פטירתו של חכם סלמאן אליהו זיע"א

בקושי הגיע רבי סלימאן לכלל שישים שנה ושיבה קפצה עליו. מחלות פקדוהו ואף מאור עיניו ניטל. היה שוכב על ערש דווי מלופף ביסורים,

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

אך הגדול שבמכאוביו הוא על שאינו יכול ללכת לבית המדרש וללמוד עם חכמי הישיבה. ולמרות הכל, התחזק והתגבר כארי ובשארית כוחותיו היה עוסק בתורה ושונה גרסתו על פה.

נכנסו החכמים לבקרו, מיד היה פותח פיו בחכמה וחידושים נובעים ממנו כמעיין המתגבר. קביעות בלימוד היתה לו להגאון רבי אברהם הררי-רפול זצוק"ל, שהיה מגיע מדי יום ביומו ולומד עם רבי סלימאן במשך כמה שעות. משראו כמה מטיבים עמו השיעורים שהוא מוסר במיטת חוליו, סידרו התלמידים, שבכל יום ויום יבואו חלקם אל דירתו וישמעו מפיו דברי תורה.

באחד הימים נכנס לבקרו הגאון רבי צדוק ג'יבלי זצ"ל. היה זה לאחר שבמשך תקופה ארוכה נעדר רבי צדוק מארץ ישראל, ובשובו מצאו לרבי סלימאן שהוא שרוי במצב קשה. החלו עיניו זולגות דמעות ולא הצליח לעצור עצמו מלפרוץ בבכי, ויקרא ויאמר: "אוי לי שראיתי את מורי ורבי ועטרת ראשי שהוא נתון בצער שכזה". השיבו רבי סלימאן בלחישה: "הלא כמה וכמה שנים בילדותי שלא למדתי תורה. שנים אלו הלכו לריק והתבזבזו. יבואו יסורים אלו ויזככו את גופי על הפסד אותן שנים". כל כך הצטער על אבדן שנות ילדותו —

ביום ראשון של ראש השנה תש"א, כאשר היו המקובלים מתעמקים ומתעסקים בכוונת התקיעות וסדר התפילות, הרגיש השמש שישב לצד מיטתו של רבי סלימאן, ששפתותיו של הצדיק דובבות והוא מתאמץ בכוונה. כשנשמע קול התקיעות מבית הכנסת של המכוונים, רמז רבי סלימאן לנוכחים במחיצתו שיהיו בשקט ויניחוהו להתרכז בכוונות. אף למחרת, יום שני של ראש השנה, בהגיע עת התקיעות, ראו שהוא מקשיב ומאזין לקול השופר ובעת ההפסקות היו שפתותיו ממלמלות ודמותו אומרת ריכוז וכוונה. לאחר תפילת מוסף, נכנסו חבריו ותלמידיו לברכו, ובהם גם הגאון רבי אברהם הררי-רפול זצוק"ל, שהגיע לתקוע לו במיוחד (כאשר עשה גם ביום הראשון), אך רבי סלימאן רמז שאין לו צורך עוד בתקיעות. מיד הפכו פניו להבה, האדימו וכמו אש יקדה בעיניו. החלו החכמים להגיד 'שיר השירים' בנעימה ובכוונה, ותוך כדי אמירתם היה רבי סלימאן מסדר עצמו על המיטה, מיישר רגליו ומציב ידיו זו על גב זו, ואז רמז שיקבלו עול מלכות שמים וקראו עמו 'שמע ישראל' ובקדושה וטהרה יצאה נשמתו.

בתוך זמן קצר יצא קול ההברה בירושלים והכל נחרדו לשמועה הרעה, כי נאסף הצדיק ונלקח לגנזי מרומים. בו ביום, הובילוהו לקבורה, במרומי הר הזיתים, שם נכרה קברו בסמיכות ממש לציון קדשו של המקובל האלוקי רבי שלום שרעבי (הרש"ש) זי"ע

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

מצודתו פרוסה בכל תפוצות הגולה

"ואל תקרב אל פתח ביתה"!

כשהיה הרב באחת הקהילות הגדולות בארצות הברית, בא יהודי חשוב והזמין אותו להשתתף בברית מילה שהוא עורך לבנו, ואף כיבד את הרב שישמש סנדק וימולו את הרך הנולד על ברכיו.

דן דין אמת

לראות מאחורי המילים

כשישבתי בבית הדין, תבע אדם אחד מוסד גדול. טענתו היתה, שהמוסד שילם לו עבור אמירת קדישים לנפטרים גלמודים,

שנות בחרותו

בישיבת 'פורת יוסף'

תמו ימי הילדות והגיעו שנות הבחרות, המעולות שבשנות חיי אדם, שנות הנעורים בהן הוא עושה חיל ורוכש קנייני נצח שישמשוהו לכל ימי חייו.

נקיות

ריח של צלבים…

מייד פנתה הרבנית לבדוק מה רע יש במפה, והנה גילתה שחלק מעיטורי המפה הם צלבים…

נקיות

השגחה פרטית

שוב הבנתי עד כמה הרב זהיר בענייני מאכלים, אבל גם לא פחות בעניינים של כבוד הבריות…

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה