פרק ט' – תפילה – הדרכות כלליות

הכנה לתפילה

• כוונה – ישנן מצוות שעיקר קיומן הוא מעשה המצווה, ואילו טהרת המחשבה והכוונה במצווה הן רק מצטרפות למעשה אך אינן מעכבות, אולם אם רק כיוון לקיום המצווה אך לא עשה מעשה  – אין לה שום תועלת, כגון: אדם שבזמן הקרבת קרבן הפסח חושב מחשבות גבוהות וטהורות אך אינו מקריב קרבן בפועל  – ביטל מצות עשה וחייב כרת. ולעומת זה אם אכל קרבן פסח לשם אכילה גסה  – יצא ידי חובה אעפ"י שלא עשה מצווה מן המובחר. דין זה הוא גם בתפילה שנקראת עבודה שבלב שהעיקר בה הוא המעשה, דהיינו הדיבור בשפתיו, ואם יהרהר במחשבתו את כל נוסח התפילה  – לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולהתפלל (ועיין ברמב"ם[1] שמשמע מדבריו שיצא ידי חובה), ולעומת זה אם יתפלל בלי כוונה  – אמנם תפילתו לא תהיה במדרגה שלימה וגבוהה כי תפילה בלא כוונה היא כגוף בלי נשמה, אך עם כל זה יצא ידי חובת תפילה[2]. ולכן אדם צריך להתפלל את כל התפילות גם אם אינו יכול לכוון, וטוב שיאמר לפני התפילה שכוונתו להתפלל על דעת רשב"י ע"ה ורבינו האר"י ז"ל[3].

• מעלת תפילה בבית הכנסת – מצוות התפילה היא נוראה ונשגבה, ועולמות עליונים תלויים בה, וגם הגאולה העתידה להיות במהרה בימינו תלויה בה, לכן צריך האדם להשתדל להתפלל בבית הכנסת כיון שהוא כדוגמת בית המקדש. ולכן נקרא "מקדש מעט" ששם הוא מקום השראת השכינה. ומעלת אדם המתפלל בבית הכנסת גדולה יותר מאדם המתפלל בביתו, הן מצד שמתפלל בציבור והן מצד קדושת המקום ולכן תפילתו שם נשמעת יותר[4].

• עשרה ראשונים – מצווה להיות מעשרה הראשונים שמגיעים לבית הכנסת. וככל שמקדים לבוא  – שכרו גדול יותר. אך לא יגיע לבית הכנסת כדי להיות מעשרה הראשונים ואח"כ ייצא להתפלל במקום אחר, אלא היכן שהגיע יתפלל תפילתו[5].

• גם במנחה וערבית ישנה מצווה להיות מעשרה ראשונים[6].

• עשרה אחרונים – כשם שמצווה להיות מעשרה הראשונים, כך מצווה להיות מעשרה הנשארים אחרונים. ויזהר שלא יהיה הראשון מהעשרה האחרונים שיוצא מבית הכנסת, כיון שהוא הגורם לסילוק השכינה, שכל עוד יש עשרה בביהכ"נ שכינה שם, אלא ימתין עד שייצא מישהו מהנשארים ואחר כך ייצא הוא, ויש אומרים שכל זה הוא אם יוצא קודם סיום התפילה דהיינו קודם שסיימו לומר "עלינו לשבח", אבל אם סיימו כבר את התפילה  – יכול לצאת מיד כיון שבסיום התפילה השכינה שהייתה שם הולכת[7].

• ריצה לבית הכנסת – מצווה לרוץ בדרכו כשהולך לבית הכנסת ולכל דבר מצווה, ואפילו בשבת[8], וירוץ כ"איש מהיר במלאכתו"[9], ולא בצורה שילעגו עליו, ואם לא יכול לרוץ ישתדל לילך מהר בסמוך לכניסתו לביהכ"נ[10].

• הכניסה לבית הכנסת – כשיגיע לפתח ביהכ"נ יהלך בתוכו באימה ויראה, כיאה להיכלו של מלך הכבוד[11].

• התעכבות – "בבית אלוקים נהלך ברגש"[12], ולכן טוב להתעכב מעט בפתח בית הכנסת קודם שיכנס, כדי שיראה עצמו חרד וירא להיכנס בהיכל מלכו של עולם. ועניין זה מועיל מאוד לשלמות האדם[13].

• אמירת פסוקים – כשנכנס לבית הכנסת יאמר פסוק[14]: "ואני ברוב חסדך אבא ביתך, אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך", ונוהגים להרכין מעט את הראש והגוף כשאומרים תיבת "אשתחוה". ויש נוהגים להוסיף פסוקים אלו שהם נגד ג' האבות, אברהם יצחק ויעקב:

• "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה"[15].
• "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך"[16].
• "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו"[17].

את שלושת הפסוקים האחרונים יכול לומר כשהולך למקומו אך עדיף לאומרם כשעומד בפתח[18].

• פסוק: "ואני ברוב חסדך" וכו' יאמר רק אם עטוף בטלית ומעוטר בתפילין. ובשבת ויו"ט יכול לאומרו אפילו שיש עליו רק טלית קטן[19].

• הקפת התיבה – טוב להקיף את התיבה שבבית הכנסת קודם שמתפלל, ואם הוא לא תלמיד חכם ואין רגילים בבית הכנסת להקיף את התיבה  – לא יקיף כיון שיש בזה חשש ליוהרא[20].

• נטילה קודם תפילה – טוב שאדם ירא שמים יקפיד ליטול את ידיו קודם כל תפילה אעפ"י שנטל ידיו בבוקר (ואם נגע בידיו במקומות המכוסים וכדו'  – עיין לעיל פרק ב'). וצריכים הגבאים שבכל בית כנסת לדאוג ולארגן את כל הדרוש לכך[21].

מקום התפילה

• קביעת מקום – צריך האדם לקבוע לו בית כנסת מיוחד להתפלל בו, ובביהכ"נ עצמו יקבע לו מקום מיוחד לתפילה[22]. ועיקר קביעות מקום הוא בתפילת ה"עמידה"[23]. וכל שמתפלל בתוך ארבע אמות של מקומו  – כמקומו דמי[24].

• מניעת מחלוקת על מקום – אעפ"י שקביעת מקום בביהכ"נ חשובה מאוד, אם בא לביהכ"נ ורואה שאחר התיישב במקומו, לא יריב איתו ולא יעורר מחלוקת על זה, אלא יתפלל באותה העת במקום אחר[25].

• קביעות בכל מקום – גם במקומות שאינו מתפלל שם בקביעות, כגון בביתו וכדו'  – יקבע לו שם מקום מיוחד לתפילתו[26].

• תפילה במקום קדוש – צריך להשתדל להתפלל במקום הקדוש ביותר שיכול, והכותל המערבי או מקום שיכול לראות ממנו את מקום בית המקדש הוא קדוש ביותר, ובית הכנסת שנמצא בתוך חומות ירושלים יותר מקודש מכל בית כנסת אחר כיון שכל ביכ"נ שקרוב יותר לבית המקדש קדושתו גדולה יותר כי שם שער השמים, אבל אסור להיכנס ולהתפלל במקום המקדש עצמו (היינו בכל הר הבית)[27], כיון שכולנו טמאים בטומאת מת ושאר טומאות, ואפילו אם נטהר משאר הטומאות אין אנו יודעים את המקום המדויק של העזרה והחיל[28].

• תפילה ברכב – אדם שנוסע במכונית פרטית וצריך להתפלל, לא יתפלל תוך כדי נהיגה אלא יעצור את רכבו ויתפלל[29].

