מידות

בתור דיין, היה הרב ערני מאד שלא לדבר מטוב ועד רע עם אנשים שינסו להתערב ולהשפיע על דיוני בית הדין.

הרבנית תליט"א מספרת, כי באותן שנים שהיו סובלים מצוקת פרנסה גדולה, היה הרב מספר לה על התנא רבי עקיבא ורחל אשתו,

מדי יום ביומו, השכם בבוקר, היה הרב יוצא מהבית לתפילת ותיקין, יחד עם אחיו הגדול, רבי נעים.

כשהיה הרב ילד קטן והפרנסה עוד היתה מצויה, היו הילדים מקבלים בכל שבוע חצי גרוש מהאמא, בתור דמי כיס, כדי שיהיו שמחים ויקנו לעצמם מיני מתיקה.

מצוות הסנדקאות היא מצווה עצומה אבל מידות ודרך ארץ וחשיבה על הזולת גבוהה לאין שיעור....

בשקט היה הרב אומר לנו שזוהי "נדבת שבת". איך אתה יכול לתת צדקה בשבת? הרי אין לך אפשרות לתת כסף לעני. הכבוד שאנחנו נותנים להם – זוהי נדבת השבת שלכם...

הלך האב והביא את בנו אל הרב. הסתכל הרב על הילד, נגע במקום הנפוח ואמר לו: אין לך כלום. אין לך שום דבר. לא צריך ניתוח. לך הביתה... חזרו האב ובנו לביתם, ובאמת לאחר יומיים הנפיחות עברה ולא נותר ממנה כלום. הכול עבר בלי שום ניתוח.

והנה מגיעים שני אנשים שעזרו לו לדחוף את המכונית, אחד מבוגר ואחד צעיר. כשיצא להודות להם על העזרה, ראה שבעצם מי שעזר לו לדחוף את רכבו היו הרב אליהו זצ"ל והעוזר שלו.

לא ידעתי איך להראות את פניי מרוב בושה. מצד אחד, לא רצינו לבייש את החתן שלנו ולא את ראש הישיבה שלו. אבל שהרב אליהו לא יערוך את החופה של הבת? הרי זה כל כך רצוי ומתבקש. ואיך אומר את זה לרב?

הכבוד הזה שהרב נתן להחלטות שלי כראש ישיבה מעולם לא עזב אותי. למרות שהוא רב כל כך גדול, אחראי על כל כך הרבה אנשים ורבנים וישיבות, ואני רק על ישיבה אחת – הוא כיבד תמיד את החלטתי. ואת זה לעולם אי-אפשר לשכוח!

הרב, שכנראה זיהה את המצוקה שלנו, קיבל אותנו במאור פנים מיוחד. הוא בירך את שלושתנו ודיבר על החשיבות של שלושה מלווים לחתן!

שוב הבנתי עד כמה הרב זהיר בענייני מאכלים, אבל גם לא פחות בעניינים של כבוד הבריות...

כשהיו מלווים אותו מבית-הכנסת של הרב נעים זצ"ל, אחיו של הרב, הוא היה עוצר במחנה "שנלר" ואומר לאנשים שבאו מהאזור ההוא: עד כאן ליוויתם, מכאן כולם חוזרים הביתה. רק אנשים מקריית-משה היו ממשיכים עם הרב לביתו

הרב זצ"ל היה מלמד אותנו לשים לב אחד לכאבו של השני. להתעניין בשלומם של חברינו. להרגיש אותם ממש ! ביטוי מעשי בלכך בסיפור הבא

אבדן קשה וטראגי - מרן הרב שם לב גם לאחת שאולי אף אחד לא ישים לב לנפגעת הגדולה מהמקרה - סיפור מצמרר שלא יותיר עין יבשה...

את הדבר הגדול ביותר למדתי בסוף העבודה. מייד כשסיימתי להרכיב את הדלת,זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי שכר על עבודתי ממש לאחר שסיימתי אותה!

באותו שבוע הרב הגיע לנחם, וזו הייתה שעת השיא של כל ה"שבעה". לא היה מי שניחם אותנו ונתן לנו הרגשה טובה כמו הרב והרבנית תליט"א תבדל"א!

הרב לא היה שולח מישהו שיקטוף בעבורו את האתרוגים שמצאו חן בעיניו, אלא היה הולך ומתכופף בעצמו על-מנת לקוטפם.לאחר הקטיף היינו מביאים את האתרוגים שקטפנו, והרב היה מנחה: "אתרוג זה לפלוני, אתרוג זה לאלמוני".

תמיד ידענו - שאם הרב אומר לא לדאוג, אני לא דואג... מרן הרב קיים את הבטחתו - הרב תקע בשופר בעבור אמי ורק לאחר מכן, מלא שמחה, עזב והלך.

בהגיעי לאולם באיחור כל כך גדול מצאתי אנשים קצרי רוח. חלקם הסתכלו עלי במבט מאשים, מבט ששואל: איך העזת לאחר כל כך הרבה? וחלקם אף שאלו אותי אם אני יודע שהרב אליהו ממתין לי כבר שעה וחצי...

טוב שהתקשרת. מתחילת הערב גם אני וגם הרבנית אומרים תהילים בשביל אשתך שתלד בשלום. אם לא היית מתקשר – היינו אומרים תהלים עד הבוקר. טוב שהתקשרת!

לפני שאנחנו מתחילים, אני רוצה לבקש ממך מחילה מראש אם אפגע בך במהלך העבודה... את המשפט המדהים הזה אמר מרן לעורך ספרי ההלכה של הרב...

הרב היה שם לב לכל אחד בבית-הכנסת שלו. אם מתפלל לא היה מגיע לתפילה, היה הרב שואל עליו, מדוע לא הגיע....אם התברר שאדם אושפז בבית-החולים, היה הרב הולך לבקרו. כשהיה חוזר לבית-הכנסת, היה הרב שואל לשלומו. "איפה היית אתמול?". פשוט, זוכר כל אחד!

הרב קלט את הפועל המתבייש, ניגש אליו, לחץ את ידו בחום, למרות שהייתה מלאה בעפר, והזמין אותו לבוא לבית-הכנסת לשמוע דברי תורה...

הרב הגיש משנה סדורה, דבר דבור על אופניו, בנושא ראש-חודש, תוך ציטוט מקורות רבים מן התורה, הנביאים והכתובים. החל מחז"ל, ראשונים אחרונים ואחרוני האחרונים, באגדה ובמחשבה, במפרשים ובהלכה. לא ניתן היה לשער כלל, שהרב לא ידע מראש מהו נושא השיחה

לאישה הזאת יש חתול, וכבר כמה ימים שהוא לא אוכל. היא חוששת שהוא עלול למות, והיא באה לשאול מה לעשות לו.

הפעם ניגש עוזרו של הרב אל הרב ואמר בשקט: "כבוד הרב, כבר היינו בדרך לברית". "ומה עם לב אלמנה?" – רמז לו הרב. לקיים מה שנאמר: "ולב אלמנה ארנין!".

סיפור מרגש על ילדה שחשבה שלא נעים לעמוד בחברת הבנים כשאומרים "ימלוך" בשבת בבוקר, מצד שני גם על הממתק הטעים לא יכלה לוותר.. מי נחלץ לעזרתה?

איך מרגיש היהודי שזכה מדי יום להביא את הרב לתפילת שחרית בבוקר ? היחס המיוחד שהעניק הרב לכל יהודי

איך מרן הרב הגיב לכך שהציעו לעשות ספר שלם רק מהשאלות שנשאל בדרכו לביתו? היחס המדהים של מרן הרב לילדים קטנים גם בשאלות שנראות כמגוחכות - היחס שהעניק מרן לאותם ילדים הותיר בליבם רושם לדורות

איך מרן מגיב כשילד קטן בן שלשו שנים מטיח בו "לא בירכת אותי"! ומוסר השכל גדול שקיבלו הקהל באותו רגע...

זוג צעיר יוצא מגוש קטיף על מנת לזכות שמרן הרב יקצוץ בשערות ילדם בן השלוש - "חלאקה". אך הזוג איחר בחצי שעה... לא רק שהזוג מתקבל אלא שמתברר להם שהילד שלהם יותר חשוב ממלך ספרד בכבודו ובעצמו...

ילד קטן אוהב סוכריות... מה קורה כשילד צדיק כזה רץ וכמעט... מפיל את הרב?

תמיד הרב היה מעודד את נשות ישראל ישראל ללמוד והתפתח ולהחכים - הכבוד הגדול שמרן העניק לנשות ישראל הצדקניות עד שכינה אותן "כתר לראשינו"!