גמרא

בגודל שקדנותו, היה הרב יושב לילות שלמים בהיכל הישיבה, גורס משנתו בעמקות ובחריפות, כשהוא גומא דפים וסוגיות, משננם ומאחסנם בזכרונו הבהיר. אך במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו, שהיה מתאמץ להסתיר את היקף הישגיו.

פעם שוחח הרב עם נכדו על דרכי הלימוד, איך לומדים תורה? ובאיזו שיטה קונים ידיעות נרחבות בה?