• מקום מוצנע – אם היה בדרך והגיע זמן התפילה, יחפש מקום מוצנע להתפלל בו כגון בין האילנות, מאחורי תחנה וכד', כדי שתהיה אימת מלך עליו ויוכל להתפלל בהכנעת הלב. ואם יש באותו מקום חצר נקייה יתפלל בה אעפ"י שאין לה תיקרה. ואם אינו מוצא מקום מוצנע יתפלל בכל מקום נקי[30].

• תפילה בשמחה – אסור להתפלל כשהוא עצב כיון שאז מפסיד את התועלת הגדולה שמקבל ע"י התפילה, אלא יתפלל כל תפילתו בשמחה, פרט לשעה שבה אומר וידוי שאז צריך שיתעצב על עוונותיו[31].

• צדקה – טוב לתת צדקה קודם התפילה, שנאמר[32]: "אני בצדק אחזה פניך"[33].

• בקול נמוך – יתפלל תפילתו בקול נמוך ואפילו כשאומר זמירות, כדי להראות הכנעה. ורק בשבת יכול להגביה את קולו בנעימה מעט לכבוד השבת[34].

• ישיבה באימה – ישב באימה וביראה ולא ישען לאחור או לצדדין בצורה שאינה ראויה, ולא יפשוט רגליו לפנים או ירכיבם זה על גבי זה וכן כל כיוצא בזה[35].

• קריאת פסוקים בטעמים – כשאומרים פסוקים  בתפילה  – טוב לקרותם בטעמים שלהם כי כך היה מנהג האר"י ז"ל[36].

• ניקוי האוזן והאף – לא ינקה אוזניו וחוטמו בידיו בתוך התפילה מתחילה ועד סוף, וע"י מטפחת מותר[37]. ואם הכניס ידו לתוך אוזנו או לתוך אפו, או אם נגע בהפרשת האוזן או האף, צריך ליטול את ידו שנגע בה, והמחמיר ליטול שתי ידיו – תבוא עליו ברכה[38].

• פרשת העקידה – ישתדל כל אדם לומר בכל יום קודם פרשת העקידה, מודעה המוזכרת בספר "עוד יוסף חי" ובסידורים. ויאמר אותה בין בחול ובין בשבת ויו"ט כיון שיש בה צורך גדול עפ"י הסוד[39] (ובפרט את התפילה המופיעה בסידור "קול אליהו" עמוד ס"ח).

צריך לסדר תפילתו קודם שמתפלל

• תפילה מהסידור – טוב שיתפלל את תפילתו מתוך סידור כדי שיכוון בתפילתו, וכדי שלא ידלג אותיות או מילים. ורמז לדבר בפסוק[40]: "אמר עם הספר, ישוב מחשבתו הרעה"[41].

• סידור שלם- אם מתפלל בסידור שבו לא כל התפילה נמצאת במקום אחד אלא צריך לדפדף בין קטע לקטע, יסמן לפני התפילה את כל המקומות הצריכים לתפילה, כדי שלא יצטרך לחפשם באמצע התפילה. והיום שיש שפע ומצוי לרבים לקנות סידורים שמסודרים מתחילתם עד סופם – ראוי לאדם לקנות סידור כזה[42].

• סידור התפילה בזמנים מיוחדים – טוב שאדם לפני כל חג ומועד ילמד את סדר התפילה (ולפני ראש חודש ילמד את סדר תפילת מוסף של ר"ח) כדי שתפילתו תהיה שגורה בפיו, ועכשיו נהגו העולם להקל בזה. ויש שמלמדים זכות על המקילים כיון שלדעתם צריך לסדר תפילתו רק אם מתפלל בעל פה ובלי סידור (אך דעת מרן היא שיסדר תפילתו אפילו אם מתפלל מתוך סידור). ואעפ"כ צריך ירא שמים להקפיד על הלכה זו ולסדר תפילתו, ובפרט את אותם התפילות שמתפללים אותם לעיתים רחוקות[43].

• פרוש המילים –לפני כל חג צריך ללמוד את פירוש מילות התפילה ובפרט את פירושם של הפיוטים שלשונם קשה, ואין להקל בזה[44].

• ברכת הלבנה – אם אומר את ברכת הלבנה בציבור  – לא צריך לסדרה לפני כן, אך אם אומרה ביחיד  – יסדרה או שיאמרה מתוך סידור[45].

דינים שונים קודם התפילה

• לא לדבר – ישתדל שלא לדבר כלל משעה שקם עד שמתפלל תפילת שחרית[46].

• שאלת שלום – אם הגיע זמן תפילת שחרית, אסור לאדם ללכת לבית חברו לשאול בשלומו ולומר לו "שלום" (ואם עושה כן כאילו עשאו ח"ו במה, אלוה[47]) אבל מותר לומר לו "בוקר טוב" וכד'. ויש אומרים שגם אם לא הלך לבית חברו אלא פגש בו ברחוב לא יאמר לו "שלום" אלא "בוקר טוב". ואם רגיל לומר תמיד "בוקר טוב" ישנה ויאמר "צפרא טבא" וכדו' כדי שישים לב שלא יתעכב עד שיתפלל[48].

• כשהולך בשבת לפני התפילה ופוגש בחברו לא יאמר לו "שבת שלום" אלא "שבתא טבא"[49].

• נשיקת היד – קודם התפילה לא ינשק את ידיו של רבו ולא יתן שינשקו את ידו[50].

• אכילה ושתיה – אסור לאכול ולשתות קודם תפילת שחרית, ולדעת הרמב"ם אפילו מים אסור לשתות, ובזוהר הקדוש החמיר בזה מאוד[51].

• תרופה – חולה שצריך לקחת תרופה  – יכול לקחתה קודם התפילה[52].

• בשעת הצורך – מי שאינו יכול לכוון בתפילה מבלי שישתה קפה או תה, דינו כחולה שמותר לו לשתות לפני התפילה, ויכול לשתותו עם סוכר. ויזהר כששותה שלא ישתה במסיבת חברים אלא לבדו. ואעפ"כ טוב שאדם יזהר בזה מאוד כי מלבד חומר האיסור בזה עפ"י הזוה"ק, לדעת הרמב"ם יש בזה איסור דאורייתא[53].

• מי שאינו יכול להתפלל כל עוד לא טעם גם עוגה וכד' – דינו כחולה ויכול לאכול[54].

• התחיל לאכול קודם עלות השחר – אם התחיל לאכול קודם עלות השחר – צריך להפסיק[55].

• החזקת ילד – יזהר לא להחזיק ילד בחיקו כשיגיע זמן תפילה כיון שיכול לטנף את בגדו ויהיה טרוד בניקיונו ויעבור זמן תפילה[56].

• עיסוק בצרכיו – אם הגיע זמן תפילה, יזהר שלא לעסוק בשום דבר מצרכיו עד שיתפלל, אך קודם עלות השחר  – מותר לו לעשות מלאכה[57].

• צרכי מצווה –מותר לעסוק בצורכי מצווה קודם התפילה, כגון לקנות דברים הצריכים לו לשבת ויו"ט או לסעודת מצוה  – אך ראוי להחמיר גם בזה[58].

• לימוד – אסור ללמוד משהגיע זמן התפילה, ולכן ישער את הזמן שיספיק להתפלל עד שיגיע לתפילת שמונה עשרה בנץ החמה, ואם יישאר לו עוד זמן – רשאי ללמוד[59].

• אם אדם מלמד לאחרים – יכול להמשיך וללמד כיון שהם יזכירו לו כשיגיע זמן התפילה[60].

• זמן התפילה כשמתפלל יחיד – אם נאנס ומתפלל יחיד בביתו, ישתדל להתפלל באותה השעה שהציבור מתפללים כיון שאין הקב"ה מואס בתפילתם של רבים[61].

• רחצה – לא יתרחץ קודם התפילה אלא אם יש לו ריח רע או שאינו יכול להתפלל, אמנם קודם עלות השחר  – יכול להתרחץ[62].

• טבילה – מותר לטבול במקווה קודם התפילה, ויכול להתקלח קודם טבילה[63].

הממהר לצאת לדרך והמאחר לתפילה

• ממהר לצאת לדרך – מי שממהר לצאת לדרך וכן מי שבא לבית הכנסת ורואה שהציבור נמצאים בזמירות, ורוצה לעמוד יחד איתם בתפילת העמידה, יכול לדלג על קטעים בתפילה וישלימם לאחר התפילה. וסדר תפילתו תהיה בדרך זו:
• תחילה יקרא קריאת שמע של הקורבנות ויתחיל מ"לפיכך אנחנו חייבים" וכו' (ולא יאמר תיבת "לפיכך") עד לאחר פסוק "שמע ישראל" ו"ברוך שם כבוד" וכו'.
• אח"כ יאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתמחול לנו" וכו'. ויאמר פרשת התמיד ופרשת הקטורת והברייתא מ"תנו רבנן פיטום הקטורת" וכו' עד "ר' נתן הבבלי אומר אף כיפת הירדן…חייב מיתה".
• אח"כ יאמר: "יהי רצון מלפניך שיהא שיח שפתותינו זה חשוב ומקובל" וכו' עד פסוק "ושחט אותו" וכו'.
• אח"כ יאמר: "הודו לה' קראו בשמו" וכו' עד "ובנביאי אל תרעו", ופסוק "אל נקמות ה'", ופסוקים "ה' צבאות עמנו", "ה' צבאות אשרי", "ה' הושיעה". ואח"כ יאמר פסוק "ה' מלך" וכו' פעמיים, "למנצח בנגינות" וכו'. ו"ברוך שאמר" וכו', "מזמור לתודה" וכו' "יהי כבוד" וכו', "אשרי יושבי ביתך" וכו', ואח"כ "הללויה הללו א -ל בקדשו" וכו' ואח"כ "ויברך דוד" וכו' עד "כמו אבן במים עזים", ואח"כ "ה' ימלוך לעולם ועד" פעמיים עם התרגום "ה' מלכותיה קאים" וכו', "כי בא סוס פרעה" וכו', "כי לה' המלוכה" וכו', "ועלו מושיעים" וכו', "והיה ה' למלך" וכו'.
• אח"כ יאמר את ברכת "ישתבח", ויתחיל "יוצר אור" ומכאן והלאה לא ידלג כלום.

לאחר שיסיים את התפילה ישלים מתחילת פרשת העקידה את כל מה שדלג, ואת פסוקי "הודו לה' " וכו' יאמר מתחילתם אעפ"י שכבר אמר את תחילתם. ולא יאמר את ברכות הזמירות דהיינו "ברוך שאמר" ו"ישתבח" פעם שנייה. ויאמר את כל 'שירת הים'. וכשיעשה לפי סדר זה יעלה בידו תיקון תפילת השחר לפי הסוד[64].

• אם אין לו זמן לומר את הסדר הנ"ל יעשה כסדר הזה:
• יאמר "ברוך שאמר" עד "מלך מהולל בתשבחות".
• אח"כ יאמר מזמור "אשרי יושבי ביתך", "הללו את ה' מן השמים", "הללו א -ל בקדשו" ו"ישתבח".

לאחר התפילה ישלים כנ"ל[65].

• אם אין שהות גם לסדר הנ"ל יכול לדלג על מזמור "הללו את ה' מן השמים", ואם אין שהות גם לזה ידלג גם מזמור "הללו אל בקדשו", ואחר התפילה ישלים כדלעיל את כל פסוקי דזמרה וגם את המזמורים שכבר אמר חוץ מברכות הזמירות דהיינו "ברוך שאמר" ו"ישתבח"[66], ויש מי שאומר שבכל מקרה לא ידלג כלום אלא יתפלל על הסדר אעפ"י שמתפלל ביחיד[67], ונוהגים כסברות הראשונות[68].

• כשיש כמה מניינים – במקומות שיש כמה מניינים  – יתפלל עם הציבור ולא ידלג על חלקי התפילה[69].

זמן התפילה

• לכתחילה – לכתחילה צריך להתפלל תפילת י"ח מיד כשתנץ החמה. אמנם אם לא התפלל בזמן זה יכול להתפלל עד ד' שעות (זמניות) מהנץ[70].

• עד ארבע שעות – אם התפלל לאחר ארבע שעות מהנץ החמה  – יש לו שכר על התפילה אך לא על תפילה בזמנה[71].

[1] רמב"ם הלכות ברכות פרק א' הלכה ז'.

[2] ע"פ נפש החיים שער ב' פרק י"ג.

[3] שו"ת רב פעלים ח"א סי' א'.  עוד יוסף חי פרשת וישלח סעי' א'. שו"ת תורה לשמה סי' ט"ז, י"ז.

[4] בא"ח פרשת מקץ בהקדמה.

[5] שו"ע סי' צ' סעי' י"ד. כה"ח שם ס"ק צ"ו. משנ"ב שם ס"ק מ"ז. בא"ח פרשת מקץ סעי' א'.

[6] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ו'. ועי' כה"ח סי' צ' ס"ק צ"ט.

[7] בא"ח פרשת מקץ סעי' א'. אחרונים.

[8] שו"ע סי' צ' סעי' י"ב. בא"ח פרשת מקץ סעי' ב'.

[9] עפ"י משלי כ"ב, כ"ט.

[10] בא"ח פרשת מקץ סעי' ב'. כה"ח סי' צ' ס"ק פ"ו.

[11] בא"ח פרשת מקץ סעי' ב'. כה"ח סי' צ' ס"ק פ"ז. משנ"ב שם ס"ק מ"א.

[12] תהלים נ"ה, ט"ו.

[13] בא"ח פרשת מקץ סעי' ג' עפ"י שער הכוונות. כה"ח סי' כ"ה ס"ק כ"ד.

[14] תהלים ה', ח'.

[15] תהלים מ"ו, ח'.

[16] תהלים פ"ד, י"ג.

[17] תהלים כ', י'.

[18] בא"ח פרשת מקץ סעי' ג'. כה"ח סי' כ"ה ס"ק כ"ה.

[19] בא"ח פרשת מקץ סעי' ג'. כה"ח סי' כ"ה ס"ק י"ג, כ"ה.

[20] כף החיים פלאג'י סי' י' סעי' ח'.

[21] בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ז.

[22] שו"ע סי' צ' סעי' י"ט. בא"ח פרשת מקץ סעי' ד'.

[23] בא"ח פרשת מקץ סעי' ד'.

[24] כה"ח סי' צ' ס"ק קכ"ג. משנ"ב שם ס"ק ס'.

[25] אחרונים.

[26] בא"ח פרשת מקץ סעי' ד'. כה"ח סי' צ' ס"ק קי"ח. משנ"ב שם ס"ק נ"ט.

[27] ולצערנו מתקיים בנו הפסוק באיכה פרק ה' פסוק י"ח, ויש לנו להתנחם בדברי ר"ע במסכת מכות דף כ"ד ע"ב.

[28] עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' א'. רמב"ם הלכות ביאת מקדש פ"ג. כה"ח סי' צ"ד ס"ק ה'. וכתב הרב בעוד יוסף חי וזה לשונו: "ביהכ"נ הסמוך להר הבית מקודשת יותר כדלעיל, וכ"ש אם העומדים שם יכולים לראות מהחלונות שבה קרקע בית המקדש הרי זה מעולה ביותר. ואשרי הזוכה להתפלל שם ולעסוק בתורה במדרש הבנוי שם", עכ"ל. ושמענו ממגידי אמת שהרי"ח הטוב זצ"ל השפיע על הנדיב יוסף אברהם שלום ז"ל להוציא הוצאות עצומות ולהשתדל בהרבה השתדלויות כדי שיבנה בית מדרש וביהכ"נ שמשם יראו את קרקע הר הבית, ולבסוף זכה ובהשפעתו נבנתה ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה, וכשבנו אותה הקפידו שמבית הכנסת ומבית המדרש יראו את הר הבית, ובעוונות, המבנה המפואר הזה נהרס עד היסוד ע"י הירדנים בשנת תש"ח, ועתה זכינו לבנינו מחדש בחסדי ה' עלינו.

[29] אחרונים.

[30] שו"ע סי' צ' סעי' ה', ו'. בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ט, ועי' ברכות ג' ע"א. סידור "קול אליהו" דף ל"ג.

[31] בא"ח פרשת מקץ סעי' ה'.

[32] תהלים י"ז, ט"ו.

[33] שו"ע סי' צ"ב ס"ק י', ועי' כה"ח שם ס"ק מ"ד, מ"ה. משנ"ב שם ס"ק ל"ו.

[34] בא"ח פרשת מקץ סעי' ו' בשם האר"י ז"ל.

[35] בא"ח פרשת יתרו סעי' ט'.

[36] בא"ח פרשת מקץ סעי' ו'.

[37] בא"ח פרשת מקץ סעי' ו' בשם האר"י ז"ל.

[38] שו"ע סי' צ"ב סעי' ז' וסי' ד' סעי' כ"א. כה"ח שם ס"ק פ"ו, צ"ז. שער הכוונות עניין ברכת השחר.

[39] עוד יוסף חי פרשת מקץ סעי' א'.

[40] אסתר ט', כ"ה.

[41] בא"ח פרשת יתרו סעי' ט'.

[42] בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ז.

[43] שו"ע סי' ק' והחונים עליו. עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ט'.

[44] עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ט'. ועי' משנ"ב סי' ק' ס"ק ג'. ועל כן יסדיר תפילתו קודם הרגל.

[45] כה"ח סי' ק' ס"ק ד'.

[46] כה"ח פלאג'י סי' י' סעי' ח"י.

[47] עי' ברכות דף י"ד ע"א.

[48] שו"ע סי' פ"ט סעי' ב'. זוה"ק בלק דף ק"צ ע"ב.

[49] עפ"י שו"ע סי' פ"ט סעי' ב'.

[50] כף החיים (פלאג'י) סי' י' סעי' ט"ז. גשר החיים סי' פ"ט ס"ק י"ג.

[51] שו"ע סי' פ"ט סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק כ"ח. זוה"ק ויקהל דף רט"ו ע"ב.

[52] בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ח.

[53] שו"ע סי' פ"ט סעי' ג',ד' ולחונים עליו. נהר מצרים הלכות תפילה סעי' ה' (עמ' ג'). פרי חדש סי' פ"ט. ברכי יוסף שם. ספר המצוות השורש התשיעי.

[54] שו"ע סי' פ"ט סעי' ג',ד'.

[55] כה"ח סי' פ"ט ס"ק מ"ג.

[56] כה"ח סי' פ"ט ס"ק מ"ד.

[57] שו"ע סי' פ"ט סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק כ"ד. בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ח.

[58] כה"ח סי' פ"ט ס"ק כ"ה. משנ"ב ר"נ ס"ק א'. בא"ח ש"ש פרשת לך לך סעי' ב'.

[59] כה"ח סי' פ"ט ס"ק מ"ז.

[60] שם.

[61] כה"ח סי' צ' ס"ק נ"ב.

[62] כה"ח סי' פ"ט ס"ק נ"ב, נ"ג.

[63] אחרונים.

[64] שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ד'.

[65] שו"ע סי' נ"ב סעי' א'. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ד'.

[66] שם.

[67] כה"ח סי' נ"ב ס"ק ד'.

[68] אחרונים.

[69] כה"ח סי' נ"ג ס"ק א'.

[70] שו"ע סי' פ"ט סעי' א'.

[71] שם.