• בתחילת ההגדה הוא במילים "הא לחמא עניא". ישנם פירושים ונוסחים שונים על הקטע הזה, אבל עיקרו הוא להזכיר את עניין יציאת אבותינו במצרים בחיפזון מעבדות לחירות ובקשה להגיע ליום בו נהיה בני חורים אמתיים בירושלים הבנויה.
• קודם הפסח אדם צריך לדאוג שלא יישאר לו חמץ כלל. ישנם כאלה שמוכרים את החמץ שנמצא ברשותם לגוי כך שכשמגיע חג הפסח החמץ לא ברשותם. ומי שמוכר חמץ צריך למכור במקום שיודעים להקנות ולקנות בצורה נכונה כיוון שישנם דרכים רבות בקניין ולא כל אחד בקי בהם.
• בלילה לפני פסח בודקים את החמץ וצריך לבדוק לאור הנר בצורה ראויה בכל מקום שאדם מכניס לשם חמץ. וכיוון שבדיקה זו היא חשובה אסור לאדם להתעכב אלא מיד בתחילת הלילה צריך לבדוק. וצריך להיות מרוכז בשעת הבדיקה כך שלא יסיח דעתו מהבדיקה עד שיסיים.
• בערב פסח עצמו ישנם הרבה מצוות ואדם צריך להתכונן לכך מראש. אם הוא בכור? צריך להתענות או להשתתף בסעודת מצווה, אח"כ ישנו זמן שממנו והלאה אסור יותר לאכול חמץ. כמו כן ישנו זמן שעד אליו מבערים את החמץ. בנוסף אסור לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות היום.
• בליל הסדר אדם צריך להרגיש ולהתנהג להיות כבן חורין ולשבת בהסיבה גם בשעה שאוכל את המצות ושותה את ארבע הכוסות. טוב שאדם ימדוד את השיעורים של המצה והכוסות לפני החג כדי שידע כמה השיעור שבו הוא יוצא ידי חובה.
