המופתי מבטל את החתונה…

בנסיעות רבות של הרב לחוץ לארץ, היה נתקל באותה תופעה עגומה של יהודים המתבוללים ומתחתנים עם גויות ולהיפך. לא תמיד היה בידו להציל את אלו שכבר התבוללו, אך הוא עשה המון כדי להציל את מי שכמעט צללו לשאול התחתית הזו. אחד הסיפורים המרתקים, סיפר הרב בעצמו לאחר שובו מצרפת:

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

כאשר הגיע הרב לצרפת ונחת בנמל התעופה על שם שארל דה-גול בפאריז, המתינה לו משלחת חשובה מטעם הקהילות היהודיות, בה היו כמה רבנים ועסקנים. על הארגון של קבלת הפנים ניצחה אשה אחת, מהפעילות המרכזיות של הקרי"ף, שהיתה מומחית בהפקת אירועים שכאלו.

באיזשהו שלב, ניגשה האשה אל הרב וביקשה לשוחח עמו בארבע עיניים. סר הרב לאיזו פינה והאשה שפכה את לבה בדמעות שליש: "בתה הכירה בחור מוסלמי והקשר ביניהם הלך והתהדק, עד שלאחרונה הודיעה לה על רצונה להינשא לו". שאל הרב כמה שאלות והאשה הרחיבה ותיארה, כי הבחור מגיע ממשפחה מאד חשובה וכבר נקבע תאריך קרוב לחתונה, ומי שיסדר את החתונה לפי חוקי ה'שריעה' המוסלמית הוא לא אחר מאשר המופתי הראשי של פאריז. האשה בכתה וסיפרה כי קצה בחייה, שכן בתה לא מוכנה להקשיב לה והיא אוטמת אוזניה ולבה מול כל תחנוניה והפצרותיה.

נענה הרב ואמר לה: "אני מבקש ממך, שכאשר תשובי הביתה, עוד היום, תקראי לבתך לשיחה ותשפיעי עליה, שלפחות תקבל על עצמה לשמור על דבר אחד מחוקי התורה הקדושה – שבבית המשותף שלה עם המוסלמי, יהיו שני כיורים, בשרי וחלבי". הסכימה האשה והרב נפרד ממנה בברכה חמה מעומק לבו, שיעשו דבריה רושם ובתה תסכים לתנאי הזה.

הרב שהה כמה ימים בצרפת ובאחד הימים נערך לכבודו טקס ממלכתי, בארמונו של נשיא צרפת ז'אק שיראק. אל הטקס הוזמנו בכירי השלטון ונכבדים נוספים, ובין יתר המוזמנים פגש שם הרב את המופתי הראשי של פאריז, שהוזמן בתור ראש העדה המוסלמית בעיר.

ניגש אליו הרב, לחץ ידיו בחמימות והחל בשיחת רֵעים בשיחה הערבית. שאל המופתי את הרב מהיכן הוא והרב התעניין על מוצאו של המופתי, ונודע להם ששניהם ילידי אותו מקום, ירושלים העתיקה, ושנות ילדותם עברו עליהם בשכנות. השיחה הלכה ולבשה אופי ידידותי והאיש ממש נשבה בקסמו של הרב.

לפתע רכן הרב אל אזנו של המופתי ואמר: "ידידי היקר, היות ואנו לא רק ידידים אלא גם שכנים, ברצוני לגלות לך דבר חשוב. אמנם אני יהודי ואתה מוסלמי, אך כל אחד צריך לשמור על הדרך שלו. בבואי לכאן שמעתי על בחורה יהודיה, המתכוננת להינשא למוסלמי, אך למעשה התוכנית שלה היא למשוך אותו אל היהדות ולגרום לו להתגייר"

דם הציף את פניו של המופתי והוא כמעט קם ממקומו מרוב כעס, אך הרב המשיך ואמר: "לא באתי להגיד לך כדי להרגיזך, אלא ברצוני לספר לך את כל הפרטים, את שם הבחורה ואת הטכסיסים שלה, כדי שתעמיד אותה במקום. אנחנו, אנשי הדת, חייבים להקפיד ולשמור על הגבולות. הרי אם היום אתן לבחורה יהודיה להסית את חברה המוסלמי להתגייר, מחר יתחילו מקרים הפוכים ובחורים מוסלמים יסיתו בחורות יהודיות להתאסלם"…

ראה המופתי שהרב מדבר ברצינות והקשיב לתיאורו של הרב, שמסר לו את שם הבחורה וסיפר לו שהיא החליטה לתבוע מהחבר המוסלמי שבביתם יהיו שני כיורים, בשרי וחלבי, וזו רק ההתחלה, כי בכוונתה להוסיף עוד ועוד עד שהמוסלמי יתגייר.

