למה יחיד לא יכול לומר ברכת "מעין שבע" בליל שבת?

את תפילת ערבית קיבלנו על עצמינו כחובה - השוני שיש בין שאר התפילות לתפילת ערבית - ודין תפילת ערבית וברכת "מעין שבע" בליל שבת קודש שמעלתה להוציא את היחיד ידי חובה

8:46

נמסר בפרשת

בנושא ,

תשלומים לראש חודש במעין שבע, תפילת מעין שבע, שעון שבת

 

שלום למאזינים.

יש בחז"ל מחלוקת אם תפילת ערבית היא חובה או רשות. הרמב"ם כותב שהיום קבלנו עלינו את תפילת ערבית כמו חובה, ואין שום נפקא מינה בהלכה בדבר הזה.

אבל יש נפקא מינה למאן דאמר, השבוע אנחנו נקרא בפרשה על יעקב אבינו: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו". ואומרים חז"ל שאין במילת פגיעה אלא תפילה, מכאן למדנו שיעקב אבינו תיקן תפילת ערבית. כתוב: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש".

ורש"י אומר שהיה לו לכתוב ויבוא השמש וילן שם. מה זה: "כי בא השמש"? מלמד ששקעה לו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם.

אז מכיון שכן, הוא התכוון להתפלל מנחה ובאה לו השמש ועל זה באה המחלוקת אם תפילת ערבית רשות או חובה, אבל להלכה כבר אמרנו שנפסקה בזמן הזה שתפילת ערבית היא כחובה.

ועוד נפקא מינה: בליל שבת כל הציבור מתפלל תפילת לחש והשליח ציבור חוזר את התפילה הזו מעין שבע. וכתוב בשולחן ערוך "ואין היחיד אומר אותה", לא אומרים את התפילה הזאת של מעין שבע ביחיד. אומר הרמ"א: "ונהגו שהשליח ציבור מתחיל לומר את הברכה של מעין שבע והציבור אומר את החלק של התפילה של מעין שבע ובלי חתימה, והשליח ציבור אומר את זה עם הפתיחה ועם החתימה.

למעשה יש גם כן הרבה עדות בעדות המזרח שגם כן שנוהגים כך, שהשליח ציבור מתחיל והציבור ממשיך. אבל הטעות שלהם הם גם ממשיכים את החתימה וצריכים מאוד להזהר בזה.

דבר אחד.

דבר שני: אם אדם עמד להתפלל תפילת ערבית נגיד לדוגמא בחול המועד בליל שבת ולא אמר "יעלה ויבוא" וחייב לחזור, אז אדם במשך כל השנה כולה התפלל בליל שבת במקום שהתפלל תפילה של שבת התפלל תפילה של חול וגמר את תפילתו אז חייב לחזור כי לא הזכיר שבת.

אז כתוב בשולחן ערוך כך: "אם התפלל תפילה של חול ולא הזכיר של שבת – או שלא התפלל כלל ושמע משליח ציבור ברכה מעין שבע מראש ועד סוף – יצא". והסבירו המפרשים, למה יצא, מכיון שתפילת ערבית רשות.

ויש מי שאומר שתפילה זאת של מעין שבע מכיון שתקנו אותה חז"ל לומר את מעין שבע, אז התפילה הזאת אדם יכול לצאת בה ידי חובה ולא רק מדין תפילת ערבית רשות אלא שכך היתה התקנה.

רק מה – שאדם לפני כן צריך לומר לשליח ציבור שיתכוון להוציא אותו ידי חובה. כי יש שליחי ציבור קוראים את החזרה, אומרים את המעין שבע, הם יודעים שזה לא חזרה ולא מכוונים להוציא בזה את הציבור ידי חובתם. לכן אם רוצה לצאת ידי חובה מעין שבע במה שאומר השליח ציבור – אז צריך לומר לו, או אם הוא תלמיד חכם מסתמא הוא מכוון להוציא את כולם בזה ידי חובה.

רק מה, אם למשל שבת וחול המועד הרי צריכים להגיד "יעלה ויבוא", אז שואלים המפרשים ורבי עקיבא איגר בהגהותיו מקשה על זה ואומר, הרי לא אמר "יעלה ויבוא" וגם השליח ציבור לא אומר "יעלה ויבוא" אז איך זה יוצא ידי חובה במעין שבע? אז הוא אומר שכך היתה התקנה, אז ככה גם כן אדם יצא בזה ידי חובה.

זה לפי הפשט. אבל לפי הקבלה ולפי דעת האר"י הקדוש, התפילה מעין שבע יש לה מעלה וחשיבות מיוחדת ולא לחינם כתוב בספר חסידים שיש חומרא מיוחדת יותר מאשר חזרה של השליח ציבור במעין שבע.

בחזרה של השליח ציבור זה כמעט ופעם יחידה שכתוב בשולחן ערוך שאדם שמדבר בחזרה של השליח ציבור "גוערים בו". מה זה גוערים בו? "מה אתה מדבר!!" גוערים בו. ברור שגוערים בו בצורה מכובדת, אבל אם לא שמע גוערים מכיון שזו גערה.

אבל במעין שבע כתוב בספר חסידים שמאוד חמור הדבר, שאדם צריך לשמוע את המעין שבע מתחילה ועד סוף ולא לדבר באמצע.

ונהגו שכששומעים ברכה מעין שבע בליל שבת אז הציבור עומד ושומע את הברכה מהשליח ציבור מתחילה ועד סוף.

אבל הזכרנו שגם בשולחן ערוך גם לפי הפשט וגם לפי הקבלה אם אדם טעה בתפילה והתפלל תפילה של חול אז הוא יכול לשמוע את המעין שבע ובזה אדם יצא ידי חובה.

וכבר הזכרנו כמה פעמים ואני חוזר ומזכיר את זה שוב כי שוב הדבר הזה מתעורר – אינני יודע מה אותם אנשים שרוצים לעורר את זה.

הזכרנו כמה פעמים, יש בנגיעה של כפתור של חשמל – יש כמה איסורים. לו יצוייר שאדם כיוון את השעון לשעה מסוימת ונכבה, הוא לא רוצה שמחר השעון הזה ידליק עוד הפעם את החשמל, והוא רוצה לסגור את הכפתור, להוריד אותו בכדי שמחר זה לא יידלק. צריך לדעת שכמה איסורים הוא עושה בזה. אבל האיסור הגדול ביותר זה שזה מוקצה הכפתור הזה, וברגע שאתה מנענע אותו זה חמור מאוד, כי בין השמשות לא יכולת לנענע אותו.

ישנם אנשים שמכינים בבית מזוג אויר, חום, קור, ובעיקר בתקופה הזאת שאדם לא יודע מה יקרה בערב המיזוג אויר יהיה חם או יהיה קר, אז יש אנשים שיש להם היתר לעבור על איסור "תוקע" או על איסור "בונה" בכדי לנגוע בכפתור של החשמל או בשעון של החשמל ולתקוע בתקע או ללחוץ חזק במתג שם, אז צריכים לדעת שיש דין תוקע ויש בונה ויש גרם כיבוי וזה חמור מאוד הדבר הזה, וצריכים מאוד להזהר.

אדם מראש צריך לעשות את החשבון.

ואם אדם נמצא במצב שההסקה שלו פועלת, אז ידאג לעבור לדירה אחרת לשכן או שיפתח את החלון בצורה כזאת שהוא יוכל לישון בדירה שלו אבל יזהר שלא לנגוע לא בשעון שבת ולא לנגוע בכפתור שבת למרות שהוא מכובה, מכיון שיש לו הוקצה בבין השמשות אתקצאי לכולי יומא וצריך אדם מאוד מאוד להחמיר לעניין שבת כי שבת היא חמורה מאוד.

אדרבה! חז"ל אומרים אם עם ישראל שומר שבת או שני שבתות כמו שכתוב – אז מקרב את הגאולה, ואם ישראל שומרים שבת, כל שמירת שבת זה חשוב מאוד. ועוד דבר, אדם שומר שבת כהלכתה, אז זה מעין עולם הבא, ומעין עולם הבא שכשבא אדם לעולם האמת אז יש עולם הבא מיוחד לאלה ששומרים שבת. ועל כן אדם צריך להזהר בכל הלכות שבת ולא רק בהלכה הזאת בדיני מוקצה ובשאר דברים לשמור את השבת כהלכתה.

ויהי רצון שבזכות שמירת שבת נזכה ליום שבת ומנוחה לחיי העולמים אמן כן יהי רצון.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב print
הדפס

אולי יעניין אותך גם:

מעלת חודש אלול

עניין שופר בחודש אלול לעורר את האדם • עליית משה רבינו לשמיים הכשירה את ימי אלול לחזרה בתשובה • כיצד לחזור בתשובה • מעלתה של התשובה

שבת

דיני נולד ומריחת משחות שונות בשבת

שפע ברכה שיורד לעולם בזכות הצדיקים • מעלת מלאכי ארץ ישראל על פני מלאכי חוץ לארץ • איסור נולד בשבת • שימוש בסבון מוצק ונוזלי בשבת • כללים והגדרות במלאכת " ממרח" • שימוש בשקיות חימום

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה