האם ההדלקת נרות שלי בערב שבת היא מהודרת?

שלום למאזינים

השבת נקרא בפרשת תצוה שתחילתה בענין הדלקת נרות במשכן – במקדש ושם כתוב "שמן זית זך כתית למאור" ואומרים חז"ל כתית למאור ואין צורך כתית למנחות, זאת אומרת בהדלקה יש לקחת שמן זית הכי טוב ואילו במנחות באכילה יכול לקחת כל שמן זית אחר.

והגמרא אומרת וכי הקב"ה לאורה הוא צריך? הרי כל ארבעים שנה וכל השנים מיום בריאת העולם ועד היום הזה הקב"ה ברא את המאורות הגדולים את השמש ואת הירח ואת הכוכבים והוא מאיר לארץ ולדרים עליה הוא צריך את השמן או את הנרות שלנו?

אלא הקב"ה כביכול אומר צויתי ואתם עושים מה שציויתי, כלומר ע"ד שאומר הרמב"ם אדם המקיים מצוות במצוות שכליות לא יאמר אפשי לעשות ההפך מדבר הזה ואני עושה בשביל שה' ציוה, במצוות חוקיות יאמר אני לא מבין את זה אבל ה' אמר אז אני עושה כי ה' ציוה אבל בגניבה ובגזילה לא יאמר אני מתאוה לגניבה וגזילה רק ה' ציוה לא לגנוב ולא לגזול זה תכונות השליליות ועל זה לא אומרים כך.

הדלקת נרות בבית בליל שבת עיקרה בשביל שלום בית. ואף אם יאמר אדם היום ישנו חשמל ושאר סוגי אורות אחרים אף על פי כן התקנה הזאת נתקנה ויש חיוב להדליק נרות. שנית בשביל שיהא דין שלום בית, אלא מה שכתוב בשולחן ערוך בסימן רס"ד סעיף ו' שאר כל השמנים שם מדובר איזה שמנים מותרים להדליק לכבוד שבת ואיזה שמנים אסורים, הקובע אם זה נמשך או לא נמשך אחר הפתילה. וכתוב בשאר כל השמנים חוץ מאותן שאין נמשכים מדליקים בהם, ומכל מקום שמן זית מצוה מן המובחר.

השאלה מה הכוונה שמן זית מצוה מן המובחר באופן יחסי לשמן אחר, או בכלל שמן זית מצוה מן המובחר?

יש סברה שאומרת ומובאת במשנה ברורה שהיום שיש נרות שעוה שאפשר להדליק בהם ואורם צלול בודאי יותר מהשאר ואין חשש שמא יטה אז כדאי להדליק בהם זאת אומרת מה שנקרא היום נרות הפרפין שהם ודאי מותרים אם זה עשוי מנפט. ואז השאלה האם ידליק בהם או ידליק דוקא בשמן זית כי כתוב ושמן זית מצוה מן המובחר. או אם אדם אומר אני לא סובל את הריח של שמן זית, זה ריח לא טוב, והוא רגיש לדבר או האשה רגישה או אחד מבני הבית רגישים אז אין הכי נמי יכול להדליק בשמן אחר או בנרות שהם נמשכים ואין צורך להטות וזה דולק טוב ויפה ובעיקר הנרות שאינם מטפטפים. ולמעשה מצב אם אישה היתה רגילה להדליק בשמן או שמן זית ורוצה לעבור לנרות שהם יותר נקיים וטובים. או שאחד מבני הבית לא סובל את הריח הזה האם היא יכולה לעבור להדליק את הנרות לא שמן זית. ברור שהיא צריכה התרת נדרים, כלומר היא צריכה ללכת לרב ולומר בפניו: אני מתחרטת שבזמן שהתחלתי והדלקתי את הנרות לשבת אחרי החתונה לא אמרתי בלי נדר אני מדליקה בשמן זית, וכך נהגתי כמה פעמים להדליק בשמן זית ועכשו קשה לי או לאחד מבני הבית. הרב ישמע ויעשה לה פתח לחרטה ויתיר לה את הנדר, כי כך סתם לא יכולה לבטל את המנהג הטוב שנהגה עד היום.

לסיכומו של דבר:

מי שיכול להדליק בשמן זית תבוא עליו הברכה, מצוה מן המובחר כלשון השולחן ערוך.

מי שלא יכול ידליק בשמן אחר שוב שמן לא מוכרח להיות שמן זית.

מי שריח השמן מפריע לו וקשה לו ורוצה להדליק בנרות ידליק בנרות.

מי שאמה היתה רגילה להדליק בנרות – תמשיך להדליק בנרות.

אם הבעל לפני שהתחתן בבית הוריו הדליקו בשמן או בשמן זית ועכשיו כשהתחתן והאשה רוצה להדליק בנרות ולא בשמן – אין האשה ולא הבעל צריכים התרה אלא אם כן התחילו להדליק אז צריכים התרת נדרים.

השמן זית של היום שהוא שמן זית שמזקקים אותו ממש אין בו בעיה של ריח. שמן זית סמיך ועבה ואינו מזוקק יש בו קצת ריח, אבל שמן זית של היום כאמור אין בו ריח, וזה בכלל מה שכתוב בשולחן ערוך מצוה מן המובחר. ואם עדין קשה לו בשמן אפשר להדליק גם בנרות.

יש לזכור להדליק נרות שבת לפי הזמן שקבוע בכל עיר ועיר מנהג ירושלים 40דקות, מנהג רוב ארץ ישראל 30דקות, ולא לאחר וכל המוסיף להדליק נרות שבת מוקדם תבוא עליו ברכה. מוקדם שיעורו רק אחרי פלג המנחה ולא לפני פלג המנחה.

ויהי רצון שכתוב בגמרא כל מי שמדליק נרות שבת מנרות טובים נרות יפים אז הוא זוכה לבנים תלמידי חכמים שנאמר 'כי נר מצוה ותורה אור.'

שבת שלום.