קטגוריה: תורה

אל חדרו של מרן הרב היו מגיעים דיינים מכל רחבי הארץ עם תיקים סבוכים ומורכבים,
בגודל שקדנותו, היה הרב יושב לילות שלמים בהיכל הישיבה, גורס משנתו בעמקות ובחריפות, כשהוא גומא דפים וסוגיות, משננם ומאחסנם בזכרונו הבהיר. אך במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו, שהיה מתאמץ להסתיר את היקף הישגיו.
משראה הרב את המוט הגבוה הוא אמר: "וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ – נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִָם". הזדעזעתי. הרב אליהו היה נזהר מאוד בלשונו, והפסוק הזה מדבר על המגיפה שהייתה בימי דוד המלך. תחילתו של אותו פסוק מספרת שדָוִד המלך נושא אֶת עֵינָיו ורואה אֶת מַלְאַךְ ה' עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם, ובעקבותיו דוד והזקנים נופלים ומכסים את עיניהם בשקים!
איך נהג הרב באישה אלמנה שהוזמנה לביתו, אך באה ללא דרך-ארץ, בלי כיסוי ראש וללא שרוולים. ממש לא בצניעות ?
הרב היה רגיש מאוד והיה נותן את לבו על כל תלמידיו, כשתלמיד שהיה בקשיים כלכליים הרב היה מוצא לו פיתרון הלכתי יוצא דופן...
הרב קלט את הפועל המתבייש, ניגש אליו, לחץ את ידו בחום, למרות שהייתה מלאה בעפר, והזמין אותו לבוא לבית-הכנסת לשמוע דברי תורה...
הרב הגיש משנה סדורה, דבר דבור על אופניו, בנושא ראש-חודש, תוך ציטוט מקורות רבים מן התורה, הנביאים והכתובים. החל מחז"ל, ראשונים אחרונים ואחרוני האחרונים, באגדה ובמחשבה, במפרשים ובהלכה. לא ניתן היה לשער כלל, שהרב לא ידע מראש מהו נושא השיחה
הרב פנה בשאלה למנהל שזה מכבר שאלו את השאלה: "נניח שטייס שרואה מסלול פנוי מבקש לנחות בו, אך המשקיף היושב במקום גבוה זה מורה לו לנחות במסלול אחר. האם יוכל הטייס לנחות בכל זאת במסלול שהוא רוצה?"
אמרתי לו לכתוב את השאלות שלו על דף, לבוא לשיעור ולראות האם אחרי השיעור יישארו לו שאלות או רק תשובות. חברי עשה כך, ובאמת אחרי השיעור הוא הוציא את דף השאלות וראה שעל כל שאלותיו היו לו תשובות. זה היה מפליא.
הרב שמע על הבעיה ואמר לי מייד את דעתו, שאסור להפריע לאנשי חברת החשמל לתקן. והוא גם כתב לי כך. בסוף מכתבו הוא ציין שאחרי התיקון, האוכל יהיה מותר לחולים בלבד. אבל הרב היה גם עניו גדול וגם מעשי מאוד.

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה