הקדוש ברוך הוא ישלם שכרו…

גם כדי להשכין שלום בין איש לרעהו, או כדי להניח דעתו של מר נפש שנפגע מזולתו, היה מוכן הרב להקריב את כולו ומאודו. מדהימה ומרגשת היא העובדה הבאה, אותה סיפר הרב בעצמו:

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

בנושא:

מעשה ביהודי יקר שזכה להיות שדכן לבתו של אחד מגדולי הרבנים והציע לו בחור מופלג כחתן. כאשר התארסו החתן והכלה, רצו המחותנים לשלם לו דמי שדכנות, כמקובל. אבל האיש אמר, שהוא מוותר על הכסף ובמקומו הוא מבקש שיכבדוהו בברכה אחת מן השבע ברכות תחת החופה. התכונן האיש אל היום המיועד והיה נרגש ביותר לקראת המעמד הגדול. אך בשעת מעשה, כמה גדולה היתה אכזבתו, שבאו רבנים חשובים והם התכבדו בברכות ואילו אותו זנחו.

ברוב כעסו ומרירותו, הגיש האיש תביעה לבית הדין האזורי, וטען שהמחותנים חייבים לפצותו בסכום גבוה. ישבו הדיינים ושמעו את שני הצדדים, בדקו ומצאו שלא היה שום הסכם, לא בכתב ולא בעל פה, ולפיכך לא מצאו דרך לחייב את המחותנים לפצותו. גם בית הדין הגדול שהתבקש לדון בערעור שהגיש האיש, פטרוהו בלא כלום.

ברוב שברונו, הכריז האיש על שביתת מחאה מול בית הדין הגדול. הוא הציב דוכן גדול ברחבת הכותל המערבי, שכן בית הדין פעל במקום סמוך, ופיזר שלטי מחאה על אזלת ידם של הדיינים. הרב התאמץ מאד להרגיעו ולפייסו, אך ללא הועיל. הרב ביקש מידידו הגאון רבי מאיר יהודה גץ זצ"ל, רב הכותל, שינסה לדבר על לבו של האיש, וגם הוא לא הצליח. אפילו אנשי המשטרה שביקשו לפנות את המחאה הבוטה מפתח בית הדין, נדחו ולא התקבלו כל דבריהם על לבו.

יום אחד ניגש הרב אל הדוכן, הושיט לאיש פתק בכתב ידו ואמר לו: "קרא מה שכתוב כאן". בפתק, כתב הרב: "היות ויהודי זה קיים מצוה גדולה, שכרו גדול מן השמים ויתנו לו חלק בגן עדן העליון", וחתם את שמו. ואף על פי כן היהודי לא הסכים להתרצות והמשיך בשביתתו.

למחרת, ניגש אל האיש יהודי שהיה אוסף כספי צדקה בכותל, הושיט לו קופסא מלאה בכסף ואמר לו: "קח את כל הכסף ותן לי את פיסת הנייר שהרב אליהו כתב לך". התפלא האיש ושאל: "ומה תעשה בפתקא זו?", והלה השיב בפשטות: "וכי דבר קל הוא בעיניך, להיפטר מן העולם עם פתק שכזה, בו כותב דיין וצדיק כמו הרב אליהו שיש לי חלק בגן עדן העליון?!… כשאבוא לשמים לאחר פטירתי, בוודאי ירצו להכניסני לגיהינום, אך אני אטען ואגיד: 'קודם תנו לי את חלקי בגן עדן העליון, כפי שכתב הרב אליהו, ולאחר מכן תדונו אותי על כל השאר'. וכשאהיה שם, בוודאי לא יוציאוני".

שמע האיש ופירק בו ביום את מחאתו, ובשמחה ובטוב לבב הלך לביתו, סמוך ובטוח כי אכן לא יקופח בשמים שכרו הגדול על הקמת בית נאמן בישראל.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

זריזות

איך עוצרים אוטובוס?

באמצע הדרך הגיע זמן תפילת מנחה, והבבא סאלי שישב מאחורי הנהג הקיש במקלו על הנהג ואמר לו: תעצור! אני צריך להתפלל מנחה. בסדר, השיב לו הבבא סאלי, וירד עם כל המזוודות מהאוטובוס…

ענווה

מגיע לי!

הלך האב והביא את בנו אל הרב. הסתכל הרב על הילד, נגע במקום הנפוח ואמר לו: אין לך כלום. אין לך שום דבר. לא צריך ניתוח. לך הביתה… חזרו האב ובנו לביתם, ובאמת לאחר יומיים הנפיחות עברה ולא נותר ממנה כלום. הכול עבר בלי שום ניתוח.

מתי אין הרב זוכה לסייעתא דשמיא

אלו שהיו קרובים אל הרב, לאורך כל השנים שעסק ברבנות והיה משיב תשובות לשואלים, ראו בחוש, שהפסיקה של הרב אינה רק תוצאה של עיון עמוק ויכולת ניתוח של כל הפרטים והצדדים

בין אדם לחברו

זוכר כל אחד

הרב היה שם לב לכל אחד בבית-הכנסת שלו. אם מתפלל לא היה מגיע לתפילה, היה הרב שואל עליו, מדוע לא הגיע….אם התברר שאדם אושפז בבית-החולים, היה הרב הולך לבקרו. כשהיה חוזר לבית-הכנסת, היה הרב שואל לשלומו. "איפה היית אתמול?". פשוט, זוכר כל אחד!

פרקי ילדות

משחקי ילדות והשכנת שלום

כאשר היה הרב ילד רך בשנים, בגיל בו רגילים ילדים להשתובב ולשחק ברוב מרץ, הוא לא השתתף במשחקם ולא נענה לקריאתם להצטרף אליהם.

צדיק בן צדיק

אהגה בתורת א-ל ותחכמני!

נדיר הוא סיפור חייו של המקובל האלוקי רבי סלימאן אליהו זיע"א, אביו של הרב, שאת שנותיו הראשונות עשה במשפחה ובסביבה שלא היתה קרובה להיכלי תורה.

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה