מבית דרכי הוראה לרבנים

פרק כ – טומאת מת

תוכן הספר

  • אזהרה לכהן – כל כהן מוזהר שלא להיטמא למת, ולא להיכנס לבניין שיש בו מת, ולא להיטמא באיבר מן האדם החי, ואפילו אם האיבר הוא של הכהן עצמו[1].

 

  • כהן בעל מום – גם לכהן בעל מום אסור להיטמא למת באופנים הנ"ל[2].

 

  • כהן קטן – אין חיוב להזהיר כהן קטן שלא ייטמא למת, אלא אם כן הקטן הגיע לגיל חינוך. אמנם אסור לטמא אפילו כהן קטן בידיים. ובכל מקרה חייב האב לגדלו בקדושה[3].

 

  • כוהנת – מותר לכוהנת להיטמא למת[4].

 

  • מעוברת – אישה מעוברת – יש אומרים שמותרת להיטמא למת ויש אוסרים, וראוי להיזהר היכן שאפשר[5].

 

  • מתים שמיטמא להם – כל אותם שבעת המתים, שהתורה הזכירה בתחילת פרשת "אמור"[6], שכהן מיטמא להם – מצווה היא לו שייטמא להם, ואם לא רצה – מטמאים אותו בעל כורחו, בין אם המת הוא איש או אישה[7].

 

  • ואלו הם המתים שמיטמא להם: אביו, אמו, אחיו, אחותו, בנו, בתו, אשתו וכדלהלן. ודווקא אם המתים שלמים ולא חסר בהם איבר או חלק אחר.
  • אב – יש אומרים אפילו אם היה האב חסר איבר בחייו.
  • אם – אפילו אם אחרי שילדה אותו נתחללה.
  • אח – אפילו אם הוא רק אח מהאב ואינו אחיו מהאם. אבל אם הוא אח רק מהאם, אעפ"י שמתאבל עליו (מדרבנן) – אינו מיטמא לו.
  • אחות – אפילו אם היא רק אחות מהאב ואינה אחותו מהאם. אבל אם היא אחות רק מהאם, אעפ"י שמתאבל עליה (מדרבנן) – אינו מיטמא לה. ודווקא אם היא רווקה, אבל אם הייתה ארוסה, דהיינו מקודשת, ואפילו שהייתה מאורסת לכהן, וקל וחומר אם הייתה נשואה – לא מיטמא לה. ואם האחות הייתה גרושה או אלמנה מן האירוסין – מיטמא לה, ואם הייתה גרושה או אלמנה מהנישואין – אינו מיטמא לה. ואם הייתה משודכת (בלשוננו: מאורסת) – מיטמא לה.
  • בן או בת – רק מאשתו שהיא יהודיה, אבל אם בא על גויה וילדה לו בן או בת, אפילו אם אחרי כן נתגיירה ונתגיירו ילדיה  – אינו מיטמא להם.
  • אישה – אם היא הייתה רק משודכת לו או אפילו מאורסת לו – לא מיטמא לה. וכן אינו מיטמא לאישה שאסורה לו, כגון גרושה שנישאה לו (באיסור) ומתה, ואפילו אם הייתה גרושתו שהחזירה נגד הדין. וכן אם גרש את אשתו אפילו שיש לו בנים ממנה – אינו מיטמא לה[8].

 

  • אינו מיטמא לנפל – כהן מיטמא לבניו ובנותיו ולאחיו ולאחיותיו שמתו, בתנאי שיצאו מכלל נפלים, דהיינו שברור שהילד נולד אחרי שבעה או תשעה חודשים מתחילת ההיריון, וכן ברור שחי כבר שלושים יום[9].

 

  • "נפל", דהיינו כל עובר שהוא בן ארבעים יום מתחילת ההיריון – מטמא אעפ"י שאינו מרוקם בבשר וגידים, אבל פחות מארבעים יום – אין בו דין טומאה ואין צריך לפרוש ממנו[10].

 

  • טומאה באוהל – אסור לכהן להיכנס לחדר שהמת נמצא בו, מפני שהמת מטמא כל מי שנמצא איתו תחת אותו גג[11].

 

  • חיוב הכהן להתרחק מהטומאה – כתוב במשלי[12]: "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'", ובכל מקום שיש חלול ה' אין חולקים כבוד (אפילו) לרב[13], ולכן:

 

  • כהן שישן ללא בגדים או עם בגדי לילה בבניין שמת בו מת – חייב לצאת מהבניין מיד כשיודע על המת.
  • אם הכהן אינו יודע – אין חיוב לומר לו מיד, אלא ימתינו לו עד שילבש את בגדיו.
  • אמנם אם הודיעו לו לפני שלבש את בגדיו – חייב לצאת מיד אפילו שאינו לבוש כדבעי ואפילו שיבוא לידי זלזול.
  • יש אומרים שאפילו אם הוא ערום יצא מיד, ויש מתירים שילבש בגד אחד בלבד ואח"כ יצא[14].

 

  • כשיש גוסס – אסור לכהן להיכנס לבית שברור לו שיש בו גוסס, אבל מותר לו להיכנס לבית חולים וכד' כיון שיש ספק אם בעת כניסתו יהיה שם אדם גוסס. אמנם אם ברור לכהן שבבית החולים יש כעת אדם גוסס או אם נפטר שם אדם וטרם הוציאו אותו משם, ואפילו הוא נפל – אסור לו להיכנס לשם[15].

 

  • חדר סמוך למת – אסור לכהן להיכנס לחדר שסמוך לחדר שיש בו מת בזמן שהחדרים פתוחים אחד לשני (וכדלקמן). ואפילו בבניין גדול שיש בו כמה קומות, ונמצא מת באחד מהחדרים – אסור לכהן לצאת מדירתו, ועליו לסגור את דלתות וחלונות הבית[16].

 

  • שיעור הפתח – שיעור הפתח מחדר לחדר שמטמא הוא טפח על טפח (דהיינו 8 ס"מ על 8 ס"מ), ואם פתח זה נסתם – אין הטומאה עוברת[17].

 

  • סתימת הפתח – אי אפשר לסתום פתח בדבר שמקבל טומאה כגון כלי וכדו', אבל דלת או חלון שהם קבועים – חוצצים מפני הטומאה[18].

 

  • סתימה זמנית – סתימה מועילה אפילו אם היא זמנית[19].

 

  • אם סתם את הנקב שפתוח מחדר לחדר – מותר לו להיכנס לחדר שבו נמצאת הסתימה, כיון שהסתימה חוצצת ואין הטומאה נכנסת לשם. ואפילו אם הסתימה הייתה בדבר סרוג וקלוע שכולו נקבים, כל עוד שאין בנקבים טפח על טפח הרי זה חוצץ. ואין כלל הנקבים מצטרפים לפותח טפח (דהיינו פתח בגודל טפח על טפח)[20].

 

  • מבוי – מבוי (דהיינו רחוב שיש לו רק פתח אחד) שיש בפתחו כניסה עשויה משתי מזוזות (בצדדים) ומשקוף (מלמעלה), ויש באחד מהבתים שבמבוי זה מת – אסור לכהן להיכנס או לצאת ממבוי זה, ואפילו אם יש במבוי זה בלבד בית כנסת – אסור לו להיכנס בו כדי לענות קדיש, קדושה, ברכת כהנים וכד'. וכן הוא הדין לעיר או שכונה שמוקפת ויש בה מת, ויש לה כניסה אחת בלבד דרך שער – כיון שעתידים להוציא את המת דרך אותו שער אסור לכהן לעבור שם אפילו שלא בעת הוצאת המת (מדין סוף טומאה דרכה לצאת משם), אבל מותר לו להיכנס ולצאת ממקום שיש בו כמה פתחים (כיון שיכול להיות שיוציאו את המת מפתח אחר)[21].

 

  • מותר לכהן להיכנס למבוי הנ"ל בשבת כיון שאין קוברים בשבת, אבל אסור לו להיכנס ולצאת שם אם יש שם מת ביום טוב, במוצאי שבת, ביום חול כיון שאז מותר לקבור[22].

 

  • מת באוניה או מטוס – אם יש מת באוניה או במטוס – יש להניחו בארון, ולשים עליו עוד אוהל בגובה של טפח לפחות, ויניחו אותו בתא נפרד או בחדר נפרד, ואז יוכל כהן להיכנס לשם[23].

 

  • כהן בליווי הנפטר – אם הכהן הולך ללוות מת – צריך להיזהר שלא יתקרב לנושאי המיטה. וכן יזהר שלא יהיה שום דבר מאהיל על המת ועליו יחד, כגון מרפסת או אילן שענפיו מאהילים על המת ועליו[24].

 

  • כניסת כהן שמיטמא – אם נפטר אדם שמותר לכהן להיטמא לו (עיין סעיף ז') – מותר לו ללכת וללוותם. וצריך להיזהר לא להיכנס לבית הקברות כיון שבבית הקברות ישנם עוד קברים ונמצא שמוסיף לעצמו טומאה, וכן בחזרה לאחר שקבר את המת מוסיף עוד טומאה. אמנם אם הקבר נמצא בכניסה לבית הקברות ואין בסמיכות אליו קברים אחרים או במקום שאין חשש שיתקרב לקבר אחר – מותר, וצריכים בזה זהירות רבה מאוד[25].

 

  • להתקרב לקבר – אסור לכהן להתקרב לתוך ארבע אמות של קבר (כ -2 מטר), וכן תוך ארבע אמות של מת. ויש מתירים לכהן להספיד את המת בתוך ארבע אמות אם נושאים אותו ביד, וטוב להתרחק גם במקרה זה ארבע אמות[26].

 

  • כשיש מחיצה בין הקברים – אם יש בין הקבר לבין הכהן מחיצה בגובה עשרה טפחים (כ -80 ס"מ) או שהקבר מונח בחפירה בעומק עשרה טפחים – מותר לכהן להתקרב עד ארבעה טפחים (כ -32 ס"מ) מהקבר[27].

 

  • קברי צדיקים – יש אומרים שמותר לכהנים ללכת ולהתפלל בקברי צדיקים, ויש שאוסרים, וכך נוהגים. אמנם לקבר רחל אמנו ולקברי האבות – מותר לכהנים להיכנס ולהתפלל שם כיון שהם בגדרים האמורים לעיל[28].

 

  • מעבר דרך קברי גויים – אעפ"י שצריך הכהן להיזהר שלא לעבור דרך קברי גויים – לצורך מצווה, כגון: תפילה, לימוד וכדו', מותר לו לילך דרך שם[29].

 

[1] שו"ע יו"ד סי' שס"ט סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ו'.

[2] שו"ע יו"ד סי' שע"ג סעי' ב'.

[3] שו"ע יו"ד סי' שע"ג סעי' א'. שו"ע או"ח סי' שמ"ג סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ו'.

[4] שו"ע יו"ד סי' שע"ג סעי' ב'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ו'.

[5] ברכ"י או"ח סי' שמ"ג סעי' ד'.

[6] ויקרא כ"א, א' -ג'.

[7] שו"ע יו"ד סי' שע"ג סעי' ג'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ז'.

[8] שו"ע יו"ד סי' שע"ג סעי' ג', ד'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ז'.

[9] שו"ע יו"ד סי' שע"ג סעי' ד'. ש"ך שם ס"ק ז'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ז'.

[10] רמב"ם הלכות טומאת מת פרק ב' הלכה א'. פתחי תשובה יו"ד סי' שס"ט ס"ק ב'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ח'.

[11] שו"ע יו"ד סי' שע"א סעי' א'.

[12] משלי כ"א, ל'.

[13] ברכות י"ט ע"ב.

[14] שו"ע יו"ד סי' שע"ב סעי' א'. פתחי תשובה שם ס"ק ד', ה'.

[15] שו"ע יו"ד סי' ש"ע סעי' א' וברמ"א שם. אחרונים.

[16] שו"ע יו"ד סי' שע"א סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ט'.

[17] שו"ע יו"ד סי' שע"א סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ט'.

[18] באר היטב יו"ד סי' שע"א ס"ק ג'. בית עובד עמ' רי"ג סעי' י"ג.

[19] שו"ע יו"ד סי' שע"א סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ט'.

[20] עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ז'. ט"ז סי' שע"א ס"ק ג'. בית עובד עמ' רי"ג סעי' ז'.

[21] שו"ע יו"ד סי' שע"א סעי' ד'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' י"א. בית עובד עמ' רי"ד סעי' כ"ט. שדי חמד מערכת ט' כלל מ"ג.

[22] עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' י"א. בית עובד עמ' רי"ד סעי' ל"א.

[23] אחרונים.

[24] שו"ע יו"ד סי' שע"א סעי' ה'.

[25] שו"ע יו"ד סי' שע"ג סעי' ז'. בית עובד עמ' רט"ו סעי' ח'.

[26] שו"ע יו"ד סי' שע"א סעי' ה'. בית עובד עמ' רי"ד סעי' ל"ג.

[27] שו"ע יו"ד סי' שע"א סעי' ה'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' י'.

[28] בתי כהונה סי' כ"ג. אהבת השם להגר"י אלפייה עמ' קכ"ח הגהה פ"ז בעדותו שם.

[29] שו"ע יו"ד סי' שע"ב סעי' ב'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' י"ב.

ספרים נוספים

מאמר מרדכי לימות החול

שו"ת הרב הראשי חלק א'

שו"ת הרב הראשי חלק ב'

שו"ת מאמר מרדכי חלק א'

שו"ת מאמר מרדכי חלק ב'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק א'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק ב'

מאמר מרדכי הלכות שבת – חלק ג'

מאמר מרדכי הלכות שבת – חלק ד'

מאמר מרדכי הלכות שבת - חלק ה'

מאמר מרדכי הלכות סת"ם

דברי מרדכי - ספר בראשית

דברי מרדכי - ספר שמות

דברי מרדכי - ספר ויקרא

דברי מרדכי - ספר במדבר

דברי מרדכי - ספר דברים

בית אליהו

ברית אליהו

דרכי טהרה

הגדה של פסח

אתר הרב מרדכי אליהו

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה