בישיבת 'פורת יוסף'

תמו ימי הילדות והגיעו שנות הבחרות, המעולות שבשנות חיי אדם, שנות הנעורים בהן הוא עושה חיל ורוכש קנייני נצח שישמשוהו לכל ימי חייו.

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

הרב, שכבר בילדותו זכה להתקרב אל גדולי רבני ישיבת 'פורת יוסף' וחכמיה, התאמץ שבעתיים והחליט להקדיש את כל כולו לתורה ולקדושה. באותן שנים, כידוע, היו פיתויים רבים שקרצו ברחובה של עיר לבני נוער, בפרט למוכשרים ולבעלי כושר המנהיגות. בחורי ישיבה שכבר החלו להתעלות בלימוד, נשבו בקסם המלים הגבוהות שהשמיעו פעילים שקראו להצטרף לכל מיני תנועות וארגונים. העוני והדלות, יחד עם מאורעות הדמים שפרצו מעת לעת והכניסו פחד בלבבות, כל אלו הקשו על ההתמדה בלימוד התורה. אין ספק, הנסיונות היו קשים, אבל גם האור שבקע בהיכל התורה היה גדול מתמיד. הנותרים בהיכלי התורה שהמשיכו להיות קשורים ודבוקים במשנתם ובגרסתם, היו המובחרים והמעולים שבבני התורה והם מסרו נפשם לתורה וקידשו שם שמים.

מצוינת לשם ולתהילה היא ישיבת 'פורת יוסף', שבאותן שנים נמנו בה עשרות בחורים ונערים, שהתרחקו מכל פיתויי הרחוב והקדישו עצמם ללימוד התורה, כמו כבלו עצמם בשלשלאות לספסלי בית המדרש ולא הסכימו לשמוע משום דבר שאינו קדוש. היה זה מבחן קשה, והישיבות הקדושות עמדו בו בגאון ובהצלחה, כאשר שימשו מצודה רוחנית מפני כל אותן סערות שהיצר הרע ניסה להחדיר פנימה.

אלו שזכו באותן שנים להיות תלמידים בישיבת 'פורת יוסף', חסו בצלם של ענקי רוח, גאונים וקדושים, אנשי תורה מובהקים וצדיקים בכל מעשיהם. בראשם עמד ראש הישיבה הגאון הצדיק רבי עזרא עטייה זצוק"ל, שהרב הכתירו בתואר 'רב רבנן', שכן היה מורה דרכם של כל הרבנים והחכמים שקמו בציבור הספרדי במשך עשרות שנים. זכה הרב להיות תלמידו החביב של רבי עזרא עטייה, שלא הסתיר את חיבתו ורבים השבחים שנשמעו מפיו על הרב. פעם אמר רבי עזרא עטייה: "בישיבה שלי, יש כמה תלמידי חכמים היודעים את כל התורה כולה. אבל מישהו שיודע לעיין היטב בהלכה כמו הדרך שלי בלימוד, יש לי אחד – חכם מרדכי אליהו".

פעם הגיע הגאון רבי יהודה צדקה זצוק"ל – דודו של הרב – לבקר אצל רבי עזרא עטייה. בדיוק, כשנכנס רבי יהודה צדקה, יצא הרב מביתו של ראש הישיבה. פנה רבי עזרא ואמר לרבי יהודה צדקה: ""בן אחותך מעיין חשוב ביותר. אינני חושב שיש לי בישיבה מישהו כמותו"

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

טהרה

שירת בית המקדש

פעם הרב ביקש ממני לשיר את השיר "ידידי השכחת" כמו שהסבא שלי היה שר. היה שם פייטן ששמע אותי וצירף לשיר פתיחה ממנגינה ערבית. הרב מאוד לא אהב את זה, ואמר לי בלחש: "ולא קרב זה אל זה". למה הפייטנים לוקחים מנגינות של ערבים? שהם יחברו מנגינות. שיחברו שירה חדשה, שירה משלנו!

טהרה

התפילין של בר-כוכבא

איך יגאל ידין לא התעורר להניח תפילין כשהוא רואה כי לוחמי בר-כוכבא התמידו במצווה הזאת בתנאים כל כך קשים? האם קשר הדורות לא עורר אותו לראות שאנחנו היום ממשיכים את דרכם בתפילין ובמקוואות ובירושת הארץ? הרב אמר לנו שיגאל ידין הסתכל על התפילין כמו פרופסור, וזה לא כמו שאנחנו מסתכלים עליהן…

תורה

גרסא דינקותא

חברו מילדות של מרן הרב מספר מכלי ראשון סיפור עם ניחוח של פעם… גם לפני יותר מ 70 שנה שמרן היה ילד אהבת התורה פיעמה בליבו.

בין אדם לחברו

זוכר כל אחד

הרב היה שם לב לכל אחד בבית-הכנסת שלו. אם מתפלל לא היה מגיע לתפילה, היה הרב שואל עליו, מדוע לא הגיע….אם התברר שאדם אושפז בבית-החולים, היה הרב הולך לבקרו. כשהיה חוזר לבית-הכנסת, היה הרב שואל לשלומו. "איפה היית אתמול?". פשוט, זוכר כל אחד!

מצודתו פרוסה בכל תפוצות הגולה

מוקצה מחמת מיאוס!

באחת הנסיעות של הרב לצרפת, נערכה לכבודו מסיבת קבלת פנים מטעם הקרי"ף – ארגון הגג של הקהילות היהודיות בצרפת.

נקיות

חסר פניות

הכבוד הזה שהרב נתן להחלטות שלי כראש ישיבה מעולם לא עזב אותי. למרות שהוא רב כל כך גדול, אחראי על כל כך הרבה אנשים ורבנים וישיבות, ואני רק על ישיבה אחת – הוא כיבד תמיד את החלטתי. ואת זה לעולם אי-אפשר לשכוח!

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה