הלכות שבוע שחל בו תשעה באב

מנהגים שנוהגים מראש חודש אב, והכנת בגדים לפני שבוע שחל בו תשעה באב.

6:52

נמסר בפרשת

בנושא

תגיות:

אכילת בשר ושתיית יין בשבוע שחל בו תשעה באב

 

שלום למאזינים.

השבת היא שבת מברכים. יש שלש שיטות בעניין שבת מברכים. ישנה שיטה שבראש חודש אב בכלל לא מברכים, לא אומרים את הברכה של הראש חודש. ואומרים שסומכים על הפסוק "במספר ירחים אל יבוא". ויש, כך מובא בכנה"ג, ויש חולקים על זה ואומרים אדרבה, מכיון שהחודש הזה לא כל כך סימן טוב, צריכים לברך. ויש אומרים שמשנים ומוסיפים ואומרים: "יברכהו הקדוש ברוך הוא עלינו ועל כל עמו ישראל לטובה ולברכה", כלומר מוסיפים עוד קטע לבקש ברכה והצלחה.

ומשנה ברורה כתב בצורה סתמית: "ויש מקומות שאין נוהגים לברך ראש חודש אב", כך כתב בסימן תי"ז. ומנהג ארץ ישראל לברך. ויש מוסיפים כמו שאמרנו: "יחדשהו ויברכהו הקדוש ברוך הוא עלינו ועל כל עמו ישראל לטובה ולברכה".

ההפטרה, בין לספרדים ובין לאשכנזים, חוץ מהתימנים שנוהגים כדעת הרמב"ם, אז מתחילים בפרק ב' מירמיה בפסוק ד': "שמעו". וממשיכים שמה עד סוף פסוק כ"ח דהיינו עד סוף הפרק, ויש מוסיפים עוד פסוק מפרק ג' פסוק ד' "הלא מעתה קראת לי אבי אלוף נעוריי אתה". ויש מוסיפים מפרק ד' פסוק א' ופסוק ב'. וכל אחד ואחד יעשה כמנהגו.

אבל אותם שיש להם ספר תנ"ך ומהתנ"ך הם קוראים את ההפטרה או מגילה של ירמיה מזה קוראים את ההפטרה, מזה רצוי לשים את הסימנים מראש על המקום שמדלגים מפרק ב' לפרק ד' או מפרק ב' לפרק ג'.

ישנם שני מנהגים לעניין כביסה וללבוש דבר מכובס.

השבוע הזה ביום רביעי יום ראש חודש מנחם אב. בנוגע לכביסה. לדעת השולחן ערוך, וחלק ניכר מהספרדים חוץ מהבוכרים וחלק מהעירקים שנוהגים להחמיר כדעת הרמ"א מראש חודש.

והנפקא מינה היא כזאת. לאותם הנוהגים כדעת הרמ"א שזה מראש חודש, אז לא רק שאסור לכבס אלא גם ללבוש דבר מכובס אף על פי שכבסו אותו לפני ראש חודש.

ועל כן, בדרך כלל חודש אב ובפרט בתקופה הזו זה חודש חם ואנשים מזיעים, אז כשאומרים שאסור לכבס או אסור ללבוש דבר מכובס זה לא משנה אם זה בגד פנימי – גופיה, או אם זה בגד חיצוני – חולצה. זה לא משנה אם זה עניבה או אם זה גרביים. כל דבר שהוא מכובס ולא לבשו אותו אחרי הכיבוס, לא לובשים אותו מאחרי ראש חודש.

ועל כן רצוי מאוד לנהוג כמו שהתקין בעל ה"בן איש חי" שאלה שנוהגים כבר מראש חודש להחמיר – שביום שלישי וביום שני ילבשו חולצה שעה, יוציאו ויחליפו. וכן יכינו ארבע חמש חולצות, וכן יכינו גרביים וכל שעה יחליפו, וכן יכינו בגדים פנימיים, גופיה וכיו"ב, ילבשו שעה ויוציאו, שעה ויוציאו, כך שיהיו להם בגדים שכובסו ונלבשו שעה ואז יכולים מראש חודש ועד תשעה באב להחליף בגדים לבגדים האלה.

ואם אדם לא עשה כך, אז יעשה את זה עד שבוע שחל בו תשעה באב, דהיינו עד ערב שבת חזון. אבל רצוי לעשות את זה לפני כן בכדי לצאת אליבא דכולי עלמא לדעת הרמ"א.

החל מראש חודש אין לחדש נעליים, אפילו בגדים פנימיים, וכמו שכותב המשנה ברורה בס"ק מ"ח סי' תקנ"א.

וברור הוא שעל בגד שיחול עליו דין "שהחיינו" הרי לא מחדשים כבר מי"ז בתמוז, רק אלה שפוסקים כדעת הגאון אז הם מחדשים ונוהגים לחדש בשבת. אבל בשבת של אחרי ראש חודש כבר גם כן דבר כזה לא מחדשים.

בנוגע לבשר ויין. ישנם שלושה מנהגים. ישנו מנהג שהחל מי"ז בתמוז כבר לא אוכלים בשר ולא שותים יין. וישנו מנהג שרק בשבוע שחל בו תשעה באב אבל גם הספרדים וגם האשכנזים נוהגים להחמיר החל מראש חודש לא בשר ולא יין.

אלא שיש הבדל ביניהם ביום. דהיינו, לפי אלה שפוסקים כדעת המשנה ברורה, החל מליל ראש חודש דהיינו מיום שלישי בלילה כבר לא אוכלים בשר ולא שותים יין. ולנוהגים כדעת ה"בן איש חי" נוהגים ממוצאי ראש חודש, דהיינו מליל ב' לחודש כבר לא אוכלים בשר ולא שותים יין.

בין לדעה זו ובין לדעת הזו, אוכל שנשאר מראש חודש מקילים ואוכלים אותו ממוצאי ראש חודש, אבל לא יותר.

יש נוהגים לחפש "קולות" דהיינו אם יש סעודה של ברית מילה או פדיון או סיום מסכת והולכים "לנצל" ולאכול שמה מאכלי בשר. בכל אופן, חולה, זקן או אשה שמניקה וצריכה לאכול בשר – עדיף לה לאכול עופות מאשר בשר, ואם זה לא יספיק לחיזוק בריאותה יכולה לאכול גם בשר.

אף על פי כן יש מחמירים שמיום ז' באב לא אוכלים בשר גם אותם שחייבים לאכול.

ויהי רצון שהימים הלאה יהפכו לעם ישראל לששון ולשמחה והשלום אהבו.

שבת שלום.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב print
הדפס

אולי יעניין אותך גם:

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה