פיוט לכבוד התנא רבי מאיר בעל הנס

אֶפְתַּח פִּי בְּרִנָּה בְּשִׁיר וּנְגִינָה

לִכְבוֹד זֶה הַתַּנָּא הוּא רִבִּי מֵאִיר

נִכְבַּד מִכָּל נִבְרָא רֹאשׁ וַעֲטָרָה

פּוֹקֵד כֹּל עֲקָרָה הוּא רִבִּי מֵאִיר

יַחַד עִם כֹּל חֲבוּרָתוֹ לֹא יָרְדוּ דַּעְתּוֹ

מֵרֹב חָכְמָתוֹ שֶׁל רִבִּי מֵאִיר

מְפֹאָר בְּחָכְמָה כְּעִמְקֵי יָמָּה

כֹּל מִשְׁנָה סְתוּמָה שֶׁל רִבִּי מֵאִיר

אִם הַנֶּפֶשׁ מָרָה זַעַם וְעֶבְרָה

יִדּוֹר בְּעֵת צָרָה לְ רִבִּי מֵאִיר,

יַעַן עַל כָּל פָּנִים לָנוּ דִּין בָּנִים.

הִסְכִּימוּ נְבוֹנִים לְרִבִּי מֵאִיר

רִבִּי חִיָּיא אָתֵי וְהֶעְדִיף אוֹתִי

מִשּׁוּם דְּחֲזִיתֵיה לְרִבִּי מֵאִיר

חִזְקוּ וְזַמֵּרוּ שִׁירִים תֹּאמְרוּ

וְגַם הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד רִבִּי מֵאִיר

זִכְרוּ גְזֵרָתוֹ כְּתַקָּנָתוֹ

כָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רִבִּי מֵאִיר

קַבֵּץ פְּזוּרֵנוּ לְעִיר קָדְשֵׁנוּ

מְהֵרָה עֲנֵנוּ אֱלָהָא דְרִבִּי מֵאִיר

על הפיוט –

פיוט במסורת יהודי מרוקו המספר בשבחו של התנא ר' מאיר בעל הנס והמושר ביום ההילולה שלו, י"ד באייר (פסח שני) ליד קברו בטבריה.

ר' מאיר היה תלמידו של ר' עקיבא והיה ידוע במעשי הנסים שעשה.

במסכת ע"ז (יח ע"ב) מסופר שכשהלך להציל את אחות אשתו מהשבי הבטיח לשומר שאם יתפסוהו יאמר (השומר) – "אלהא דמאיר ענני" – ויינצל – וכך אכן קרה.

הפייטן, שמשורר בשירו את נפלאותיו וגדולתו של ר' מאיר על פי הדברים בגמרא, חותם את שירו באמירה-קריאה זו של "אלהא דמאיר ענינא", שהפכה במהלך השנים להיות תפילה קבועה ושגורה בפיות עם ישראל כסגולה להוושע ולהיפקד.