"אני מכיר אותם והם הזמינו אותי להשיא אותם. מחר אקרא לבחור ואגיד לו לברר את הנקודה הזו, אם הבחורה מתכוננת להתקין שני כיורים במטבח ביתם. אם כן, לא יעזור לו כלום ואני אכפה עליו לעזוב אותה"…

כשעמד הרב לשוב לארץ ישראל והגיע עם פמלייתו לנמל התעופה ע"ש שארל דה-גול בפאריז, התלוותה אליו משלחת נכבדה של רבנים ועסקנים, וגם הפעם היה הארגון מופקד בידיה של אותה אשה. שוב ניגשה וביקשה מהרב להאזין לדבריה בפרטיות, אך הפעם היו עיניה דומעות משמחה. פחות משבוע חלף מאז עשתה כהוראת הרב ושכנעה את בתה להתקין במטבח ביתה שני כיורים, ואתמול שבה הבת בוכייה ושבורה, לאחר שחברה המוסלמי השליך אותה ואמר כי אינו רוצה להכירה. "ג'וק נכנס בראשו, כי שני הכיורים אינם אלא אמתלא כדי לגרום לו להתגייר, והוא גירש אותה בבזיונות ובצעקות. כמה שניסתה להגיד לו שאין לה אפילו שמץ של מחשבה כזו, לא הצליחה לשכנעו והוא נטשה לעולם" .

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

רוח הקודש

קום קום, דום דום

אני ואחי הרב מרדכי היינו ישנים בבית. מקלטים כמעט ולא היו. היינו חולקים מיטה אחת כי לא היה יותר. ישנים "ראש ורגל"..קמתי בכבדות לתפילת ותיקין, ורק אחרי התפילה הבנתי את ההתעקשות שלו להעיר אותי מוקדם. המיטה שישנו בה הייתה נקובה מכדורי "דום דום". הלגיונרים הירדנים היו יורים פגזים וכדורים מנשק קל לתוך האוכלוסייה האזרחית, ובאותו בוקר ירו גם על הבית שלנו…

המופתי מבטל את החתונה…

בנסיעות רבות של הרב לחוץ לארץ, היה נתקל באותה תופעה עגומה של יהודים המתבוללים ומתחתנים עם גויות ולהיפך. לא תמיד היה בידו להציל את אלו שכבר התבוללו, אך הוא עשה המון כדי להציל את מי שכמעט צללו לשאול התחתית הזו. אחד הסיפורים המרתקים, סיפר הרב בעצמו לאחר שובו מצרפת:

לאחר פטירתו

עין ה' אל יראיו

כעבור חודש הגעתי לבית-החולים ביום שנקבע לי, שם צילמו לי את העין בסי.טי. והנה אני רואה את המומחה מסתכל עלי בתדהמה ואומר: "אין צורך בניתוח, הקרע הולך ונסגר. אבל אני לא מבין משהו. זאת לא אותה העין שראיתי לפני חודש?!".

טהרה

עלייה מדרגה אחר מדרגה

הרב הראה לנו כי גם כאשר יש פסיקה חד-משמעית, צריך להיות קשוב למי שבא לבקש את הפסיקה, לאפשר שילוב של גמישות בפסיקה. הרב תמיד ידע למצוא את הדרך השלישית. את הטור החמישי ב"שולחן ערוך", מבלי לסטות בכהוא-זה מהארבעה המקוריים!

בין אדם לחברו

היזהרו על הכהנים

על חכמת ניגון המקאם (סולם וניגון מוזיקלי) בתפילה אבל יותר מכך על חכמת האדם…

לאחר פטירתו

היהלומים שבכתר

הלכתי לרבנית צביה, והיא נתנה לי חתיכות מהאתרוג למסור להם, תוך כדי שהיא מזהירה אותי ואומרת: תשמור על חתיכות האתרוג הללו יותר מיהלומים. אלו חתיכות מהאתרוג שהרב עשה בו הקפות בסוכות. תן לזוג שיברך עליהן ויאכל אותן בשעה הראויה.

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה