רחום בדין

בשבתו לדון, היה הרב מקפיד על יחס נאות ואנושי כלפי בעלי הדין המתייצבים בפני הדיינים. תמיד זכר והדגיש, כי לכל אדם יש צרכים ורגשות וצריכים להתחשב בהם.

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

בנושא:

ברוח זו,סיפר עוזרו הנאמן של הרב, הרה"ג רבי יהודה מוצפי זצ"ל, שהרב היה מקפיד מאד שלא לאחר לדיוני בית הדין, ובוודאי שלא להחסיר ולא לבטל יום דיונים שנקבע. לפני כל יציאה לחו"ל, היו מתאמים את לוח הזמנים של הרב בבית הדין ומבטיחים שאיש לא יפגע.

בימי שגרה, מעולם לא איחר הרב לבית הדין ובדרך כלל הקדים והגיע כמחצית השעה לפני פתיחת הדיון הראשון. את הזמן שנותר עד לפתיחת הדיונים, היה הרב מנצל כדי לעיין בתיקים שלפניו, להיזכר בפרטי התיקים שכבר נידונו ולהתוודע לאלו המובאים לראשונה בפניו.

באחד הימים, לפני שיצא הרב מביתו לבית הדין, הוא פנה לעוזרו רבי יהודה וביקש שיביא מארון התרופות שני כדורי 'אקמול' מבלי שהרבנית תבחין בדבר. "אינני חש בטוב וראשי כואב", הסביר לעוזרו. התפלא רבי יהודה ושאל: "אם הרב לא מרגיש טוב, מדוע הולך הוא לבית הדין ואינו לוקח יום מנוחה?". אבל לרב היתה גישה שונה לחלוטין. "התבונן נא", פתח הרב והסביר: "בין אלו הבאים לבית הדין יש אנשים פשוטים, שאין להם הרבה כסף ואולי הם אפילו עניים. כשהם מגיעים לבית הדין, הם מפסידים יום עבודה, משלמים נסיעות ולפעמים גם צריכים לשלם למישהו שיעזור להם בבית הדין. את יתבטל הדיון היום, לא די בכך שהם יסבלו מהסחבת שתימשך זמן נוסף, אלא שזה גם יעלה להם כסף. איך אוכל לנוח במיטה, כאשר אני יודע שבכך אני מפסיד לאנשים כסף"…

כדאי להזכיר את סדר יומו של הרב – מחדד רבי יהודה מוצפי – שהיה משכים לתפילה עם הנץ, לאחר טבילת שחרית, ומיד לאחריה היה מקבל קהל עד קרוב לשעה עשר, שעת הדיונים בבית הדין הגדול. כשהיו מסתיימים הדיונים, הרב לא היה חוזר לביתו, אלא היה פונה ללשכת הרב הראשי לישראל, לעסוק בצרכי העם היהודי. לקראת ערב היה הרב חוזר הביתה, טועם טעימה קלה, ומיד יוצא לסבב דרשות ואירועים שהסתיימו קרוב לשעת חצות. בחצות היה הרב מפסיק את כל עיסוקיו ופונה לערוך 'תיקון חצות', ופעמים רבות היה ממשיך לאחר מכן לקבל קהל עד השעות הקטנות של הלילה. כמה נותר לו לישון? – כמעט כלום. אבל גם במצב זה של נתינה אינסופית למען עם ישראל, הרב לא הרשה לעצמו לחוש שלא בטוב. ואם כאב לו הראש, מיד צפו לנגד עיניו האנשים הממתינים לו בבית הדין ו"איך אפשר לאכזב אותם ולגרום להם נזק"

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

זריזות

בוץ של מצווה

הרב לא היה שולח מישהו שיקטוף בעבורו את האתרוגים שמצאו חן בעיניו, אלא היה הולך ומתכופף בעצמו על-מנת לקוטפם.לאחר הקטיף היינו מביאים את האתרוגים שקטפנו, והרב היה מנחה: "אתרוג זה לפלוני, אתרוג זה לאלמוני".

רוח הקודש

לא אותי קראת יעקב

הצילומים של הילד עם הגידול היו אצלי ביד, והרמתי אותם בזהירות להראות לרב שיש לילד גידול סרטני…סיכם הרב ואמר לילד: אין לך כלום. לך!

דרכי הלכה

הגדרות חדשות בכשרות אתרוגים

כשמדברים על הפסיקה של הרב בארבעת המינים, מעניין מאד להתייחס גם לצורה בה התבטא ובאיזו צורה חילק והגדיר את רמות הכשרות וההידור.

לאחר פטירתו

הרב מסייע כבר ב"שבעה"

כבר למחרת בבוקר, התקשר אליי גיסי ואמר שקהילה קדושה באחד המקומות בארץ מחפשת רב ושאל האם אני מעוניין. אמרתי שאשאל את מורי ורבי. הרב חשב ושאל האם נסעתי לקבר של הרב זצ"ל, והשבתי שכן. הוא אמר לי לקבל את ההצעה

ענווה

אתה תשב סנדק

מצוות הסנדקאות היא מצווה עצומה אבל מידות ודרך ארץ וחשיבה על הזולת גבוהה לאין שיעור….

פרקי ילדות

מוכר הפיצוחים…

בתקופה הראשונה לאחר שהתייתם הרב, התקשתה האמא להביא פרנסה הביתה והמצב הלך והחמיר עד שכמעט הגיעו לפת לחם.

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה