הקדוש ברוך הוא ישלם שכרו…

גם כדי להשכין שלום בין איש לרעהו, או כדי להניח דעתו של מר נפש שנפגע מזולתו, היה מוכן הרב להקריב את כולו ומאודו. מדהימה ומרגשת היא העובדה הבאה, אותה סיפר הרב בעצמו:

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

בנושא:

מעשה ביהודי יקר שזכה להיות שדכן לבתו של אחד מגדולי הרבנים והציע לו בחור מופלג כחתן. כאשר התארסו החתן והכלה, רצו המחותנים לשלם לו דמי שדכנות, כמקובל. אבל האיש אמר, שהוא מוותר על הכסף ובמקומו הוא מבקש שיכבדוהו בברכה אחת מן השבע ברכות תחת החופה. התכונן האיש אל היום המיועד והיה נרגש ביותר לקראת המעמד הגדול. אך בשעת מעשה, כמה גדולה היתה אכזבתו, שבאו רבנים חשובים והם התכבדו בברכות ואילו אותו זנחו.

ברוב כעסו ומרירותו, הגיש האיש תביעה לבית הדין האזורי, וטען שהמחותנים חייבים לפצותו בסכום גבוה. ישבו הדיינים ושמעו את שני הצדדים, בדקו ומצאו שלא היה שום הסכם, לא בכתב ולא בעל פה, ולפיכך לא מצאו דרך לחייב את המחותנים לפצותו. גם בית הדין הגדול שהתבקש לדון בערעור שהגיש האיש, פטרוהו בלא כלום.

ברוב שברונו, הכריז האיש על שביתת מחאה מול בית הדין הגדול. הוא הציב דוכן גדול ברחבת הכותל המערבי, שכן בית הדין פעל במקום סמוך, ופיזר שלטי מחאה על אזלת ידם של הדיינים. הרב התאמץ מאד להרגיעו ולפייסו, אך ללא הועיל. הרב ביקש מידידו הגאון רבי מאיר יהודה גץ זצ"ל, רב הכותל, שינסה לדבר על לבו של האיש, וגם הוא לא הצליח. אפילו אנשי המשטרה שביקשו לפנות את המחאה הבוטה מפתח בית הדין, נדחו ולא התקבלו כל דבריהם על לבו.

יום אחד ניגש הרב אל הדוכן, הושיט לאיש פתק בכתב ידו ואמר לו: "קרא מה שכתוב כאן". בפתק, כתב הרב: "היות ויהודי זה קיים מצוה גדולה, שכרו גדול מן השמים ויתנו לו חלק בגן עדן העליון", וחתם את שמו. ואף על פי כן היהודי לא הסכים להתרצות והמשיך בשביתתו.

למחרת, ניגש אל האיש יהודי שהיה אוסף כספי צדקה בכותל, הושיט לו קופסא מלאה בכסף ואמר לו: "קח את כל הכסף ותן לי את פיסת הנייר שהרב אליהו כתב לך". התפלא האיש ושאל: "ומה תעשה בפתקא זו?", והלה השיב בפשטות: "וכי דבר קל הוא בעיניך, להיפטר מן העולם עם פתק שכזה, בו כותב דיין וצדיק כמו הרב אליהו שיש לי חלק בגן עדן העליון?!… כשאבוא לשמים לאחר פטירתי, בוודאי ירצו להכניסני לגיהינום, אך אני אטען ואגיד: 'קודם תנו לי את חלקי בגן עדן העליון, כפי שכתב הרב אליהו, ולאחר מכן תדונו אותי על כל השאר'. וכשאהיה שם, בוודאי לא יוציאוני".

שמע האיש ופירק בו ביום את מחאתו, ובשמחה ובטוב לבב הלך לביתו, סמוך ובטוח כי אכן לא יקופח בשמים שכרו הגדול על הקמת בית נאמן בישראל.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

זריזות

יבוא שלום

בבוקר קמתי, ובמקום לנסוע ישר לבית-הכנסת החלטתי לעשות סיבוב ליד ביתו של כבוד הרב. כאשר ראיתי את מכוניתו של הרב בחנייה, עליתי לביתו. כאשר הרב ראה אותי, הוא צחק צחוק גדול ופניו האירו…

טהרה

עלייה מדרגה אחר מדרגה

הרב הראה לנו כי גם כאשר יש פסיקה חד-משמעית, צריך להיות קשוב למי שבא לבקש את הפסיקה, לאפשר שילוב של גמישות בפסיקה. הרב תמיד ידע למצוא את הדרך השלישית. את הטור החמישי ב"שולחן ערוך", מבלי לסטות בכהוא-זה מהארבעה המקוריים!

לאחר פטירתו

היהלומים שבכתר

הלכתי לרבנית צביה, והיא נתנה לי חתיכות מהאתרוג למסור להם, תוך כדי שהיא מזהירה אותי ואומרת: תשמור על חתיכות האתרוג הללו יותר מיהלומים. אלו חתיכות מהאתרוג שהרב עשה בו הקפות בסוכות. תן לזוג שיברך עליהן ויאכל אותן בשעה הראויה.

רוח הקודש

עוד הם מדברים ואני אשמע

דקות ספורות לאחר מכן התקשרה אשתו של אותו מלמד והזעיקה אותו הביתה. התחילו לה כאבים לא מוסברים והיא צריכה אותו דחוף. הוא ביקש רשות ללכת באמצע הביקור של הרב מרדכי אליהו, ואני אמרתי בלבי: הנה, הברכה של הרב מתקיימת. טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע!

בין אדם לחברו

מחילה מראש

לפני שאנחנו מתחילים, אני רוצה לבקש ממך מחילה מראש אם אפגע בך במהלך העבודה… את המשפט המדהים הזה אמר מרן לעורך ספרי ההלכה של הרב…

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה