אדני חסד לבית של תורה

במה היה החתן עסוק ביום חתונתו? גאון מופלג ואיש הלכה שכמותו, בוודאי הרהר בדברי תורה והלכה הנוגעים לחופה ולקידושין. או שכבן ביתם של גדולי המקובלים התאמץ להעמיק בכוונות ובסודות הקבלה הקשורים למעמד נשגב זה.

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

מספר אחד מידידיו הקרובים של הרב, הגאון רבי אליהו לוי שליט"א (ראש בית המדרש לרבנים ודיינים 'יד הרב נסים'), הזוכר היטב את חתונת הרב, כאשר הוליכוהו לחופה והוא הצעיר עמד מרחוק. בסביבת החופה עמדו עשרות-עשרות רבנים חשובים מאד, והוא צעיר לימים היה וחש אי נעימות להימצא במקום גדולים. והנה נשמעת הקריאה: "אליהו, בוא רגע". והנער אליהו לוי, נרגש ונפעם מפנייתו האישית של החתן אליו, פילס דרכו במעגל המכובדים, וכולם עוקבים אחריו כשהם בטוחים שדבר חשוב יש לו לחתן להגיד לו באותו רגע. אך לא. בסך הכל רצה הרב להנעים לו, שיחוש רצוי ואהוד וידע שהבחין בו והוא מעריך את בואו. הוא דיבר עמו דקה בדברים בלתי חשובים בעליל, אך בעיני הרב הם זכו לחשיבות גדולה. וכי אין זה דבר חשוב לעשות נעים לבחור צעיר ונבוך שאינו מוצא את מקומו בחתונת ידידו העילוי?!…

"ובכך עדיין לא הגענו אל הפסגה", מוסיף ומתאר הגאון רבי מרדכי נגארי שליט"א הרב הראשי למעלה אדומים, "שכן הסיפור הבא מדהים הרבה יותר":

ביום חופתו, הלך הרב להתפלל על קברו של דוד המלך עליו השלום בהר ציון, לשאת תפילה ביומו הגדול ולבקש שימלא ה' משאלות לבו לטובה. בחזרתו, כשהלך לטפס את העלייה הקשה המובילה אל תחנת הרכבת הישנה, ראה הרב סבל זקן הדוחף עגלת משא ומתקשה מאד בעלייה. מבלי שנתבקש, ניגש הרב לעזור לו כשהוא שמח לקיים ביומו הגדול מצות "עזוב תעזוב עמו". בלילה, היה הסבל בין הקרואים לחתונה וכמה גדולה היתה תדהמתו, כאשר ראה שאותו בחור שנחלץ לעזרתו והתאמץ בשבילו הרבה, הוא לא אחר מאשר החתן בכבודו ובעצמו.

על יסודות אלו – של תורה מתוך הדחק, דבקות בקדוש ברוך הוא בכל מחיר ואהבת כל יהודי והתמסרות אליו – הושתת ביתו של הרב. הוא הבית שהיה לימים תל תלפיות לרבבות-רבבות, שידעו כי ממנו תצא תורה וברכה ודבר ה' .

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

ענווה

הבושם של הרב

פעם אחת הזדעזעתי כששמעתי את הרב אומר: אתה חושב שכל הכבוד הזה הוא בגללי? לא ולא. זה בגלל התורה שאני אומר להם. תראה איזה כבוד יש לתורה!

רוח הקודש

האם הרב חזה את הפציעה של אחיו?

כשאחי נפצע רצתי מייד אל אחי מרדכי, והוא הלך לקרוא לאמא שלנו. בינתיים לקחו את נעים לבית-החולים והתברר שקליע חדר לרגלו במקום מסוכן והרופאים רצו לכרות לו את הרגל. הלכנו לחכם צדקה הזקן, והוא אמר לנו לא לחתוך את הרגל. אמא שלי עמדה על כך שלא יחתכו את הרגל שלו, וברוך השם הרגל של אחי חכם נעים ניצלה…

רוח הקודש

חתן חשוב

פעם אחת הורה לי הרב לבדוק את התפילין. הבאתי אליו את הפרשיות, הוא הסתכל ואמר לי מייד שהסופר שכתב אותן היה חכם רפאל, בנו של חכם אפרים הכהן. הוא היה סופר ותיק שלא כותב הרבה. אבל בזכות סבי הרב גורג'י הוא כתב לי תפילין.

לאחר פטירתו

עין ה' אל יראיו

כעבור חודש הגעתי לבית-החולים ביום שנקבע לי, שם צילמו לי את העין בסי.טי. והנה אני רואה את המומחה מסתכל עלי בתדהמה ואומר: "אין צורך בניתוח, הקרע הולך ונסגר. אבל אני לא מבין משהו. זאת לא אותה העין שראיתי לפני חודש?!".

"ואל תקרב אל פתח ביתה"!

כשהיה הרב באחת הקהילות הגדולות בארצות הברית, בא יהודי חשוב והזמין אותו להשתתף בברית מילה שהוא עורך לבנו, ואף כיבד את הרב שישמש סנדק וימולו את הרך הנולד על ברכיו.

להרגיש את ההלכה

חינך הרב את כל תלמידיו ושומעי לקחו, להיות דרוכים תמיד לשקול ולבדוק את כל צדדי ההלכה. הרב לא הסתפק בכך שלומדים הלכות, אלא תבע ואמר שצריכים לשאוף למצב ש"הגוף ירגיש מעצמו את ההלכה".

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה