כיצד בוחנים…

כאשר עוסקים בפרקי החינוך של הרב, כדאי לספר כיצד היה הרב בוחן תלמידים, בבואו לבקר בתלמודי תורה ובבתי ספר.

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

פעם נערך חידון פומבי באחד מבתי הספר שהיו תחת נשיאותו והדרכתו של הרב, והוא התבקש להופיע כאורח כבוד. הצוות שהכין את השאלות, בנה אותן משלושה חלקים כל אחת, והוקצו שש נקודות לתלמיד שיידע לענות על שאלה במלואה. והנה השיב אחד הנשאלים על שני חלקים ואילו על החלק השלישי לא ידע להשיב. סבר הבוחן להעניק לתלמיד ארבע נקודות בלבד, אך הרב הקדימו וקרא: "שש נקודות". וכשנשא אליו הבוחן עיניים תמהות, הוסיף הרב בבדיחותא: "רובו ככולו". זו היתה דרכו הנפלאה של הרב, לראות את העיקר ולהקדימו לטפל – כי מה הן נקודות בחידון פומבי, לעומת חיזוק נפשו של תלמיד.

אחד מבאי ביתו של הרב, סיפר, כי כמה פעמים הגיע הרב לבחון את הילדים בתלמוד תורה בו הוא למד. וכבר אז הבחין, כמה נדיר הדבר שילד לא יידע להשיב על שאלה שהרב שואל. אם קרה שילד היה מגמגם ומתבלבל, היה הרב מעודדו ומדרבנו ומוסיף רמזים ופתיחה, כדי לסייע לו לצאת בכבוד. וכשהיה הנער יוצא בשלום, היה הרב מחמיא לו ומשבח את תשובתו הנבונה.

ועוד הנהגה בלטה אצל הרב, שכאשר היה תלמיד שבכל זאת לא ידע להשיב על שאלה שנשאל, לא היה הרב מעביר את השאלה לתלמיד הבא, וכמובן שנמנע מלשאול: "האם יש מישהו היודע לענות". כאשר פנה לשאול את הילד הבא, היה פותח בשאלה חדשה שלא נשאלה קודם לכן. היתה זו רגישותו הנפלאה של הרב, שלא לבייש את הילד שלא ידע להשיב. בדרך הזו, ניתן היה להציג ולהגיד, שהיתה זו שאלה קשה במיוחד שאף אחד לא היה מסוגל להשיב עליה כהלכה.

פעם נערך מבחן בתלמוד תורה על שמונה דפי גמרא, והנער לא הצליח לענות על השאלה אשר נשאל. הוא היה כל כך נרגש ונבוך, ופשוט לא הצליח לפצות את פיו. ראה הרב את מצוקתו ואמר: "כנראה יש לי טעות והשאלה ששאלתיך אינה מהדפים שעליהם נערכת הבחינה. הבה ואשאלך שאלה אחרת מן הדפים הנכונים". אז הציג הרב שאלה קלה בהרבה, ערך אותה בשפה קלה ונעימה והדגים אותה במשל ממחיש, ומתוך כל האמצעים הללו נאחז הילד בטחון עצמי והשיב נכונה. לאחר מכן, כאשר פתח הילד את הגמרא ובדק בתוכה, גילה כמובן שהשאלה הראשונה אף היא היתה מן החומר הנלמד.

לימים, כאשר חבש הנער את ספסלי בית המדרש 'דרכי הוראה לרבנים' והיה תלמידו של הרב, נזכר לא אחת באותו מעמד בו הרב מציג עצמו כמי ש'טעה' ולא זכר מה כתוב בדפי הגמרא שעליהם נערכה הבחינה. והרי כל רז לא אניס ליה והש"ס כולו היה ערוך על לשונו מילה במילה.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

לאחר פטירתו

גם ציפור מצאה בית

בערב יום כיפור לאחר פטירת הרב הלכתי לציון של הרב ואמרתי לו: כבודו אמר לי לקנות בית, אני מנסה שנתיים ולא מצליחה. אני מבקשת מהרב שיקיים את הבטחתו ואני אארגן קבוצה של בנות שתעשה משהו לעילוי נשמת הרב…

ילדים זו שמחה

כוחה של ברכה

הרב בירך אותו, ואחר כך הסתכל לצדדים לחפש את המלווים של החתן. אני עמדתי בצד, כדרכי. כשהרב הבחין בי הוא שאל אותי: מה אתה רוצה ברכה? אמרתי לו: ילדים!

פרקי ילדות

אינני יתום! גם לי יש אבא!

סמוך להסתלקותו של רבי סלימאן, כשהרב עוד היה תלמיד ב'כותאב' הגיע אחד הנדיבים לבקר בישיבת 'פורת יוסף'

רוח הקודש

שניים אוחזין בטלית

הוא התרגש מאוד, לקח את הטלית שלו, ניגש לכבוד הרב ואמר לו: כבוד הרב, שלום קשר לי את הטלית הזאת. הרב לקח את הטלית ואמר: לא, שלום לא עשה את זה. אותו אדם התפלא, לקח את הטלית, הסתכל וראה שבטעות הוא לקח טלית אחרת…

תורה

מעשר זמן – בורא שיעור תורה

הרב נהג לספר על דודו רבי יהודה צדקה זצ"ל על ויכוח של קשישים בבית אבות אם עברו בכביששבע או שמונה מכוניות… בזכות אותו ויכוח נוסד שיעור תורה באותו מקום

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה