פטירתו של חכם סלמאן אליהו זיע"א

בקושי הגיע רבי סלימאן לכלל שישים שנה ושיבה קפצה עליו. מחלות פקדוהו ואף מאור עיניו ניטל. היה שוכב על ערש דווי מלופף ביסורים,

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

אך הגדול שבמכאוביו הוא על שאינו יכול ללכת לבית המדרש וללמוד עם חכמי הישיבה. ולמרות הכל, התחזק והתגבר כארי ובשארית כוחותיו היה עוסק בתורה ושונה גרסתו על פה.

נכנסו החכמים לבקרו, מיד היה פותח פיו בחכמה וחידושים נובעים ממנו כמעיין המתגבר. קביעות בלימוד היתה לו להגאון רבי אברהם הררי-רפול זצוק"ל, שהיה מגיע מדי יום ביומו ולומד עם רבי סלימאן במשך כמה שעות. משראו כמה מטיבים עמו השיעורים שהוא מוסר במיטת חוליו, סידרו התלמידים, שבכל יום ויום יבואו חלקם אל דירתו וישמעו מפיו דברי תורה.

באחד הימים נכנס לבקרו הגאון רבי צדוק ג'יבלי זצ"ל. היה זה לאחר שבמשך תקופה ארוכה נעדר רבי צדוק מארץ ישראל, ובשובו מצאו לרבי סלימאן שהוא שרוי במצב קשה. החלו עיניו זולגות דמעות ולא הצליח לעצור עצמו מלפרוץ בבכי, ויקרא ויאמר: "אוי לי שראיתי את מורי ורבי ועטרת ראשי שהוא נתון בצער שכזה". השיבו רבי סלימאן בלחישה: "הלא כמה וכמה שנים בילדותי שלא למדתי תורה. שנים אלו הלכו לריק והתבזבזו. יבואו יסורים אלו ויזככו את גופי על הפסד אותן שנים". כל כך הצטער על אבדן שנות ילדותו —

ביום ראשון של ראש השנה תש"א, כאשר היו המקובלים מתעמקים ומתעסקים בכוונת התקיעות וסדר התפילות, הרגיש השמש שישב לצד מיטתו של רבי סלימאן, ששפתותיו של הצדיק דובבות והוא מתאמץ בכוונה. כשנשמע קול התקיעות מבית הכנסת של המכוונים, רמז רבי סלימאן לנוכחים במחיצתו שיהיו בשקט ויניחוהו להתרכז בכוונות. אף למחרת, יום שני של ראש השנה, בהגיע עת התקיעות, ראו שהוא מקשיב ומאזין לקול השופר ובעת ההפסקות היו שפתותיו ממלמלות ודמותו אומרת ריכוז וכוונה. לאחר תפילת מוסף, נכנסו חבריו ותלמידיו לברכו, ובהם גם הגאון רבי אברהם הררי-רפול זצוק"ל, שהגיע לתקוע לו במיוחד (כאשר עשה גם ביום הראשון), אך רבי סלימאן רמז שאין לו צורך עוד בתקיעות. מיד הפכו פניו להבה, האדימו וכמו אש יקדה בעיניו. החלו החכמים להגיד 'שיר השירים' בנעימה ובכוונה, ותוך כדי אמירתם היה רבי סלימאן מסדר עצמו על המיטה, מיישר רגליו ומציב ידיו זו על גב זו, ואז רמז שיקבלו עול מלכות שמים וקראו עמו 'שמע ישראל' ובקדושה וטהרה יצאה נשמתו.

בתוך זמן קצר יצא קול ההברה בירושלים והכל נחרדו לשמועה הרעה, כי נאסף הצדיק ונלקח לגנזי מרומים. בו ביום, הובילוהו לקבורה, במרומי הר הזיתים, שם נכרה קברו בסמיכות ממש לציון קדשו של המקובל האלוקי רבי שלום שרעבי (הרש"ש) זי"ע

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

סיפורים מהעולם הבא

אלפי מנורות של אור

לאחר מכן באו אלי שני אנשים מאירי פנים ביותר ואמרו לי: "אנחנו לא רוצים לראות אותך פה בעולם העליון. אנחנו רוצים לראות אותך שמח במירון. רוקד כמו שאתה רגיל לעשות כל שנה. לך רד לעולם הזה". באותו רגע בדיוק נתן לי ד"ר בוריס את מכת החשמל השביעית, לפי בקשתו של אחי, והתעוררתי…

רוח הקודש

בדיוק אותה הברכה

באותה עת, קודם הנסיעה, החלטתי לפנות גם אל הרב מרדכי אליהו זצ"ל לבקש את ברכתו. "כי מלאכיו יצווה לך", הוא אמר. בדיוק את אותה ברכה שקיבלתי מהרבי!

יראת חטא

"שהחיינו" על אגוזים

הידיים שלי היו עדיין שחורות מקילוף האגוזים. הושטתי את הידיים לרב, ואמרתי לו שהן מעידות על כך. לאחר שכבוד הרב ראה את הידיים שלי, הוא שמח ובירך בכוונה "שהחיינו"…

פרקי ילדות

מה יש לילד לעשות עם בלוק קרח?…

כאשר גבר העוני בירושלים, היו צריכים ממש מסירות נפש כדי לשלוח ילדים ללמוד תורה, כי הורים רבים נאלצו להשתמש בילדיהם לעזרה בפרנסה.

זריזות

איך עוצרים אוטובוס?

באמצע הדרך הגיע זמן תפילת מנחה, והבבא סאלי שישב מאחורי הנהג הקיש במקלו על הנהג ואמר לו: תעצור! אני צריך להתפלל מנחה. בסדר, השיב לו הבבא סאלי, וירד עם כל המזוודות מהאוטובוס…

מהפכת הכשרות

אחד התחומים, שהרב ראה חשיבות גדולה לעסוק בו, הוא תחום הכשרות של הרבנות הראשית לישראל.

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה