כיצד בוחנים…

כאשר עוסקים בפרקי החינוך של הרב, כדאי לספר כיצד היה הרב בוחן תלמידים, בבואו לבקר בתלמודי תורה ובבתי ספר.

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

פעם נערך חידון פומבי באחד מבתי הספר שהיו תחת נשיאותו והדרכתו של הרב, והוא התבקש להופיע כאורח כבוד. הצוות שהכין את השאלות, בנה אותן משלושה חלקים כל אחת, והוקצו שש נקודות לתלמיד שיידע לענות על שאלה במלואה. והנה השיב אחד הנשאלים על שני חלקים ואילו על החלק השלישי לא ידע להשיב. סבר הבוחן להעניק לתלמיד ארבע נקודות בלבד, אך הרב הקדימו וקרא: "שש נקודות". וכשנשא אליו הבוחן עיניים תמהות, הוסיף הרב בבדיחותא: "רובו ככולו". זו היתה דרכו הנפלאה של הרב, לראות את העיקר ולהקדימו לטפל – כי מה הן נקודות בחידון פומבי, לעומת חיזוק נפשו של תלמיד.

אחד מבאי ביתו של הרב, סיפר, כי כמה פעמים הגיע הרב לבחון את הילדים בתלמוד תורה בו הוא למד. וכבר אז הבחין, כמה נדיר הדבר שילד לא יידע להשיב על שאלה שהרב שואל. אם קרה שילד היה מגמגם ומתבלבל, היה הרב מעודדו ומדרבנו ומוסיף רמזים ופתיחה, כדי לסייע לו לצאת בכבוד. וכשהיה הנער יוצא בשלום, היה הרב מחמיא לו ומשבח את תשובתו הנבונה.

ועוד הנהגה בלטה אצל הרב, שכאשר היה תלמיד שבכל זאת לא ידע להשיב על שאלה שנשאל, לא היה הרב מעביר את השאלה לתלמיד הבא, וכמובן שנמנע מלשאול: "האם יש מישהו היודע לענות". כאשר פנה לשאול את הילד הבא, היה פותח בשאלה חדשה שלא נשאלה קודם לכן. היתה זו רגישותו הנפלאה של הרב, שלא לבייש את הילד שלא ידע להשיב. בדרך הזו, ניתן היה להציג ולהגיד, שהיתה זו שאלה קשה במיוחד שאף אחד לא היה מסוגל להשיב עליה כהלכה.

פעם נערך מבחן בתלמוד תורה על שמונה דפי גמרא, והנער לא הצליח לענות על השאלה אשר נשאל. הוא היה כל כך נרגש ונבוך, ופשוט לא הצליח לפצות את פיו. ראה הרב את מצוקתו ואמר: "כנראה יש לי טעות והשאלה ששאלתיך אינה מהדפים שעליהם נערכת הבחינה. הבה ואשאלך שאלה אחרת מן הדפים הנכונים". אז הציג הרב שאלה קלה בהרבה, ערך אותה בשפה קלה ונעימה והדגים אותה במשל ממחיש, ומתוך כל האמצעים הללו נאחז הילד בטחון עצמי והשיב נכונה. לאחר מכן, כאשר פתח הילד את הגמרא ובדק בתוכה, גילה כמובן שהשאלה הראשונה אף היא היתה מן החומר הנלמד.

לימים, כאשר חבש הנער את ספסלי בית המדרש 'דרכי הוראה לרבנים' והיה תלמידו של הרב, נזכר לא אחת באותו מעמד בו הרב מציג עצמו כמי ש'טעה' ולא זכר מה כתוב בדפי הגמרא שעליהם נערכה הבחינה. והרי כל רז לא אניס ליה והש"ס כולו היה ערוך על לשונו מילה במילה.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

תורה

הגבהת הנעל לשידוכים

איך מרן הרב פסק לבחור שרצה להגביה את קומתו הפיזית באמצעים מלאכותיים ובכך אולי לגנוב את דעתה של המשודכת?

מורה לילדי ישראל

מחנך מאז ומעולם

עוד בהיותו כבן חמש עשרה שנים בלבד, היה הרב מקבץ נערים לבית הכנסת 'מוסאיוף' שבשכונת הבוכרים, כדי שלא יסתובבו בשעות הערב ברחובות בחוסר מעש.

צדיק בן צדיק

אהגה בתורת א-ל ותחכמני!

נדיר הוא סיפור חייו של המקובל האלוקי רבי סלימאן אליהו זיע"א, אביו של הרב, שאת שנותיו הראשונות עשה במשפחה ובסביבה שלא היתה קרובה להיכלי תורה.

טהרה

מרוקרליבך

ראיתי שהברכה של הרב אליהו מתחילה לעבוד במהירות. הגענו ללשכה, ומייד ראש העיר קיבל את פנינו. לאחר שהתיישבנו הוא פנה אלי ואמר: "מר אלבז, אני מתפלא עליך. למה אתה לא חולם גדול? למה אתה חולם קטן? תחלום גדול!"

ענווה

בן עלייה

ביקש ממני אחד המתפללים לעלות לתורה. אמרתי לו שהיום זו ה"עלייה" של כבוד הרב. הוא הלך מייד לכבוד הרב וביקש ממנו שיוותר לו כדי שהוא יעלה. כמובן שכבוד הרב ויתר לו והוא עלה…

תורה

תורה קודמת לכל

כשהגיעה השעה שש אמר לי הרב: "נמשיך ללמוד". הזכרתי לו שהרבנית שתחיה אמרה שבשש מגיעה משלחת אישים חשובה ורמת דרג.. "הם הגיעו?", שאל הרב, וענה תוך כדי דיבור: "הם עוד לא הגיעו, אז אנחנו ממשיכים ללמוד"…

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה