ערב ראש חודש
- תענית בערב ר"ח – יש נוהגים להתענות כל ערב ראש חודש, ואפילו אם חל ראש חודש ביום שישי. אך אם חל ערב ראש חודש בשבת – מקדימים לצום ביום חמישי ולא ביום שישי[1].
- כשהמולד מוקדם – אם המולד חל בערב ראש חודש עצמו – מקדימים לצום ביום שלפניו[2].
- קבלת תענית – צריך לקבל את התענית במנחה לפני התענית. ויש אומרים שאם רגיל לצום כל ערב ראש חודש אין צריך לקבל מראש, ונוהגים לקבל[3].
- לימוד בערב ר"ח – יש נוהגים לעשות לימוד בליל ערב ראש חודש. אך מי שחלש בטבעו או מי שלומד או מלמד לאחרים ויגרום בכך לביטול תורה – לא יעשה תעניות ולימוד[4].
- הדלקת נר – נוהגים להדליק נרות בליל ראש חודש לכבוד ראש חודש. ואף על פי שכתב ה"בן איש חי" שמי שנוהג להדליק שבעה נרות בליל שבת ידליק ארבע נרות בליל ראש חודש וכדו', כיום שלא משתמשים באור הנר, אפשר להדליק רק נר אחד לכבוד ראש חודש[5]. וטוב להדליק נר נוסף לכבוד רבי מאיר בעל הנס[6].
מהלכות ראש חודש
- יום מיוחד – ראש חודש הוא יום מיוחד לישראל. וטוב לעשות סעודה בראש חודש וללבוש מלבוש או להוסיף מאכל מיוחד לכבוד ראש חודש[7].
- יום טוב לנשים – ראש חודש הוא יום טוב לנשים. ונוהגות הנשים לא לעשות בו מלאכה חוץ מאוכל נפש[8]. ואם אישה עובדת לפרנסתה – מותר לה לעבוד גם בראש חודש[9].
- עלייה לתורה – מצוה להשתדל לעלות לספר תורה בראש חודש, ויזהר שלא יביא הדבר למחלוקת[10].
- תענית – אין להתענות בראש חודש. ומי שצריך להתענות תענית חלום ישאל שאלת חכם[11].
- גילוח ותספורת – טוב לחוש לספר חסידים ולא להסתפר או להתגלח בראש חודש. ויש מקילים להתגלח בראש חודש שחל בערב שבת, וכן נוהגים[12].
- גזירת ציפורניים – יש מקפידים שלא לגזור ציפורניים בראש חודש. ואין לחוש לכך כשהציפורניים עודפות על הבשר[13].
- תפילין בשעת הלימוד – מי שרגיל להניח תפילין אחרי התפילה כשלומד וכדו' – לא יעשה כן בראש חודש אחרי מוסף, אך בתפילת מנחה יכול להניח תפילין של "שמושא רבא"[14].
- סדר התפילה – סדר התפילה בר"ח הוא:
- מתחילים את התפילה כרגיל ומזכירים "יעלה ויבוא" (ועיין בדינים אלו ב?? לשאול את דביר????????????).
- לאחר החזרה בשחרית אומר החזן: "יהי שם" וקוראים הלל בדילוג, ולא מברכים עליו תחילה וסוף.
- לאחר ההלל אומרים קדיש "תתקבל" (ויש מוסיפים פסוק: "ואברהם זקן" וכו'[15]), מוציאים ספר תורה ואומרים "בריך שמיה" וכו', קוראים ארבעה בתורה, והרביעי אומר "חצי קדיש", וממשיכים "אשרי" וכו' עד אחרי "שיר של יום", ומחזירים את הספר תורה (ויש שנוהגים להחזיר את הספר אחרי הקריאה).
- אומרים "חצי קדיש", חולצים תפילין ומתפללים מוסף של ראש חודש.
- אחרי החזרה אומרים: "ברכי נפשי", קדיש "יהא שלמא", "קטורת" וכו' ומסיימים התפילה כבשאר הימים.
הלל
- זמני אמירת ההלל – אלו ימים שגומרים בהם את ההלל ומברכים עליו תחילה וסוף: יום טוב ראשון של פסח, שבועות, שמונת הימים של סוכות, שמונת הימים של חנוכה (ובחוץ לארץ: שני ימים ראשונים של פסח, שני ימים של שבועות, תשעת הימים של סוכות ושמונת הימים של חנוכה)[16].
- בימים אלו אין גומרים את ההלל: ראש חודש, חול המועד פסח ושביעי של פסח[17].
- בית אבל – בבית אבל נוהגים שלא לומר הלל בראש חודש, אך בחנוכה אומרים שם הלל[18].
- נוסח הברכה – הברכה שמברכים על ההלל היא: "לגמור את ההלל"[19].
- דרך אמירתו – צריך לומר את ההלל בשמחה ובנחת, ולא במרוצה. וצריך לעמוד באמירתו, ואפילו לסמוך עצמו על הכותל אסור, אלא אם כן הוא זקן או חולה או חלוש מאד מחמת איזה חולי[20].
- הפסקות בהלל – כשאומרים הלל עם ברכה תחילה וסוף, אסור להפסיק בדיבור מתחילת הברכה הראשונה עד אחרי הברכה האחרונה. ואם נזדמן לו לענות על דבר שבקדושה בתוך ההלל – מותר לו להפסיק כדין ההפסקות שבקריאת שמע[21], דהיינו:
- אם שמע קדיש – יענה חמשה אמנים ראשונים של קדיש (ובאמירת "אמן יהא שמיה רבא" וכו' יאמר את כל הכ"ח תיבות עד "דאמירן בעלמא"), אבל שאר האמנים של הקדיש או אמן של הברכות – לא יענה.
- אם שמע קדושה – יענה פסוק: "קדוש קדוש קדוש" וכו', ופסוק "ברוך כבוד" וכו', אבל פסוק "ימלוך" יהרהר בלבו.
- אם שמע "ברכו" – יענה: "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", בין "ברכו" שקודם "יוצר" או "עלינו לשבח", ובין ל"ברכו" של עליית ספר תורה.
- אם הציבור אומר "מודים דרבנן" – יענה רק ג' תיבות של "מודים אנחנו לך".
- לא יענה אמן על הברכות אפילו אמן של ברכת "האל הקדוש" ואמן של ברכת "שומע תפילה", וכל שכן שלא יענה "ברוך הוא וברוך שמו"[22].
- להיכן חוזר – לאחר שענה קדיש, קדושה, "מודים" ו"ברכו" כנ"ל, לא ימשיך בקריאת ההלל מהמקום שהפסיק אלא יחזור לראש הקטע, ובשעת הדחק יחזור לראש הפסוק. ובכל מקרה, ישתדל שהפסקתו לא תהיה באמצע פסוק[23].
- הפסקה כשאומר הלל בדילוגים – בימים שלא אומרים בהם הלל שלם אלא מדלגין חלק מהמזמורים (ראש חודש כנ"ל) – לא מברכים על ההלל בתחילה ולא בסוף. לכן אם נזדמן לו דבר שבקדושה בתוך ההלל – יענה כדרכו[24].
קריאת התורה בראש חודש
- סדר הקריאה – בראש חודש קוראים ארבעה עולים בפרשת פינחס[25]:
- כהן קורא עד – "שנים ליום עולה תמיד".
- לוי חוזר פסוק "ואמרת להם" וקורא עד – "בשמן כתית רביעית ההין".
- שלישי קורא עד – "על עולת התמיד ונסכה".
- ורביעי קורא פרשת ראש חודש עד – "ונסכו"[26].
[1] בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' ד'.
[2] אחרונים עפ"י דין אמירת תיקון רחל במקרה זה.
[3] בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' ה'. אחרונים.
[4] אחרונים.
[5] בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' י"א.
[6] אחרונים.
[7] בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' י'.
[8] שו"ע סי' תי"ז סעי' א'.
[9] אחרונים.
[10] בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' כ'.
[11] שו"ע סי' תי"ח סעי' א', ה'. שו"ת רב פעלים ח"א סי' כ"ט. בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' ט'.
[12] אחרונים.
[13] עי' בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' כ"א.
[14] עי' בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' י"ח.
[15] עי' סידור "קול אליהו" עמ' תש"ט.
[16] עפ"י סדר התפילה.
[17] עפ"י סדר התפילה.
[18] בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' ט"ו.
[19] שו"ע סי' תכ"ב סעי' ב'.
[20] בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' ט"ו.
[21] עי' שו"ע סי' תפ"ח סעי' א'.
[22] שו"ע סי' תכ"ב סעי' ד'.
[23] עי' שו"ע סי' תפ"ח סעי' א'
[24] עי' שו"ע סי' תכ"ב סעי' ד'.
[25] במדבר כ"ח, א' -ט"ו.
[26] שו"ע סי' תכ"ג.
