• הסוכה נקראת "צילא דמיהמנותא" סוכת האמונה. כמו שאמרו חז"ל – בזוהר הקדוש, שהיה לאברהם אבינו עץ שעל פיו ידע מי מאמין בה' ומי בעבודה זרה. שכל עובד ע"ז שהיה בא לאברהם אבינו, אם היה ע"ז בכיסו – היה העץ עולה מעליו, ואם לאו היה העץ מצֵל עליו. וכך היה גם בענני – הכבוד שאם אדם חטא העננים מסתלקים מעליו, נעשה חור בעננים – והעננים לא מגינים מהשמש. ואם חטא חטא חמור יותר "הענן פולטו" – היו העננים מוציאים את האדם מחוץ למחנה, "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך". ולכן מי שבפנים הוא מכובד. ולכן שמם ענני כבוד שכל מי שבתוכם יש לו כבוד.
• בגמרא יש מחלוקת האם אדם יוצא ידי חובה בסוכתו של חברו רבי אליעזר אומר, כשם שאין יוצא בלולב של חברו לא יוצא גם בסוכת חברו. וחכמים אומרים, בסוכה יוצא כי כתוב "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות כל ישראל ראוים לשבת בסוכה אחת". וכך פסק מרן שיוצאים – בסוכה שאולה וכן יוצאים בשל שותפות. כי כל ישראל בסוכה אחת יכולים לשבת רק אם יושבים בזה אחר זה רש"י . כתוב ברמ"א שאדם לא ישב בסוכת חברו שלא מדעתו ואע"פ שלא פוגעים בסוכה, מסביר המשנב"ר שזה מפריע למגורים בסוכה. שאדם לא רוצה שיראו מה אוכל וכד'. אמנם אם בעל הבית לא בסוכה – אין בזה איסור. כי ניחא לאינש דלעביד מצוה בממוניה. והוסיף כה"ח סברה נכונה משלו שזה דווקא בסוכה פשוטה, אבל בסוכה מקושטת זה – מפריע אפילו לא בנוכחות בעל הבית. ולכן לדינא, אף שסוכה שאולה מותר אעפ"כ ישאל ממנו רשות.
• מתנה ביו"ט אמרנו שאפשר לתת אתרוג במתנה, שואל המרדכי איך מותר לתת מתנה אתרוג ביום טוב? וכן הנותנים לילדים מתנות בשבת אחרי קריאת תהילים וכד' נזהרים להקנות להם את הפרסים לפני שבת או אומרים לילדים שיזכו בפרס רק לאחר שבת אבל כאן הרי הוא נותן לו כדי שיזכה בחג ממש? יש שתירצו, כיון שזה קנין ארעי מותר, אבל המרדכי דחה זאת והסביר – מכיון שהקנית האתרוג היא לכוונת מצוה מותר. וזה גם תירוץ לענין – הפרסים לילדים.
• מעמיד סכך בדבר המקבל טומאה המניח סכך על דבר המקבל טומאה, כגון ברזל לדעת הר"ן והב"ח לא – כשרה. לדעת המג"א ור"ז ובית השואבה כה"ח ומשנ"ב לכתחילה בערב – סוכות צריך לתקן. ובדיעבד הסוכה כשרה. ולכן אם יש לאדם סוכה לנצח – יניח עצים מתחתיו. ובדיעבד אם נפל העץ מתחת לסכך ביו"ט מותר לברך – על הסוכה. וכתב בשו"ע לקשור סוכה בבלאות אין קפידא. כיון שזה מעמיד דמעמיד – שמותר. ואומרים משם החזו"א שמעמיד דמעמיד לא כשר. ויש שואלים איך כלתו של שמאי פיחתה את המעזיבה, וסיככה על גביה הרי זה מעמיד? ותירץ הר"ן שאין חשש בזה שיטעו במעמיד שכשר לסכך כיון שהתקרה לא דומה לסכך. וכשיש סערת רוחות וכד', קשה להתיר קשירה בחוטין כיון שזה מעמיד בדבר המקבל טומאה. אפשר לקשור בעלים של לולב כיון שאין העלין מקבלים טומאה. ובדיעבד אם קשר בחוטין יצא ידי חובה. – סכך לפני דפנות אם הניח הסכך לפני דפנות לא מועיל. ויש מי שאומר שכיון שכיום בונים – גג לפני דפנות, כך בסוכה סכך לפני דפנות כשר. למסקנא לבא"ח סכך – קודם פסול. ולברכ"י בדיעבד מותר. – דפנות יש להקפיד בסוכות לנצח שהדפנות לא יהיו סדינים המתנפנפים ברוח, ואם עשה דפנות בברזנט הקשור חזק שלא עף ברוח דהיינו שאינו מתנדנד – כשיעור טפח כשר. ובדיעבד כל שאין חשש שיתנתקו הדפנות מחמת הרוח – כשרה. וצריך להזהר לא לבנות בלילה כשהרעש מפריע לשכנים .
