה שהמתינה בצד כדי להתפלל לבדה, ובניגוד להרגלה שבה על עקבותיה כדי לברך אותה. רק כעבור ימים אחדים הבינה מה עמד מאחורי אותה פנייה.
בכיר במשרד הביטחון, שהרב דחף אותו להתקדם שלב אחר שלב, עמד בראש ניסוי מערכתי שנקבע דווקא לפורים דירושלים. שעתיים פנויות בבוקר הספיקו לו כדי לעלות אל הציון.
הורים קיבלו על עצמם ארבעים יום של תפילה בציוני הרב והחיד"א למען זיווג בנם, וביום האחרון מצאו את עצמם דופקים בדלת ביתו של הרב. שלושה שבועות אחר כך הגיעה שיחת טלפון.
רווקה בת שלושים ושמונה, כעשרים שנה בחיפוש זיווג, קראה על בחורה שהרב הקפיד עליה מדוע לא שבה לבקש ברכה, ונסעה מהצפון אל הציון בעודה חולה כדי לומר את שלה.
בזאת חנוכה עלו אם ובתה לציון הרב, והבת קראה שם את שמו של אחיה, שהתקשה בשידוכים. בשובן ביקשה האם לברר על הבחורה שנפגש עמה, ומן העבר השני של הקו השתררה שתיקה.
בעיצומן של ההכנות לסוכות נפלה ילדה בת שלוש מגובה שני מטרים על רצפת אבן ואיבדה את הכרתה. אביה, ששמע מהרופאים כי נותר רק להמתין, יצא לציון הרב סמוך לכניסת השבת.
לקראת סוף ההריון התברר שהעובר במצג עכוז. הסגולה הראשונה ששמעה, שתיית מים ממעיין הסטף, נראתה לה תמוהה, עד שנשים סיפרו לה על ציון שהיא ממילא רגילה לפקוד.
מפעל מיצים בעטרות עמד להיסגר וכל עובדיו לפני פיטורין, עד שמנהל העבודה הציע עסקה נועזת שהעבירה את כל ההפסדים אל כתפיו. משהבין למה נכנס, עלה להתפלל בציון הרב.
נהג מונית המתין בחוץ בזמן שנוסעיו התפללו בציון, עד שהוזמן להיכנס ולומר תהילים. בשיחה שהתפתחה הודה שכל פרנסתו תלויה דווקא בשבת, ומולו הועמדה הצעה אחת פשוטה.
בעיצומו של הקיץ הגיעה אישה לציון כשידיה עטויות כפפות, והתקשתה להדליק נרות. מאחורי הכפפות הסתתרו פצעים שאף רופא לא הצליח לרפא, ובציון הציעו לה סגולה עתיקה מן הגמרא.
בתה יצאה לטיול בצפון וכבר ימים אינה יוצרת קשר, והאם הגיעה בבכי אל ציון הרב. מי שדיבר איתה שם נזכר כיצד הרב היה מתייחס לכל אדם, והציע לה לומר תהילים לפי אותיות שם הבת.
אדם שהתרחק מתורה ומצוות התעורר בבוקר עם תחושה כבדה שדין קשה מרחף מעליו, ומצא את עצמו נוסע להר המנוחות לציון שמעולם לא ביקר בו. באותו ערב התעוררה בתו בקוצר נשימה.
יהודי שסבל מאבנים בכליות ביקש להימנע מניתוח, ניסה טיפולים ואף הוצאת עין הרע בעופרת אצל נהגו של הרב, ולא נושע. בצערו פנה אל הציון ובכה שם כדרך שהיה מבקש מהרב בחייו.
עוזרו של הרב מספר על הרגעים האחרונים ליד המיטה: העיניים נפקחו, השפתיים החלו לנוע ומאור פנים כזה לא ראו הנוכחים מעולם. איש לא הבין את המילים, עד שרב שעמד שם הסביר.
ראש כולל מצפת, שבנו המוכשר נטש את הלימוד ואת התפילה, נדחק בליל ההלוויה אל המכונית שנשאה את הרב בדרכה לציון וביקש דבר אחד. באותו לילה קרו שם דברים שקשה להסביר.
מהמרפסת של בית המדרש היכל יעקב ירדה המיטה אל תוך המון עצום, ורבבות נדחקו לגעת בה. תחילה נדמה היה שחסר כאן סדר, עד שמישהו הסביר למתבוננים מה הם רואים באמת.
מיד לאחר הפטירה התברר שחלקת הקבר שהרב רכש כבר תפוסה, ומישהו נזכר בחלקה אחרת שנותרה ריקה מאחורי ציון החיד"א. החיפוש אחר אדריכל למצבה הוביל לגילוי מפתיע.