לימוד תורה

חינך הרב את כל תלמידיו ושומעי לקחו, להיות דרוכים תמיד לשקול ולבדוק את כל צדדי ההלכה. הרב לא הסתפק בכך שלומדים הלכות, אלא תבע ואמר שצריכים לשאוף למצב ש"הגוף ירגיש מעצמו את ההלכה".

כל הליכותיו של הרב, מכוונות לאורה של הלכה והיה בוחן כל מאורע וכל התנהגות לפי התוצאה ההלכתית.

אלו שהיו קרובים אל הרב, לאורך כל השנים שעסק ברבנות והיה משיב תשובות לשואלים, ראו בחוש, שהפסיקה של הרב אינה רק תוצאה של עיון עמוק ויכולת ניתוח של כל הפרטים והצדדים

כשהיה הרב אברך צעיר מאד, קרא לו ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה זצוק"ל והציג אותו בפני שני אורחים חשובים שהגיעו לישיבה.

כאשר עוסקים בפרקי החינוך של הרב, כדאי לספר כיצד היה הרב בוחן תלמידים, בבואו לבקר בתלמודי תורה ובבתי ספר.

אחד מתושבי העיר צפת סיפר לבנו של הרב, הגאון רבי שמואל אליהו שליט"א, רבה הראשי של צפת עיר הקודש סיפור מיוחד

עוד בהיותו כבן חמש עשרה שנים בלבד, היה הרב מקבץ נערים לבית הכנסת 'מוסאיוף' שבשכונת הבוכרים, כדי שלא יסתובבו בשעות הערב ברחובות בחוסר מעש.

בגודל שקדנותו, היה הרב יושב לילות שלמים בהיכל הישיבה, גורס משנתו בעמקות ובחריפות, כשהוא גומא דפים וסוגיות, משננם ומאחסנם בזכרונו הבהיר. אך במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו, שהיה מתאמץ להסתיר את היקף הישגיו.

פעם שוחח הרב עם נכדו על דרכי הלימוד, איך לומדים תורה? ובאיזו שיטה קונים ידיעות נרחבות בה?

כאשר פרצה מלחמת השחרור, בתחילת שנת תש"ח, היו יהודי ירושלים שרויים בסכנה ובחרדה.

חברותא נוספת היתה לו לרב עם יבדלחט"א הגאון רבי שמעון בעדני שליט"א, וברוב שקידה היו עמלים בתורה.

בגיל שבע עשרה שנה בלבד סיים הרב את הש"ס בפעם הראשונה, ומאז עד סוף ימיו היה חוזר ומשנן את הש"ס מראשיתו לסופו.

בתקופה הראשונה לאחר שהתייתם הרב, התקשתה האמא להביא פרנסה הביתה והמצב הלך והחמיר עד שכמעט הגיעו לפת לחם.

כאשר גבר העוני בירושלים, היו צריכים ממש מסירות נפש כדי לשלוח ילדים ללמוד תורה, כי הורים רבים נאלצו להשתמש בילדיהם לעזרה בפרנסה.

כשהתייתם הרב, בעודו נער צעיר, והמשפחה עברה להתגורר בדירה הקטנה והצפופה, לא היה מקום למיטות ורק לקראת ערב היו פורסים מזרונים על הרצפה.

נדיר הוא סיפור חייו של המקובל האלוקי רבי סלימאן אליהו זיע"א, אביו של הרב, שאת שנותיו הראשונות עשה במשפחה ובסביבה שלא היתה קרובה להיכלי תורה.