פרק כה – תפילת מנחה

תפילת מנחה וחשיבותה

• מעלת הזמן – אומרת הגמרא[1]: "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שהרי אליהו (הנביא זכור לטוב) לא נענה אלא בתפילת המנחה", ולכן צריך להקפיד מאוד מאוד בתפילה זו. ויקפיד לאומרה עם חזרת הש"ץ אלא אם יש לו צורך ואונס גמור שאז יכול להתפלל מנחה קצרה וכדלקמן[2]. ועיקר התפילה היא הכוונה שבה[3].

• תפילת מנחה נקראת כך כיון שזמנה הוא כשהשמש נראית לנו כהולכת למנוחתה, ויש אומרים מפני שזמן זה הוא עת רצון כשעת הקרבת קורבן המנחה, וישנם עוד טעמים לכך[4].

צדקה ותשלום שכר לפני מנחה

• שכר ביומו – צריך להיזהר לפרוע שכר שכיר ביומו קודם שמתפלל תפילת מנחה (דהיינו לשלם לעובד שהגיע זמן התשלום על עבודתו). וסיפר מהרח"ו על האר"י שהיה מתעכב לפעמים עד השקיעה כדי ללוות כסף כדי שיוכל לפרוע שכר שכיר ביומו לפני התפילה, ורק אח"כ היה מתפלל תפילת מנחה[5].

• צדקה – טוב לתת קודם תפילת מנחה צדקה, אעפ"י שחיוב נתינת צדקה לפני מנחה אינו כמו בשחרית[6].

• טוב שהצדקה תהיה שלוש מטבעות, דהיינו כשנותן צדקה ביד הגבאי או העני יתן תחילה שתי מטבעות בבת אחת ואח"כ יתן את המטבע השלישית[7].

• זמן הנתינה – גם האר"י ז"ל היה נוהג לתת ג' מטבעות לצדקה קודם תפילת מנחה, ואשרי העושה כמוהו. וטוב ליתתם כשאומר את הפסוק "פותח את ידיך" כשמגיע למילים: "ומשביע לכל חי רצון", וכל זה בתנאי שברור לו שדבר זה לא יפריע לו את כוונתו בפסוק. ויש אומרים שיתן את הכסף לפני שנכנס לבית הכנסת[8].

• מצוות צדקה היא מצווה תמידית, וחייב אדם לקיימה בכל זמן שרואה עניים, בין ביום ובין בלילה. אמנם הפרשת הצדקה שלפני התפילה או בתפילה עצמה היא רק בתפילות של היום, דהיינו בשחרית ובמנחה[9].

דברים האסורים לפני מנחה

• כשהגיע זמן מנחה גדולה (דהיינו חצי שעה זמנית לאחר חצות היום) אסור לאדם לאכול סעודה ואפילו ארוחה קטנה שרגיל בה יום יום עד שיתפלל, וק"ו סעודה גדולה כסעודת חופה, בר מצווה, ברית וכדו'. ויש אומרים שאסור לאכול חצי שעה קודם זמן מנחה גדולה. מכיון שקשה לעולם לעמוד בזה הקילו הפוסקים ואמרו שאסור לאכול ארוחה רק לפני מנחה קטנה, (דהיינו כשעתיים וחצי זמניות קודם השקיעה). כמו כן אם שָֹם האדם שומר שיזכיר לו להתפלל תפילת מנחה – מותר לו לאכול סעודה גדולה לפני מנחה קטנה. ולמרות כל זה טוב להיזהר שלא לאכול סעודה גדולה אפילו לפני מנחה גדולה[10].

• מוסדות לימוד וכדו' – במוסדות גדולים, בישיבות וכדו' שיש זמן קבוע לתפילה וזמן קבוע לסעודה – יכול לאכול בזמנים אלו ואפילו אם הסעודה היא בזמן תפילת המנחה[11].

• אכילה פחות מכשיעור – מותר לאכול לפני תפילת מנחה פירות או פת פחות מכביצה וכדו' אעפ"י שכבר הגיע זמנה, כיון שאין חשש שדברים אלו יימשכו ויעכבו אותו מלהתפלל[12].

• יחיד בביתו – אסור ליחיד לאכול בביתו סעודה מזמן מנחה קטנה. ואם רעבונו גדול וקשה לו להתפלל כך – יאכל, ויבקש מחברו שיזכיר לו להתפלל. ואפילו אם הוא בטוח בעצמו שיזכור, יבקש מחברו להזכירו, כדי לקיים דברי חז"ל[13].

• מרחץ – אסור להיכנס למרחץ סמוך לזמן מנחה גדולה כיון שיכול להתעכב שם ולא יספיק להתפלל, ומי שנכנס לשם בזמן זה אין לו על מה לסמוך. אמנם בשעת הדחק יכול להיכנס למרחץ בתנאי שיבקש מחברו שיזכיר לו להתפלל. ובערב שבת אפשר להקל בכך[14].

• דין – אסור לדיין להתחיל לדון סמוך לזמן מנחה גדולה, ויש מי שמיקל בכך כיון שסומכים על השמש שיזכירם[15].

• הרמת קטן – צריך להיזהר שלא יקח תינוק על ברכיו סמוך לזמן תפילת מנחה, שמא יטנף עליו התינוק ולא יהיה לו בגד להחליף או שמא יבכה התינוק כשיניחו וירחם עליו וירימו ויעבור זמן התפילה. וגם אם יש לו בגד אחר יתכן שיעבור זמן עד שיחליף בגדיו, ויפסיד את הזמן של תפילת מנחה[16].

• תספורת – לפי הסוד אין להסתפר אחרי חצות היום גם אם התפלל כבר תפילת מנחה, אמנם לפי הפשט יכול להסתפר אם כבר התפלל מנחה, אך אם לא התפלל מנחה והגיע זמן מנחה גדולה – לא יסתפר כיון שחוששים שמא יישברו לספר המספריים או יתקלקל מכשיר אחר באמצע התספורת ועד שיתקנו יעבור זמן תפילת מנחה. ויש נוהגים להקל אם יש לספר כמה זוגות מספרים, ונהגו להקל במקרה כזה אפילו אם הגיע זמן מנחה קטנה[17].

• כל אותם דינים המנויים לעיל הם אבות, ומהם יש ללמוד לכל דבר שיעשה האדם שאם יכול להתעכב בו ולהפסיד את זמן תפילת מנחה – אסור לו לעשותו מזמן מנחה גדולה[18].

• תפילה מתוך הלכה פסוקה – גם מי שעוסק בלימוד – ישתדל שמעט קודם זמן תפילת מנחה לא יעסוק בפילפול אלא בהלכה פסוקה כדי שלא יתפלל כשליבו טרוד[19].

עשרה ראשונים

• מצווה להיות מעשרה ראשונים בבית הכנסת גם לתפילת מנחה[20].

נטילת ידיים למנחה

• אם ידיו של אדם אינן נקיות – חייב ליטול את ידיו לפני תפילת מנחה, ואם אין לו מים יכול לקנחם בעפר או בבד קשה או במגבון לח וכדו' . ואם ידיו אינן מלוכלכות – אינו חייב לחפש אחר מים לנטילה, ואם יש לפניו מים – יטול את ידיו. אולם אם ברור לו שידיו נקיות לגמרי ולא נגע בשום מקום מכוסה בגופו – אינו חייב ליטול ידיו[21].

תפילין בתפילת מנחה

• האר"י ז"ל היה מתפלל מנחה בתפילין הנקראים "שמושא רבא" שגודלם הוא שתי אצבעות על שתי אצבעות, ומי שעושה כך – תבוא עליו ברכה.
• אם יכול ישתדל להתפלל בהם בעשרת ימי תשובה ובחודש אלול.
• כשמניחם יניחם בצנעה ולא בפרהסיא כדי שלא יבוא לידי גאווה ויצא שכרו בהפסדו.
• אם מניחם במנחה יזהר שלא להישאר איתם לאחר שקיעת החמה (ועיין פרק ח' סעיף פ"ו)[22].

זמן התפילה

• תפילה כנגד קורבנות – את התפילות תיקנו כנגד הקרבנות, וקרבן תמיד של בין הערביים הוקרב בתשע שעות ומחצה (בשעות זמניות), חוץ מערב פסח שחל להיות בערב שבת שהיו מקדימים להקריבו בשש שעות ומחצה כדי שישחטו את קרבן הפסח ויצלוהו לפני שבת, ולכן עיקר זמן תפילת המנחה הוא מתשע שעות ומחצה, וזוהי הנקראת מנחה קטנה. אמנם בדיעבד אפשר להתפלל מנחה גדולה משש שעות ומחצה. ואעפ"י שמצוותה היא מתשע שעות ומחצה[23], מצווה מן המובחר להתפלל מנחה סמוך לשקיעה דהיינו עם דמדומי חמה. אמנם אם יש לו חשש שאם ידחה את תפילתו לשעה זאת יתכן שיתעכב ולא יתפלל (כגון שיוצא לדרך וכדו') או אם חושש שישכח – יזדרז להתפלל תפילת מנחה כמה שיותר מוקדם[24].

• זמן תפילה בשבת – בשבת, שרוצה לקיים סעודה שלישית בזמנה או שרוצה ללמוד – יכול להתפלל מנחה גדולה לכתחילה, ועוד שיש אומרים שבשבת יתפלל תפילת מנחה גדולה אפילו אם אין לו סיבה מיוחדת, כיון שדין מנחה בשבת שונה ממנחה ביום חול[25].

• חישוב שעות זמניות – חישוב השעות הזמניות הוא אחת משעות היום חלקי שתים עשרה שעות היום (כשמחשבים את היום מעמוד השחר עד צאת הכוכבים), וצאת הכוכבים הוא כ-13 דקות אחרי השקיעה (ויש אומרים שהוא כ-20 דקות אחרי השקיעה). ויש מי שמחשב את היום מהנץ החמה עד השקיעה, אך הסברא הראשונה עיקר, וכן הוא מנהג ירושלים[26].

• סוף זמן תפילת מנחה – סוף זמן תפילת מנחה הוא תחילת זמן תפילת ערבית (דהיינו זמן צאת הכוכבים), פרט לזמן של בין השמשות. וישנה מחלוקת תנאים מתי הוא זמן תפילת ערבית: יש מי שאומר שזמן מנחה הוא עד פלג המנחה (דהיינו שעה ורבע לפני צאת הכוכבים), ומשעה זו ואילך אפשר להתפלל תפילת ערבית. ויש מי שאומר שזמן תפילת מנחה הוא עד השקיעה, וזמן תפילת ערבית הוא מצאת הכוכבים ואילך. ולכן מי שינהג לעולם כאחד מהדעות יצא ידי חובה, דהיינו שאם התפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה לא יתפלל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים כדי שלא יהיו מעשיו סותרים זה את זה. ויש אומרים שרק באותו היום לא יתפלל מנחה אחרי פלג המנחה, וערבית לפני צאת הכוכבים, אבל מותר לו ביום אחד להתפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה וביום אחר להתפלל תפילת מנחה לפני פלג המנחה ולהתפלל תפילת ערבית אחרי פלג המנחה ולפני צאת הכוכבים, וכן נוהגים[27].

• כשמתפלל בציבור – בתפילה בציבור אפשר לנהוג כשתי הדעות דלעיל לקולא, דהיינו להתפלל תפילת מנחה ותפילת ערבית אחרי פלג המנחה אפילו באותו יום[28], וכל שכן שיכולים להתפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה ותפילת ערבית אחרי השקיעה ולפני צאת הכוכבים[29].

• תפילה בבין השמשות – אם מתפללים בבין השמשות אומרים וידוי וי"ג מידות אך אין אומרים נפילת אפיים. ובכל מקרה אומרים קדיש "תתקבל" אעפ"י שסיימו תפילתם בלילה[30].

• מתפלל ביחיד – מי שמתפלל ביחידות לא יתפלל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים, ואם רוצה להקדים את תפילת ערבית כגון בערב שבת – יתפלל תפילת מנחה לפני פלג המנחה ואז יוכל להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים[31].

• יחיד שהתפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה, וחושש שלא יוכל להתפלל ערבית כראוי אם יחכה ללילה ודאי – יכול להתפלל תפילת ערבית אחרי השקיעה. ואם גם דבר זה קשה לו – יכול להתפלל תפילת ערבית לפני השקיעה (אחרי פלג המנחה). וכן הוא הדין באישה שעסוקה וטרודה בצרכי הבית – יכולה היא להתפלל תפילת מנחה ותפילת ערבית אחרי פלג המנחה, כיון שיחיד בשעת הדחק דינו כציבור[32].

• נוהג להתפלל מנחה עד השקיעה – מי שנוהג בדרך כלל להתפלל תפילת מנחה עד השקיעה, יש אומרים שמותר לו להתפלל גם בבין השמשות, דהיינו כשלוש עשרה דקות אחרי השקיעה, ויש אומרים שאחרי שעבר רוב הזמן של בין השמשות, דהיינו כשמונה דקות אחר השקיעה, לא יתפלל. ולמעשה לא יתפלל אחרי השקיעה כלל, וכן הוא מנהג ירושלים. ואם שכח או נאנס – יכול להתפלל תוך בין השמשות, ומוטב שיתפלל ביחיד לפני השקיעה מאשר יתפלל בציבור אחרי השקיעה ואפילו תוך בין השמשות[33].

• מתעכב – מי שהתעכב ולא התפלל תפילת מנחה עד סמוך לסוף זמנה, ויש לו ספק אם יוכל לגמור תפילתו לפני סוף זמנה או לא – יתפלל תפילת "הביננו", ואם אינו יכול להתפלל תפילת "הביננו", כגון בימות הגשמים או במוצ"ש ויו"ט – יכול להתחיל להתפלל תפילת מנחה ואפילו אם העיכוב היה במזיד[34].

• אם במקרה הנ"ל ברור לו באופן ודאי שלא יוכל לגמור את תפילת המנחה לפני סוף זמנה – לא יתחיל להתפלל, בין אם העיכוב היה בשוגג או היה במזיד[35].

• נזכר שלא התפלל מנחה – אדם שמצא ציבור שבפלג המנחה מתפללים תפילת ערבית והתפלל איתם ואח"כ נזכר שעוד לא התפלל תפילת מנחה – יכול לחזור ולהתפלל תפילת מנחה אעפ"י שכבר התפלל תפילת ערבית ועשאו לילה. ואם אותו היום הוא ערב ר"ח והתפלל תפילת ערבית של ר"ח מבעוד יום – יחזור להתפלל תפילת מנחה ויאמר בה "יעלה ויבוא"[36].

• אם שכח ולא התפלל מנחה – עיין בפרק כ' בדינים אלו.

קרבנות ו"אשרי"

• "פתח אליהו" – טוב לומר קודם תפילת מנחה "פתח אליהו" כיון שזה מועיל לפתיחת הלב[37].

• תפילות קודם תפילת י"ח – קודם תפילת י"ח יאמר: "לשם ייחוד", "למנצח על הגיתית לבני קורח" וכו'[38], "פרשת התמיד", "קטורת", "אשרי" וכו'[39] ו"תיכון תפילתי" וכו'[40].

• "פרשת העקידה" – יש מי שאומר שצריך לומר את "פרשת העקידה" גם קודם תפילת מנחה, ויש מי שאומר שלא צריך, וכן נוהגים[41].

• המאחר לבוא לביה"כ – יש אומרים שקריאת "קרבן התמיד" ו"פיטום הקטורת" אינם מעכבים, ולכן אם בא לבית הכנסת מאוחר או שהוא ממהר יאמר רק מזמור "אשרי" וכו' ויתפלל תפילת י"ח[42].

• מעלת "אשרי" – הגמרא אומרת[43] ש"כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים – מובטח לו שהוא בן העולם הבא". וכל זה הוא דווקא כשמכוונים במזמור, ולכן אומרים מזמור זה קודם תפילת מנחה, ובסיומו אומרים פסוק[44]: "ואנחנו נברך י-ה מעתה ועד עולם הללוי-ה", שזוהי תפילה ובקשה שנזכה לומר את השבח הזה גם בעולם הבא[45].

• "פותח את ידך" – הסיבה העיקרית שתיקנו לומר את המזמור הנ"ל היא הפסוק[46]: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", שבפסוק זה מוזכר שיבחו של הקב"ה שמשגיח על כל אחד מבריותיו, ומפרנס ומשביע לכל חי רצון. ולכן צריך לכוון מאוד בפסוק זה, ואם לא כיוון בו צריך לחזור ולאומרו. ועפ"י הסוד יש הכרח בתפילת מנחה להתפלל על הפרנסה[47].

• חז"ל תיקנו לומר את המזמור הנ"ל בתפילת שחרית כדי לבקש על הפרנסה, ובתפילת מנחה כדי להודות להקב"ה על הפרנסה, וכך יש לכוון באמירתו[48].

• קדיש קודם תפילת י"ח – לא יתחילו לומר מזמור "אשרי" וכו' לפני התפילה אלא רק כשיש עשרה בבית הכנסת כדי שיוכלו לומר אחריו "חצי קדיש". ואם כשהתחילו לומר "אשרי" וכו' לא היה מניין ורק אח"כ התווספו אנשים והשלימו למניין – יאמרו מזמור אחר כדי שיוכלו לומר אחריו קדיש או שיחזרו ויאמרו מפסוק[49]: "פותח את ידיך" וכו' ויאמרו אחריו קדיש[50].

הפסקה בתפילה

• הפסק אחרי "ה' שפתי תפתח" – אעפ"י שפסוק: "ה' שפתי תפתח" וכו' שייך לתפילת י"ח, אם אמר: "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך" ועוד לא התחיל את הברכות של תפילת י"ח, ושמע קדיש או קדושה או "ברכו" או כל דבר שבקדושה – יענה עם הקהל, ואח"כ יתחיל מחדש את פסוק: "ה' שפתי תפתח" וכו' ויתפלל תפילת י"ח. אמנם אם התחיל כבר לומר: "ברוך אתה ה'" לא יענה על קדיש או קדושה או "ברכו" אלא ימשיך בתפילתו, כיון שכבר התכוון להתחלת התפילה, ולא התירו לסיים "למדני חוקיך" אלא רק במקום הכרח שלא תהיה הזכרת שם שמים לבטלה[51].

• "יהיו לרצון" – "יהיו לרצון אמרי" וכו' הראשון שייך לתפילת י"ח ואסור להפסיק בינו לבין: "המברך את עמו ישראל בשלום אמן", בקדיש, קדושה או "ברכו" וכו'[52].

• קבלת תענית – אם רוצה להתענות תענית יחיד – צריך לקבלה עליו בתפילת מנחה שקודם יום התענית, קודם "יהיו לרצון" וכו' האחרון, ויאמר נוסח זה: "ריבון העולמים, הריני לפניך על תנאי בתענית נדבה למחר, מעלות השחר עד אחר תפילת ערבית, ואם לא אוכל או לא ארצה, כשאומר[53]: 'מזמור לדוד ה' רועי' – אוכל להפסיק ולא יהיה בי שום עוון. אבל יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי שתתן בי כח ובריאות ואזכה להתענות למחר ותקבלני באהבה וברצון, ותזכני לשוב בתשובה שלימה, ותענה עתירתי ותשמע תפילתי, כי אתה שומע תפילת כל פה, ברוך שומע תפילה". ואם לא קיבל עליו את התענית במנחה – יכול לקבלה אפילו בין השמשות אם לא התפלל ערבית[54].

חזרת הש"ץ

• חזרת הש"ץ במנחה – כמו בתפילת שחרית כך גם בתפילת מנחה חוזר הש"ץ לאחר תפילת הלחש. וגזרו נידוי על אותם שמבטלים חזרת הש"ץ אעפ"י שהיו יכולים לומר חזרת הש"ץ[55].

• כשהשעה דוחקת – אם אין זמן לתפילת מנחה או שהשעה דוחקת, נוהגים שהש"ץ מתחיל את תפילת י"ח בקול רם והצבור מתפללים איתו בלחש, וכשמגיעים לקדושה אומר הש"ץ יחד עם הקהל קדושה בקול רם, ואח"כ ממשיך הש"ץ בקול רם את ברכת: "אתה קדוש" וכו' עד סיומה, ואח"כ ממשיכים (הש"ץ והציבור) להתפלל את שאר התפילה בלחש עד סיום תפילת י"ח, ואומרים וידוי, י"ג מידות, נפילת אפיים וכו' ככל תפילה, אך לא יעשו כך אלא בצורך גדול[56].

• לאחר אמירת הוידוי אומרים קדיש "תתקבל", מזמור "למנצח בנגינות", קדיש "יהא שלמא" ו"עלינו לשבח"[57].

מנחה בתעניות

• קריאת התורה בתענית – בתעניות לאחר ה"חצי קדיש" שקודם תפילת י"ח, מוציאים ספר תורה ועולים שלושה עולים וקוראים בפרשת "ויחל", ואח"כ מחזירים את הס"ת, אומרים "חצי קדיש" ומתפללים תפילת י"ח (ואומרים בה "עננו")[58].

• מזמור "תפילה לעני" – בתפילת מנחה בתענית אומרים לאחר מזמור "למנצח בנגינות" את מזמור "תפילה לעני" וכו', וממשיך את סיום התפילה כביום רגיל[59].

• בסיום התענית – בין בתענית יחיד ובין בתענית ציבור טוב לומר לאחר תפילת מנחה: "רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך בזמן שבית המקדש קיים אדם מביא קרבן, ואין מקריבים ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו. ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי. יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי"[60].

נשיאת כפיים במנחה

• נשיאת כפיים בתענית – הכהנים נושאים את כפיהם בתפילת שחרית, מוסף ונעילה אבל לא במנחה כיון שזה זמן שיכולים הכהנים להיות בשכרות. וגזרו שלא לשאת כפיים גם בתפילת מנחה של תענית בגלל תפילת מנחה של שאר הימים. אמנם אם מתפללים תפילת מנחה סמוך לשקיעת החמה, היא דומה לנעילה שאז הוא זמנה ואינה מתחלפת במנחה של שאר הימים, ולכן במקרה כזה נושאים כפיים[61].

• זמן נשיאת כפיים – יכולים הכהנים לשאת את כפיהם בתפילת מנחה של תענית צבור בתנאי שיתחילו להתפלל כחצי שעה לפני השקיעה וכדלעיל, ואם התחילו להתפלל מזמן פלג המנחה, דהיינו שעה ורבע לפני שקיעת החמה, אם נושאים את כפיהם אין מוחים בידם[62].

• כהן שאינו מתענה – כהן שאינו מתענה לא ישא כפיו בתפילת מנחה של התענית, ויצא מבית הכנסת בשעה שהכהנים האחרים נושאים כפיהם כדי שלא יאמרו עליו שהוא פסול או פגום (ועיין לעיל בפרק י"ט ביתר פרטי דיני ברכת כהנים)[63].

[1] ברכות ו' ע"ב.

[2] בא"ח פרשת ויקהל סעי' א'. טור וב"י סי' רל"ב בשם הרד"א. כה"ח שם ס"ק א'. ועיין זוה"ק פרשת ויחי דף ר"ל ע"א במעלת תפילת המנחה.

[3] כה"ח סי' רל"ב ס"ק א'.

[4] תוס' פסחים ק"ז ע"א ד"ה "סמוך למנחה". עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' א'. ועיין תוס' יו"ט ברכות פרק ד' משנה א'.

[5] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ה'. כה"ח סי' רל"ב ס"ק י"ב.

[6] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ו'.

[7] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ו'. כה"ח סי' רל"ב ס"ק ג'.

[8] כה"ח סי' רל"ב ס"ק ג'. עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ח'.

[9] ברכ"י סי' רל"ה סעי' א'. נתיבי עם עמ' רל"ב. שו"ת יין הטוב סי' נ"ג.

[10] שו"ע סי' רל"ב סעי' ב' וברמ"א שם. כה"ח שם ס"ק ל'. בא"ח פרשת ויקהל סעי' י"ג. ארץ חיים סי' רל"ב.

[11] אחרונים.

[12] שו"ע סי' רל"ב סעי' ג'.

[13] בא"ח פרשת ויקהל סעי' י"ג. ועיין עוד בדינים אלה ב"המאסף" (החדש) חוברת א' עמוד 69 באורך.

[14] בא"ח פרשת ויקהל סעי' י"ב. כה"ח סי' רל"ב ס"ק כ"ט.

[15] בא"ח פרשת ויקהל סעי' י"ב. ארץ חיים סי' רל"ב סעי' ב'.

[16] כה"ח סי' רל"ב ס"ק י"א.

[17] בא"ח פרשת ויקהל סעי' י"א. כה"ח סי' רל"ב ס"ק י"ד, ט"ו. המאסף" (החדש) חוברת א' עמוד 69. ובשו"ת מאמר מרדכי חלק רביעי כ"י .

[18] אחרונים.

[19] כה"ח סי' רל"ב ס"ק י"ז.

[20] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ו'.

[21] שו"ע סי' רל"ג סעי' ב'. אחרונים. עיין שו"ע סי' צ"ב סעי' ד'.

[22] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ו'. כה"ח סי' רל"ב ס"ק ה'.

[23] שו"ע סי' רל"ג סעי' א'. כה"ח שם ס"ק א', ג'. בא"ח פרשת ויקהל סעי' ג'.

[24] ברכות כ"ט ע"ב.  בא"ח פרשת ויקהל סעי' ב'. כה"ח סי' רל"ב ס"ק ז'. ארץ חיים סי' רל"ג, ועי' שער הכוונות דף נ"ב.

[25] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ג'. כה"ח סי' רל"ב ס"ק ז'. ועיין "יין הרוקח" על אדרא זוטא דף ט"ו אות מ"ג בשם המקובל ר' מנחם דיליזאנו בספרו "עומר המן". נתיבי עם סי' רל"ג.

[26] שו"ע סי' רל"ג סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ז'. בא"ח פרשת ויקהל סעי' ד'. נתיבי עם סי' רל"ג וסי' תמ"ג.

[27] שו"ע סי' רל"ג סעי' א'. מחזיק ברכה שם ס"ק ב' בשם המאירי. כה"ח שם ס"ק ט', י"א. בא"ח פרשת ויקהל סעי' ז'.

[28] בית יוסף סי' רל"ג. כה"ח שם ס"ק י"ב. בא"ח פרשת ויקהל סעי' ז'. שו"ת זבחי צדק ח"ב סי' כ"ט.

[29] כה"ח סי' רל"ג ס"ק י"ב.

[30] כה"ח סי' רל"ד ס"ק ז'.

[31] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ז'. שו"ת זבחי צדק ח"ב סי' ט"ז.

[32] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ז'. כה"ח סי' רל"ג ס"ק ט', י"ב.

[33] שו"ע סי' רל"ג סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ד', ה'. משנ"ב שם ס"ק י"ד. שו"ת רב פעלים ח"א סי' ה', ח"ב סי' י"ט. בא"ח פרשת ויקהל סעי' ט'. מעשה נסים.

[34] שו"ת רב פעלים ח"א סי' ה'.

[35] שם.

[36] שו"ת זבחי צדק ח"ב סי' י"ד.

[37] מורה באצבע בסופו סי' י' אות של"א. ועי' בא"ח פרשת בהר בסוף ההקדמה.

[38] תהלים פ"ד.

[39] תהלים קמ"ה.

[40] אחרונים.

[41] עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ב'.

[42] עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ה'. כה"ח סי' רל"ב ס"ק ו'. שו"ע סי' רל"ד סעי' א'. נתיבי עם סי' רל"ב. אחרונים.

[43] ברכות ד' ע"ב.

[44] תהלים קט"ו, י"ח.

[45] עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ד'. ועי' ברכות ד' ע"ב.

[46] תהלים קמ"ה, ט"ז.

[47] עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ד'. ועי' ברכות ד' ע"ב.

[48] עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ד'.

[49] תהלים קמ"ה, ט"ז.

[50] כה"ח סי' רל"ד ס"ק ב' וסי' נ"ה ס"ק מ"א. ועי' מג"א סי' רל"ד ס"ק א'. עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ו'.

[51] בא"ח פרשת ויקהל סעי' י' (ואע"פ שהוא מסופק, הכי מסתבר).

[52] בא"ח פרשת ויקהל סעי' י'.

[53] תהלים כ"ג.

[54] בן איש חי ש"ש פרשת ראה סעי' ל"ז.

[55] בית יוסף סי' רל"ב. כה"ח שם ס"ק ח'-י'.  ארץ חיים שם ס"א. בית יוסף סי' רל"ד. כה"ח שם ס"ק ה'.

[56] שו"ע סי' רל"ב סעי' א' וסי' קכ"ד. כה"ח סי' רל"ב ס"ק י' וסי' קכ"ד ס"ק ט', י'. ארץ חיים סי' רל"ב בשם פתח הדביר.

[57] כה"ח סי' רל"ב ס"ק ו'.

[58] שו"ע סי' תקס"ו סעי' א', כה"ח ס"ק י'.

[59] עיין כה"ח סימן קל"ב ס"ק כ"ה.

[60] עפ"י ברכות י"ז ע"א.

[61] שו"ע סי' קכ"ט סעי' א'. ועי' סי' תקס"ו סעי' ח' וסי' תרכ"ג סעי' ה'. עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ז'.

[62] בא"ח פרשת תצוה סעי' כ"ג. עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ו'. שו"ת רב פעלים ח"ד סי' ה'. כה"ח סי' קכ"ט ס"ק א', ז'. ועי' רש"י תענית כ"ו ע"ב ד"ה "כיון דסמוך לשקיעת החמה".

[63] פרי חדש סי'  קכ"ט ס"ק א' ועי' כה"ח שם ס"ק ה'.