מוכר הפיצוחים…

בתקופה הראשונה לאחר שהתייתם הרב, התקשתה האמא להביא פרנסה הביתה והמצב הלך והחמיר עד שכמעט הגיעו לפת לחם.

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

יהודים טובים התאמצו לעזור, לשלוח מעט לחם ומרק, לסדר לאמא מקור נוסף לפרנסה, או לדאוג לבן הגדול למקום עבודה שיוכל להביא כמה לירות הביתה. אבל המצב נותר קשה ומעיק, עד שלא נותרה ברירה: מרדכי הצעיר, הנער בן השתים עשרה, נאלץ ליטול על עצמו חלק מן העול.

בעצת ידידים של המשפחה, הציעו לו לצאת ולמכור גרגרי חומוס בשוק. האמא היתה מבשלת את החומוס, והרב היה נוטל את הסיר עם כוס מדידה וכמה ניירות ויוצא לשוק. הוא היה משוטט בסמטאות השוק, מכריז על מרכולתו: "חומוס, חומוס" ותולה עיניים מייחלות בעוברים ובשבים. כשהיה מישהו ניגש אליו, היה מודד כוס חומוס ושופך את תכולתו אל נייר ואורז את הגרגרים היטב. פעם סיפר הרב, שמחירה של כוס חומוס היה מיל אחד (המטבע הכי קטנה, מאית הלירה, כמו אגורה לעומת השקל). לפי חשבונו, היה מסוגל למכור בין חמש לעשר כוסות ביום ולהביא הביתה כמה פרוטות.

אלא שביום הראשון (והאחרון) אירע המעשה הבא:

אחד החכמים הישישים, חכם אברהם שמו, איש זקן וירא שמים, יצא לרחוב ופגש את הילד שהוא מוכר חומוס. הוא לא האמין למראה עיניו: הזהו בנו של חכם סלימאן אליהו המנוח?! האם היטב רואה הוא, שאותו ילד שמדברים בשבחו ומתארים אותו כעילוי ובעל כשרון, לא מצא לעצמו תעסוקה אחרת זולת מכירת חומוס בשוק?!…

ניגש חכם אברהם אל הילד וגער בו: "מה הנך עושה כאן?!". השיב לו הרב, כי בשל מצוקת הפרנסה, לא נותרה לו ברירה אלא להקצות כמה שעות ביום לעבודה ולא מצא משהו שיוכל לעסוק בו זולת מכירת חומוס. הרהר האיש ושאל: "וכמה הנך מקבל בעד כל כוס?". "מיל אחד", השיב הילד. "לך נא איפוא אל הישיבה וגרוס פרקי משניות. על כל פרק שתדע, אתן לך מיל אחד". עזב הילד את כל החומוס בידי חכם אברהם ושעט אל היכל הישיבה, שם נטל כרך משניות והחל לגרוס משניות, וברוב כשרונו הצליח בתוך שעה אחת לדעת עשרה פרקי משניות על פה.

יצא הרב וחיפש את אותו חכם אברהם עד שמצא אותו והציע לו שיבחן אותו. השיב לו חכם אברהם, כי הוא אינו שומע טוב באזניו, אבל הוא יבקש את אחד החכמים בישיבה שיבחן אותו את כל עשרת הפרקים. נכנסו ומצאו את אחד החכמים, שהסכים לבחון את הילד החריף. ואכן מפיו קלחו בשטף עשרה פרקים, משנה במשנה, מילה במילה, ללא גמגום ודילוג, ללא שגיאה וטעות. אלא שאז התחכם החכם והחל לבחון את הילד בהבנת המשניות, והוא הרי לא עסק אלא בגריסתן ובלמידתן על פה. בראותו שהילד אינו יודע להשיב, נענה החכם ואמר: "אם אינך יודע פירושן של משניות שאתה מוציא מפיך, לא עמדת בבחינה ולא מגיע לך מאומה". ובמשפט אחד מוטט על ראש הילד את כל השמחה שנאספה בתקוותיו…

יצא הילד היתום מן החדר כשדמעות נקוות בזוויות עיניו ועד מהרה החלו אלו לזלוג במורד לחייו. בתחילה ניסה להאבק בבכי שאיים לפרוץ מגרונו, אבל לא היו בו די כוחות כדי לחנוק את הבכי ועד מהרה הפך בכיו לסוער. והנה, מן הפרוזדור מגיחה דמותו של הגאון המקובל רבי אפרים הכהן זצוק"ל, מראשי ישיבת 'פורת יוסף' (אביו של ראש הישיבה הגאון רבי שלום כהן שליט"א). קול הבכי הגיע לאזניו של ראש הישיבה והוא החיש את פסיעותיו כדי לראות מי הוא המסכן הבוכה תמרורים ובגין מה. לחרדתו גילה את אותו יניק וחכים, בנו היתום של חכם סלימאן עליו השלום, שהוא ממרר בבכי וכל גופו שמוט מרוב צער. "מה אירע לך?", קרא רבי אפרים בחרדה, שהתחלפה בתמהון של כעס למשמע הסיפור. מיד ניגש רבי אפרים אל אותו חכם ואמר לו בקפידא: "וכי אתה יודע עשרה פרקי משניות בעל פה?! כיצד מלאך ליבך לגזול פרוטותיו של ילד יתום?! ועתה, אחד עשר מיל אצווה שיינתנו לו בעד עשרת הפרקים, והמיל הנוסף בגין אותו צער מכיסך יינתן לו".

מני אותו יום ואילך לא היה הרב צריך למכור חומוס בסמטאות השוק. עם ישראל ניצל וזכה! דרכו הסלולה של הגאון הקדוש לא נחסמה בערימות של חומוס, והקדוש ברוך הוא לא הניח שיציבו מכשול בנתיב גידולו.

פעמים רבות שהרב סיפר את הסיפור הזה לפני ילדים, והיה מוסיף ואומר: "דעו ילדים יקרים, כי מאותו 'עסק' למדתי הרבה משניות בעל פה והיתה לי אותה בקיאות קנין לנצח. שנים חלפו ולא פעם הזדמנתי למקומות שלא יכולתי להוציא ספר וללמוד, אך גם להתבטל לא רציתי. למשל, הזמינו אותי לאירוע גדול והייתי צריך לבוא ולשבת שם זמן מסוים, אבל לא עניינו אותי כל הנאומים. אז באו לי לתועלת כל אותם פרקי משניות והייתי יכול לגרוס משניות על פה. אף אתם, כל אחד מכם עשוי למצוא את עצמו במקום שאין לו מה לעשות. אפילו באוטובוס, או בהמתנה בתור לרופא. אם תרגילו את עצמכם היום לדעת בעל פה פרקי משניות, תהיה לכם תועלת עצומה מכך בעתיד .

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

קדושה

תמונת ה' לנגד עיניו

שאלתי את עצמי אם אני עד למשהו מיוחד, ענק, לא רגיל, או שזה רק דמיון. השכל אמר לי: זה רק נדמה לך. אין דברים כאלה. אבל העיניים רואות!

טהרה

היכל הנגינה קרוב להיכל התשובה

התחלתי לראות את ברכת הרב פועלת. לאחר כמה זמן הם אמרו לי: אנחנו מניחים תפילין בכל יום. כך לאט לאט החלו שני התלמידים הללו לקיים מצוות ולשמוע שיעורי תורה. גם היום הם הולכים יחד, האחד חזן מבוקש עטור זקן, והשני תמיד מלווה אותו בקולו הנאה…

לאחר פטירתו

פדיון נפש

למחרת בבוקר התעוררתי מההרדמה בעקבות הניתוח, והצוות הרפואי שבא לבדוק אותי לא האמין שאני מסוגל להזיז את הידיים ואת הרגליים.

רוח הקודש

מי מינה אותך על הפרנסה?

הרב פנה אליי ואמר לי: בתי, הקב"ה קובע מראש השנה ועד ראש השנה את פרנסתו של כל אדם. מה שקיבלת ממשרד החינוך – תקבלי ממקום אחר, חודש בחודשו!

רוח הקודש

ואלה שמות

אשר אחותי עלתה עם אמנו ממרוקו, היא נקראה בשם אחר. כשהגיעה לארץ, שינו לה את השם ובאמת יש לה שני שמות. חזרנו אל הרב עם שני השמות, המקורי והחדש, הרב בירך אותה ו"דעתו נחה"…

ענווה

איה מקומו של כבודו?

עם אחת היה מתפלל אחד שישבו על מקומו והוא כעס מאוד. ממש היפך ההנהגה של הרב. הסתכלתי על הרב, והוא לא נע ולא זע. אי-אפשר להבין את העוצמה של הענווה שלו. עוצמה של שתיקה.

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה