מרן הרב מרדכי אליהו בברכת האילנות
ברכת האילנות בימי ניסן
הגמרא במסכת ברכות אומרת )ברכות מג, ב( כי מי שיוצא בימי ניסן ורואה
אילנות מלבלבין מברך ברכת האילנות. ואין מברכים ברכה זו אלא פעם אחת
בשנה. )שו"ע רכו, סע' א( ויש שואלים האם רק בימי ניסן מברכים או בכל
התקופה. ומה יעשו אנשים הגרים בחו"ל שאצלהם הפריחה היא בחודש אייר או
סיון, האם הפסידו את ברכת האילנות?
החיד"א בברכי יוסף פסק לעומתו כי רק בחודש ניסן אפשר לברך ברכה זו
כלשון הגמרא. ואע"פ שיש הוכחה מהגמרא בר"ה )י"א, א( שגם אייר נקרא זמן
של לבלוב. עם כל זה אין לדעתו לברך בחודש אייר בגלל ספק ברכות. ובמיוחד
שעל פי הזוהר הקדוש יש בברכה זו עילוי גדול לנשמות הצרורות והן מתקנות
על ידי ברכה זו ורק בחודש ניסן. על כן כתב בספרו "מורה באצבע" )קצח קצט(
"מאוד יתעצם בכוונתו בברכה זו שהיא לתיקון הנשמות שהם מגולגלות בעצי
השדה ובעשבים בזה"ז ויבקש עליהם רחמים" והברכה המיוחדת והחשובה הזו
נאמר "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'" וסמיך ליה "ויתן לך האלוקים
מטל השמים ומשמני הארץ וכו'" )כה"ח שם ס"ק ו(. וכן כתב בשדי חמד )ברכות
ב, א( כי אילו לא אמר החיד"א שאסור לברך אחרי ניסן היינו מתירים אחרי כן, –
אך אי אפשר לחלוק עליו. וכן בהגדת אור"ח למרן הבא"ח )עמוד ז י( כתב לברך
בחודש ניסן דוקא, עבר ניסן, יברך בלי שם ומלכות. בספר משפטי עוזיאל ח"א ו'
כתב כי באדר אי אפשר לברך אבל באייר אפשר. )ועיין יין הטוב מג(.
המשנה ברורה )רכו, ס"ק א( כתב כי בכל התקופה אפשר לברך ברכת האילנות –
וימי ניסן אינם חודש ניסן דוקא. ואני מסופק אם המשנה ברורה היה פוסק גם
בארץ ישראל לברך אחרי ניסן כיון שרק בחו"ל מחוסר ברירה ברכו כשהאילנות
ליבלבו באייר או לפני כן, אבל בארץ ישראל יברכו בזמנה ולא יכנסו לספק –
ברכות.
למעשה אין לאדם להכנס לספק ברכות ויברך מיד בר"ח ניסן כי זריזין מקדימים
למצוות ויש מברכים אותה בחול המועד ברוב עם ובבגדים נאים. אך עדיף בר"ח
ניסן. ואם אינו יכול בימים אלו, יברך כל חודש ניסן. )כה"ח שם ס"ק א(. ואם לא
ברך בניסן יברך אחרי ניסן בלי שם ומלכות. )ועיין זוה"ק בלק עמוד קצו –
הלק"ט ח"ב כח(.
וכיום שאילנות מלבלבים כבר לפני ניסן אם בגלל דשנים וכימקלים ואם בגלל
ברכת הארץ יש אומרים שאם רואה אילן מלבלב יעצום עינים כדי לא להכנס
לספק ברכות. ולמעשה לא יעצום ולא יברך אלא רק בניסן. כדי לא להכנס
למחלוקת.
סוג האילנות
צריך לברך לכל הפחות על שני אילנות מאכל שיש בהם פרחים פורחים. ואפילו
שני האילנות מסוג אחד, ולכתחילה ראוי להדר ולברך על שני אילנות מאכל
משני סוגים. )הגדת אור"ח ז, סע' ט. כה"ח רכו, ס"ק ב(. אין לברך על אילנות
שידוע לו שהם מורכבים. )הגדת אורח חיים עמ' ז סע' יב בשם שו"ת רב פעלים
ב, או"ח סי' לו. כה"ח רכו ס"ק יא(. אך מותר לברך ברכת האילנות על אילנות
שהם בתוך שלוש שנים לנטיעתם. )הגדת אורח חיים עמ' ז סע' יב בשם שו"ת רב
פעלים ג, או"ח סי' ט(.
מחוץ לעיר?
טוב ורצוי לברך ברכה זו מחוץ לעיר, כדברי הגמרא, "היוצא בימי ניסן ורואה
אילנות מלבלבים" גם הרמב"ם כתב בהלכות ברכות )פרק י, הלכה יג(:
"היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן וראה אילנות פורחות וניצנים עולים מברך
ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות
ואילנות טובות ונאות כדי ליהנות בהן בני אדם".
על כן כתב רבי חיים פלאגי בספרו "לב חיים" )ח"ב( שיש לברך הברכה מחוץ
לעיר דוקא. ובשעת הדחק אפשר לברך גם בעיר ויש חולקים. אמנם רבינו ירוחם
כתב שאפשר לברך על האילנות אפילו בתוך העיר "בגן שלהם". ומה שכתבה
הגמרא "היוצא" דיברה היא בהווה שבדרך כלל האילנות המלבלבים הם מחוץ –
לעיר". על כן כתב כה"ח )רכו ס"ק ג( שאפילו יש לו אילן בחצרו יברך עליו. –
)ועיין הגדת אורח חיים עמ' ז סע' ח(. רק לכתחילה יצא מחוץ לעיר, אמנם תלמיד
חכם השוקד על לימודו, לא יאבד זמנו עבור יציאה מהעיר. וכן מי שהיציאה קשה
לו.
אילן שבתוך הבית
היום יש אנשים שיש להם עץ בתוך הבית בתוך עציצים, ואפילו עצי פרי עם
פרחים, האם יכול לברך ברכת האילנות בתוך הבית?
לכאורה לא. כיון שגם על עצים שבחצרו יש מחלוקת אם יברך ופסקנו כדלעיל
שמותר. ובמיוחד שעצים שבתוך הבית אינם נחשבים כמו עץ לכל דבר וענין. כי
בגינה אדם חייב בכל הדינים בערלה ובמעשר וכד'. אבל בבית אם זרע חיטה
למצה שמורה כתוב בפוסקים שלא יצא ידי חובה ומה שמברכים "המוציא"
ו"ברכת המזון" והפרשת מעשרות הכל מדרבנן כיון שזה עציץ שאינו נקוב. )עיין
ברכות מז, ב(. על כן אין לברך עליהם ברכת האילנות. וכן משמע מדברי רבינו
ירוחם שכתב "הרואה אילנות בגן שלהם" משמע שעל אילנות שבבית לא –
יברך.
