פרק לא – תפילת הדרך

• חובת אמירתה – אדם שיוצא לדרך מחוץ לעיר בה הוא נמצא – צריך לומר "תפילת הדרך"[1].

• פעם ביום – תפילה זו נאמרת פעם ביום בלבד. והלילה נמשך אחר היום לענין זה אף שנחשב יום חדש, וטוב שיאמרה בלא ברכה. גם אם רצה להגיע למקום מסויים ולהישאר שם, ולאחר שהגיע החליט להמשיך בדרכו באותו יום – לא יאמר "תפילת הדרך" פעם נוספת[2].

• אמירתה בכל יום – אם יוצא בדרך ממקום למקום – צריך לומר כל יום "תפילת הדרך" מחדש. אבל אם הולך כמה ימים מברך רק ביום הראשון[3].

• לשון רבים – צריך לומר תפילה זו בלשון רבים ("שתוליכנו", "שתחזירנו" וכו'), ואפילו אם הולך יחידי, כיון שכשמתפלל בלשון רבים תפילתו נשמעת[4].

• אמירתה ב"שמע קולנו" – כיון שישנה מחלוקת בחתימת הברכה, ישתדל אדם לומר את "תפילת הדרך" בתוך "שמע קולנו" בתפילת י"ח הסמוכה ליציאתו, ויחתום בברכת: "כי אתה שומע תפילת כל פה" וכו'[5].

• אמירתה בלי חתימה – אם לא אמר תפילת הדרך ב"שמע קולנו", יאמר אותה בלי חתימת השם אלא יחתום: "ברוך אתה השם שומע תפילה"[6]. וטוב שיסמיכה לברכה אחרת (כגון: ברכה אחרונה, "אשר יצר" וכדו')[7].
• כשחוזר באותו יום – אם מתכנן לחזור לביתו באותו היום יוסיף את המילים: "ותחזירנו לביתנו לשלום".

• תוספת בנוסח – כיום, שהדרכים הם בחזקת סכנה (תאונות דרכים וכדו'), טוב שיוסיף ב"תפילת הדרך" את המילים: "ותצילנו מתאונות דרכים ומכל פגעי חבלה"[8].

• אמירתה כשהולך פרסה – את "תפילת הדרך" יאמר אם רוצה ללכת מרחק פרסה, דהיינו מרחק נסיעה של 72 דקות או יותר[9].

• במקום סכנה – כשהולך במקום סכנה אומר "תפילת הדרך" אפילו אם הולך פחות מפרסה[10].

• כיום, כיון שכל הדרכים בחזקת סכנה (תאונות דרכים וכדו') – טוב לומר "תפילת הדרך" בשמונה עשרה בכל יום כשרוצה לנסוע בו[11].

• אמירתה כשיצא מהעיר – כשאומר את "תפילת הדרך" בדרך, יאמר אותה רק אחר שייצא מעיבורה של עיר, דהיינו שהתרחק מהבית האחרון שבעיר[12].

• שכח לאומרה – אם שכח לומר אותה כשיצא לדרך – יכול לאומרה עד שיגיע למרחק של פרסה הסמוכה לעיר שרוצה ללון בה. אמנם כיון שמנהגנו שלא חותמים בה בשם – יכול לאמרה בלי חתימה עד שנכנס לעיר[13].

• דרך אמירתה – כשנוסע ברכבת, אוטובוס וכדו' טוב שיעמוד ויאמר, אך אם חושש ליפול – יכול לאומרה בישיבה. אמנם כשנוסע ברכב פרטי טוב שיעצור בצד הדרך ויעמוד באמירתה, אך אם קשה לו הדבר או שאינו יכול לעצור  – יכול לאומרה בישיבה או בנסיעה[14].

• צדקה – טוב לתת צדקה לפני שיוצא לדרך[15].

• יעסוק בתורה – טוב שיעסוק בדרך בדבר הלכה פסוקה אך לא בדבר שצריך לעיין בו[16].

• פסוקים בדרך – טוב לומר פסוקים שונים מעניין ההליכה בדרך כסגולה לשמירה[17].

[1] שו"ע סי' ק"י סעי' ד'.

[2] שו"ע סי' ק"י סעי' ה'. שו"ת הרה"ר ח"ב סי' ע"ד.

[3] כה"ח סי' ק"י ס"ק ג"ן. שו"ת הרה"ר ח"ב סי' ע"ד.

[4] שו"ע סי' ק"י סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק ל"ח.

[5] עי' מג"א סי' ק"י ס"ק י"ג, ובשו"ת מאמר מרדכי ח"ג סי' ה'.

[6] עיין ברכי יוסף סימן תקפ"ב ס"ק ג', ובשדי חמד אסיפת דינים מערכת ראש השנה סימן ג' אות ד', ואסיפת דינים מערכת ברכות סי' א' אות י"ג שכך הבין את הברכי יוסף וחלק עליו.

[7] מג"א סי' ק"י ס"ק י"ג. בא"ח פרשת עקב סעי' י"ח. שו"ת מאמר מרדכי ח"ג סי' ה'.

[8] אחרונים. שו"ת מאמר מרדכי שם.

[9] שו"ע סי' ק"י סעי' ז'. מאמר מרדכי שם.

[10] כה"ח סי' ק"י ס"ק ו"ן.

[11] עפ"י כה"ח סי' ק"י ס"ק ו"ן.

[12] שו"ע סי' ק"י סעי' ז'. כה"ח שם ס"ק ב"ן.

[13] שו"ע סי' ק"י סעי' ז'.

[14] שו"ע סי' ק"י סעי' ד'. ערוה"ש שם ס"ק י"ד. כה"ח שם ס"ק מ"ד. שו"ת מאמר מרדכי שם.

[15] כה"ח סי' ק"י ס"ק כ"ד.

[16] כה"ח סי ק"י ס"ק מ'.

[17] עי' בסידור "קול אליהו" עמ' ר"ד. וע"ע כה"ח סי' ק"י ס"ק ט"ו -ל"ב בעניין זה.