פרק כא – תפילת תשלומין ותפילת נדבה

• תפילת תשלומין – מי שטעה וחשב שכבר התפלל או מי שנאנס ולא התפלל – יכול להתפלל "תפילת תשלומין", דהיינו שבתפילה שלאחר אותה תפילה שלא התפלל, יתפלל פעמיים תפילת י"ח. וכן אם טעה בתפילתו טעות שהיה צריך בגללה לחזור לראש התפילה ולא חזר, כיון שלא ידע שצריכים לחזור, ועבר כבר זמן התפילה – יתפלל תפילת תשלומין[1].

• סדר תפילת התשלומין ותפילה רגילה – כשמתפלל תפילת תשלומין מתפלל את תפילתו הראשונה לצורך אותה תפילה שחייב בה כעת ותפילה שנייה לתשלומין, כגון שלא התפלל תפילת שחרית (כיון שנאנס וכדו') – מתפלל מנחה שתיים, הראשונה למנחה והשנייה לתשלומין, וכן הוא הדין ביתר התפילות – הראשונה מתפלל לחובה והשנייה לתשלומין.

• צריך לעשות בין שתי התפילות הפסקה קצרה, דהיינו אחר שסיים את תפילת י"ח בפעם הראשונה, אם הוא בתפילת שחרית יאמר מזמור "אשרי יושבי ביתך" ואח"כ יתפלל פעם נוספת תפילת י"ח.
• אם הוא אחרי מנחה וערבית, ישהה זמן הילוך של ד' אמות (כ-2 שניות) ויחזור להתפלל פעם נוספת, הראשונה לתפילת חובה והשנייה לתפילת תשלומין[2].

• תשלומין רק בתפילה הסמוכה – יכול להתפלל תפילת תשלומין רק לתפילה הסמוכה לאותה תפילה שהפסיד, דהיינו:
• אם טעה ולא התפלל שחרית – התשלומין שלה הם רק בתפילת מנחה, ואם נזכר בתפילת ערבית שלא התפלל שחרית אין לתפילת השחרית תשלומין כיון שתפילת ערבית אינה סמוכה לה.
• וכן אם טעה ולא התפלל מנחה, התשלומין שלה בתפילת ערבית, ואם נזכר רק בתפילת שחרית שלא התפלל מנחה אין לה תשלומין כיון שתפילת שחרית אינה סמוכה לה, וכן הוא הדין אם נזכר במנחה שלא התפלל ערבית[3].

• תפילה בנדבה ושיחדש בה – אעפ"י שאמרנו לעיל שאין תשלומים אלא תפילה הסמוכה לה, אם רצה להתפלל את אותה תפילה בנדבה – יכול, אלא שצריך שיחדש בה דבר, דהיינו צריך שיבקש בקשה נוספת ויתפלל, ונכון לעשות כן. ויש אומרים שטוב להתנות ולומר: "אם אני חייב להשלים ולהתפלל – תהא התפילה הזאת תשלומין, ואם אני פטור – תהא התפילה תפילת נדבה"[4].

• תשלומין לשחרית כשיש מוסף – אם טעה ולא התפלל שחרית בשבת או ביו"ט ועבר זמנה – לא יתפלל את תפילת מוסף פעמיים, אלא ישלים בתפילת המנחה כיון שבדרך כלל היא התפילה הסמוכה לה כיון ששתי תפילות אלו הן כנגד התמידין (ואעפ"י שיש ביניהן תפילת מוסף)[5].

• כוונה בתשלומין – כשמתפלל תפילת תשלומין צריך שיכוון להתפלל בתפילתו הראשונה את התפילה הקבועה ורק אח"כ את התפילה לתשלומין כדלעיל, ואעפ"י ששתיהן הן באותו נוסח. ואם הפך את כוונתו וחשב שהראשונה היא לתשלומין והשנייה היא לתפילת חובה – יצא ידי חובה רק על אותה התפילה שצריך להתפלל כעת, אך לא יצא ידי חובה על תפילת התשלומין, וצריך להתפלל תפילה נוספת לתשלומין[6].

• תשלומין כשעוסק בתפילה הקבועה – יש אומרים שיכול להתפלל תפילת תשלומין רק עם עוסק עדיין בתפילה הקבועה, אבל אם גמר כבר את התפילה הקבועה והפסיק – אינו רשאי להתפלל תפילת תשלומין, ויש אומרים שאמנם לכתחילה צריך מיד כשמסיים תפילת י"ח בתפילה הקבועה ישהה (במנחה וערבית – כדי הילוך ד' אמות או בשחרית שיאמר "אשרי יושבי ביתך") ויתפלל תפילת תשלומין, אך בדיעבד כל עוד לא עבר זמן התפילה הקבועה – יכול להתפלל תפילת תשלומין. למעשה אם שהה לאחר התפילה הקבועה אך עוד לא עבר זמן התפילה – יתפלל תפילת תשלומין ויתנה: "אם אני חייב להשלים ולהתפלל – תהא התפילה הזאת תשלומין, ואם אני פטור – תהא התפילה תפילת נדבה"[7].

• ש"ץ שלא התפלל תפילת ערבית, יכול לכוון בחזרה של תפילת שחרית שתהיה גם לתשלומין. ויזהר לכוון גם להוציא ידי חובת תפילה מי שאינו בקי[8].

• חזרת הש"ץ כתשלומין ליחיד – יחיד שרוצה לצאת ידי חובת תפילת תשלומין בחזרת הש"ץ – יבקש מהש"ץ שיכוון להוציאו ידי חובה, ויתכוון כל החזרה לשמוע דברי הש"ץ מילה במילה, ולא יענה: "ברוך הוא וברוך שמו" ו"מודים דרבנן" אלא רק אמן[9].

• אם הוא מכוון לצאת ידי חובה בתפילת הש"ץ – צריך לכרוע בכריעות יחד עם הש"ץ וכן לפסוע לאחוריו כמו אדם שמתפלל[10].

• תשלומין לשחרית ומוסף – אם שכח או נאנס ולא התפלל תפילת שחרית ותפילת מוסף – יתפלל תחילה תפילת מנחה ואח"כ תפילת מוסף ורק אח"כ יתפלל תפילת תשלומין של שחרית, ואם התפלל תפילת מוסף קודם שהתפלל תפילת מנחה – יצא ידי חובה[11].

• הקדים מוסף לשחרית – אם התפלל תפילת מוסף לפני שהתפלל תפילת שחרית, או שנזכר לאחר תפילת מוסף שלא אמר בתפילת שחרית של ר"ח "יעלה ויבוא": אם לא עבר זמן תפילת שחרית – יתפלל שחרית (אעפ"י שתפילת מוסף קדמה לה), ואם עבר זמן תפילת שחרית – יתפלל תפילת מנחה פעמיים[12].

• זמן תשלומין למוסף – זמן תפילת מוסף הוא לכתחילה עד שעה שביעית (בשעות זמניות) מתחילת היום, ובדיעבד זמנה הוא כל היום עד השקיעה. ואם עבר זמנה ולא התפלל – אין לה תשלומין[13].

• מוסף ומנחה – אם טעה ולא התפלל תפילת מוסף ונזכר קודם תפילת מנחה ויש לו זמן להתפלל שתי תפילות – יתפלל תחילה תפילת מנחה ואח"כ תפילת מוסף, ואם יש זמן להתפלל רק תפילה אחת – יתפלל תפילת מוסף ואח"כ יתפלל תפילת ערבית פעמיים כשהתפילה השנייה היא תשלומין לתפילת מנחה[14].

• תשלומין למנחה בערב שבת – אם לא התפלל תפילת מנחה בערב שבת, יתפלל תפילת ערבית של ליל שבת פעמיים, הראשונה לערבית והשנייה תשלומין למנחה[15].

• תשלומין לתפילה שעבר זמן ההוספה שבה – אם טעה והתפלל בתפילת מנחה של שבת תפילת חול, ונזכר שטעה אחרי שחשכה, או אם שכח ולא הזכיר במנחה של ר"ח "יעלה ויבוא" ותפילת ערבית שלאחר מכן אינה בר"ח – ישנה מחלוקת אם יכול להתפלל תפילת תשלומין או לא, ולכן יתפלל ויתנה: "אם אני חייב להשלים ולהתפלל – תהא התפילה הזאת תשלומין, ואם אני פטור – תהא התפילה תפילת נדבה"[16].

• תשלומין בערבית למוצאי שבת – אם שכח ולא התפלל תפילת מנחה של שבת – יתפלל במוצאי שבת פעמיים תפילת ערבית של חול, ויאמר: "אתה חוננתנו" בתפילתו הראשונה ולא בשנייה (כיון שהראשונה היא לתפילת ערבית והשנייה היא תשלומין למנחה). אם טעה והבדיל בשתיהן או שלא הבדיל בשתיהן – יצא, ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשנייה, גילה דעתו שהראשונה הייתה לתשלומין והשנייה הייתה לחובה, לכן רק התפילה השנייה מועילה ועולה לו לשם תפילת ערבית, וצריך לחזור ולהתפלל שוב לשם תפילת תשלומין[17].

• תשלומין בתפילת ר"ח – אם לא התפלל מנחה בערב ר"ח, יתפלל ערבית פעמיים ויאמר בשתיהן "יעלה ויבוא". אם שכח ולא אמר בשתיהן "יעלה ויבוא" או שטעה ואמר "יעלה ויבוא" רק בתפילתו הראשונה ולא אמר בשנייה – יצא ידי חובה. אבל אם אמר "יעלה ויבוא" בתפילתו השנייה ולא בראשונה, גילה דעתו שתפילתו הראשונה הייתה תפילת תשלומין, ולכן לא יצא בתפילתו הראשונה ידי חובה אך התפילה השנייה עלתה לו לשם תפילת ערבית, לכן יחזור ויתפלל שוב לשם תפילת תשלומין[18].

• אמר בפירוש שהתפילה לתשלומין – כל הדין הנ"ל שטעה והחליף בין תפילתו הראשונה לשנייה הוא רק אם התפלל בסתם, ולא אמר "אתה חוננתנו" או "יעלה ויבוא" בראשונה ואמר בשנייה, אבל אם אמר בפירוש שהתפילה השנייה היא לתשלומין ורק מתוך שכחה אמר רק בתפילתו השנייה "אתה חוננתנו" או "יעלה ויבוא" ובראשונה לא אמר – יצא ידי חובת שתי התפילות[19].

• כששכח להוסיף בתפילתו הראשונה – אם שכח ולא אמר "אתה חוננתנו" בתפילתו הראשונה ונזכר לפני שהתחיל את תפילתו השנייה – לא יאמר "אתה חוננתנו" בתפילה השנייה, כי כך הוא מגלה את דעתו שהתפילה השנייה היא לחובה, אלא יתפלל תפילת ערבית של חול ולא יאמר בה "אתה חוננתנו". וכן הדין בראש חודש באופן ששכח להתפלל מנחה של ערב ר"ח, ומתפלל ערבית פעמיים, שאם שכח "יעלה ויבוא" בתפילת ערבית הראשונה צריך לחזור ולהתפלל ולא יאמר בה "יעלה ויבוא"[20].

• שכח להתפלל בשבת – אם שכח ולא התפלל תפילת ערבית בליל שבת – יתפלל בשחרית תפילת לחש פעמיים, ויאמר בשתיהן: "ישמח משה", וכן הוא הדין אם לא התפלל תפילת שחרית של שבת – יתפלל מנחה של שבת פעמיים, ויאמר בשתיהן: "אתה אחד"[21].

• שכח להתפלל בו' חשון – אם שכח להתפלל מנחה ביום ו' בחשון – מתפלל ערבית פעמיים ומזכיר בשתיהן "טל ומטר"[22].

• תשלומין רק על שוגג – אם לא התפלל תפילה כלשהיא במזיד – אין לה תשלומין, כיון שתפילת תשלומין היא דווקא כשטעה או כשנאנס. וישנם רבים ששוגים בזה ולא מתפללים מנחה במזיד על דעת להתפלל תפילת ערבית פעמיים, וצריך להזהירם על זה[23].

• תפילת נדבה כשהזיד – אם הזיד ולא התפלל – יכול להתפלל תפילת נדבה בתפילה הסמוכה לה[24].

• הפסיד תפילה בגלל טרדה בעסקיו – אם לא התפלל כיון שהיה טרוד בעסקיו, והיה במחשבתו לגמור את העסק קודם שיגיע סוף זמן התפילה, ומתוך טרדת עסקיו עבר זמן התפילה, או שהיה טרוד לצורך ממונו שלא יבוא לידי הפסד – אעפ"י שהיה צריך לבטוח בקב"ה שלא יביאנו לידי הפסד ולהתפלל בזמן, ולא עשה כראוי כשדחה את התפילה – ספק אם יכול להתפלל תפילת תשלומין, ולכן יתפלל תפילת תשלומין, ויתנה עליה: "אם אני חייב להתפלל תשלומין – תהא תפילה זו תשלומין, ואם לא – תהא תפילה זו תפילת נדבה"[25].

• אם שתה יין והשתכר לפני שהגיע זמן תפילה, ונמשכה שכרותו עד שעבר זמן תפילה – הרי הוא נחשב כאנוס ויכול להתפלל תפילת תשלומין. אמנם אם השתכר אחרי שהגיע זמן התפילה ולא התפלל – יתפלל תפילת תשלומין, ויתנה כדלעיל[26].

• שכח "יעלה ויבוא" במנחה האחרונה – אם חל ר"ח ביום שישי בלבד ויום שבת שלאחריו אינו ר"ח, ושכח להזכיר "יעלה ויבוא" במנחה של ר"ח, ונזכר אחרי החשכה (דהיינו בשבת), או אם שכח לומר "יעלה ויבוא" במנחה של היום האחרון בחול המועד כשהיום שלמחרתו הוא יו"ט – כיון שיש מחלוקת אם חייב להתפלל תפילת תשלומין או לא – לא יתפלל, ומכיון שלא מתפללים תפילה על תנאי או תפילת נדבה בשבת וביו"ט לא יכול להתפלל ולהתנות[27].

תפילת נדבה

• תפילת נדבה רק עם כוונה – אם רוצה להתפלל תפילת נדבה – רשאי (פרט לתפילת מוסף ופרט לתפילות בשבת וביו"ט), אבל צריך שיהיה יודע בעצמו שהוא זהיר, כלומר שיכול לכוון בה מראש התפילה ועד סופה, ואם לא יכול לכוון כך, עליו נאמר[28]: "למה לי רוב זבחיכם". ובזמן הזה אין אדם שיכול להתפלל נדבה כי מי ערב לו שיוכל לכוון יפה מתחילת התפילה ועד סופה. אמנם אם יש לו ספק בהלכה יכול להתפלל תפילת נדבה[29].

• חידוש בתפילתו – כשמתפלל תפילת נדבה צריך לחדש בה דבר מסוים, כגון שיוסיף בקשה נוספת, שלא מבקש אותה בשאר ימים, ב"שומע תפילה". וכן הוא הדין שצריך לחדש גם בתפילת נדבה כשמתפלל על תנאי[30].

• הוספה שלעיתים מוסיפים – אם ההוספה שמוסיף לפעמים אומרה ולפעמים לא – לא נקרא חידוש, אבל אם רוב העולם לא אומרים הוספה זו – נקרא חידוש אפילו אם הוא עצמו אומרה לפעמים[31].

• נדבה בשבת ויום טוב – אין מתפללים תפילת נדבה בשבת ויו"ט, וגם אם יש ספק וצריך להתפלל ולהתנות, בשבת ויו"ט לא יתפלל על תנאי[32].

• נדבה בתפילת מוסף – גם תפילת מוסף אין מתפללים בנדבה או על תנאי[33].

• תפילת נדבה של ציבור ובתפילת ציבור – ציבור אינם מתפללים תפילת נדבה כלל, אבל יחיד יכול להתפלל את תפילת הנדבה בתפילת הציבור[34].

• נדבה באמצע התפילה – אם התחיל להתפלל תפילה כל שהיא ובאמצע נזכר שכבר התפלל תפילה זו – יפסיק מתפילתו אפילו אם הוא באמצע הברכה, ואינו יכול להחליט באמצע התפילה שהוא מתפלל בתורת נדבה[35].

• כשחוזר להתפלל בטעות – אם שכח לומר "אתה חוננתנו" במוצ"ש או ששכח לומר "יעלה ויבוא" בליל ר"ח, או אם שכח לומר בתפילה דבר שאין חוזרים על התפילה בגללו, ולאחר שגמר להתפלל טעה וחשב שחייב לחזור, והתחיל להתפלל תפילה נוספת בטעות, ובתוך תפילתו נזכר שאין צריכים לחזור על טעות כזאת – יפסיק אפילו באמצע הברכה וכדלעיל[36].

• מסופק אם התפלל –אם הוא מסופק אם התפלל או לא – חוזר ומתפלל, ואפילו אם מסופק אם התפלל תפילת ערבית שחיובה הוא מכוח מנהג – חוזר ומתפלל, וקודם שיתפלל יתנה: "אם לא התפללתי – הרי תפילה זו היא תפילת חובה, ואם התפללתי – תהא התפילה כתפילת נדבה"[37].

[1] בא"ח פרשת משפטים סעי' ט'. שו"ע סי' ק"ח סעי' א'.

[2] שו"ע סי' ק"ה סעי' א' וסי' ק"ח סעי' ב' והחונים עליו. בא"ח פרשת משפטים סעי' ט'.

[3] שו"ע סי' ק"ח סעי' ד'. בא"ח פרשת משפטים סעי' ט'.

[4] שו"ע סי' ק"ח סעי' ה'. משנ"ב שם ס"ק י"ט. כה"ח שם ס"ק כ"ו שכתב שגם במקרה  כזה אין להתפלל נדבה בזמן הזה.

[5] בא"ח פרשת משפטים סעי' ט'. כה"ח סי' ק"ח ס"ק י"ב, י"ג.

[6] שו"ע סי' ק"ח סעי' א'. בא"ח פרשת משפטים סעי' ט'.

[7] בא"ח פרשת משפטים סעי' י'. כה"ח סי' ק"ח ס"ק כ"א. משנ"ב שם ס"ק ט"ו.

[8] כה"ח סי' ק"ח ס"ק ה', ו'. קצוש"ע סי' כ"א סעי' ט'.

[9] כה"ח סי' ק"ח ס"ק ו' וסי' קכ"ד ס"ק ז'.

[10] כה"ח סי' קכ"ד ס"ק ו', ז'.

[11] בא"ח פרשת משפטים סעי' י"א. ברכי יוסף סי' ק"ח אות ד'. כה"ח שם ס"ק י"ד.

[12] כה"ח סי' ק"ח ס"ק י"ג, ט"ו עפ"י השיורי ברכה בדעת הרשב"א.

[13] שו"ע סי' ק"ח סעי' ו'. כה"ח שם ס"ק כ"ז. שו"ע סי' רפ"ו סעי' א'. בא"ח פרשת משפטים סעי' י"א.

[14] שו"ע סי' רפ"ו סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק ל"ו וסי' ק"ח ס"ק י"ד.

[15] שו"ע סי' ק"ח סעי' ט'. בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ב.

[16] שו"ע סי' ק"ח סעי' י"א.

[17] שו"ע סי' ק"ח סעי' י'. בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ב.

[18] שו"ע סי' ק"ח סעי' ט' וברמ"א שם. בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ב.

[19] בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ב. חסד לאלפים סי' ק"ח סעי' ו'. כה"ח שם ס"ק מ"ו. משנ"ב שם ס"ק ל'.

[20] ע"פ בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ב. חסד לאלפים סי' ק"ח סעי' ו'. כה"ח שם ס"ק מ"ו.

[21] בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ב.

[22] כה"ח סי' ק"ח ס"ק נ"ו.

[23] שו"ע סי' ק"ח סעי' ז'. כה"ח שם ס"ק ל'. בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ג.

[24] שו"ע סי' ק"ח סעי' ז', ועי' כה"ח שם ס"ק ל"א.

[25] שו"ע סי' ק"ח סעי' ח'. כה"ח שם ס"ק ל"ב. בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ד, ט"ו.

[26] בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ד. שו"ע סי' ק"ח סעי' ח'.

[27] שו"ע סי' ק"ח סעי' י"א. כה"ח שם ס"ק נ"ה. בא"ח פרשת משפטים סעי' ט"ז.

[28] ישעיה א', י"א.

[29] שו"ע סי' ק"ז סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק ב', כ'. בה"ל שם ד"ה "אם הוא מסופק". חסד לאלפים שם סעי' ג'. חיי אדם כלל כ"ז סעי' י"ד. בא"ח פרשת משפטים סעי' כ"ב.

[30] בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ד. שו"ע סי' ק"ז סעי' ב'.

[31] כה"ח סי' ק"ז ס"ק ט"ו.

[32] שו"ע סי' ק"ז סעי' א'. בא"ח פרשת משפטים סעי' ט"ז.

[33] שו"ע סי' ק"ז סעי' א'. בא"ח פרשת משפטים סעי' ט"ז.

[34] כה"ח סי' ק"ז ס"ק י"ח.

[35] שו"ע סי' ק"ז סעי' א'. בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ט.

[36] בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ט, וכה"ח שם ס"ק י"ג.

[37] שו"ע סי' ק"ז סעי' א', ועיין לכה"ח ס"ק ב' ולמשנ"ב ס"ק ג' וס"ק ב' משם הרשב"א.