דיני סעודה שלישית בשבת ערב ראש חודש

הכנה לראש השנה והימים הנוראים, ודיני סעודה שלישית בערב ראש חדש

5:10

נמסר בפרשת

תגיות:

דיני סעודה שלישית בשבת ערב ראש חודש

שלום למאזינים.

אנחנו נקרא השבוע בפרשה 'ראה אנוכי נותן לפניכם היום' לפניכם לשון רבים ראה לשון יחיד אז הסבירו המפרשים כך:

הרמב"ם כותב על סמך מסכת קידושין שהאדם תמיד יראה את עצמו חצי חייב חצי זכאי ויראה את כל העולם כולו חצי חייב חצי זכאי ואם עשה מצוה אחת אז הוא הכריע את העולם כולו ואת עצמו לכף זכות, ואם ההפך אז יכריע לכף חובה. אז אמרו המפרשים דרך רמז 'ראה' אתה יחיד בודד אבל דע לך 'לפניכם' יש לפניכם כלומר אתה אחראי על כל העולם כולו אתה אחראי על כל מה שנעשה בעולם כי על ידי מצוה שאתה תעשה אתה תכריע את העולם כולו לכף זכות, וזה דבר חשוב מאוד.

הדוגמא שכמה אדם צריך להתבונן ולראות, ולראות, ולראות הדוגמא היא פשוטה, למשל מחר יום שבת וערב ראש חודש אלול בראש חודש אלול כבר הפעמונים מצלצלים לאדם עליך להתכונן, להתכונן, להתכונן להתכונן חלק מתכוננים על ידי תקיעת שופר חלק מתכוננים על ידי אמירת סליחות תתכונן כבר תתכונן תכין עצמך ליום הדין, תכין עצמך ליום הכיפורים, תכין את עצמך זה חלק מאשר נותן לפניכם.

השבת היא שבת וביום ראשון זה ראש חודש אז כבר הזכרנו כמה פעמים שאדם שאוכל בשבת סעודה שלישית שיגמור לפני השקיעה יברך ברכת המזון וימשיך לשיר ולהגיד דבר תורה עד הלילה אין שום נפקא מינא בדבר הזה אחרת אדם נכנס לבעיה אם אדם למשל אכל בשבת והמשיך לאכול עד הלילה, לילה זה כבר ראש חודש. אז יש מי שאומר שהוא חייב להגיד גם רצה וגם יעלה ויבוא, ויש מי שאומר לא, הולכים רק לפי תחילת הסעודה יגיד רק רצה ולא יעלה ויבוא ויש מי שאומר מכיון שאכל בלילה וזה ראש חודש אז יגיד יעלה ויבוא ולא יגיד רצה, אז למה שאדם יכנס לתוך מחלקות וספיקות, וספיקות. הטוב ביותר שאדם יגמור את הסעודה השלישית לפני השקיעה ויזכיר רק של שבת ואז יכול אחר כך להמשיך לדבר דברי תורה ולשיר עד הלילה אין שום עיכוב ואין שום מניעה משום צד בהלכה.

מה שכן ישנה בעיה אם יצטרך לברך על כוס של יין בברכת המזון אז תהיה בעיה אם מותר לו לשתות את הכוס היין הזה אחרי ברכת המזון או לא? על כן אדם עדיף שלא יברך על כוס בברכת המזון.

ואם בירך על כוס ברכת המזון אז ישאיר את הכוס הזה שיעשה עליו את ההבדלה.

אני אומר את דוגמא כמה שאדם צריך מאוד מאוד ליזהר בזמנים בשעות בזמנים. בכניסת שבת אדם צריך לדעת כניסת שבת היא יש מקומות שנוהגים 40 דקות ויש מקומות שנוהגים 25 דקות למשל: בירושלים נהגו 40 דקות והסיבה שנהגו בירושלים 45 דקות הסיבה היא מפני שירושלים היא הרים וגבעות ויש הרים ויש מישור ולכן קבעו 40 דקות בכדי שיהיה לפי כל אותם מקומות שהם נמצאים.

אבל בפועל אדם יכול להדליק אשה יכולה להדליק גם אחרי 10 דקות בערך כחצי שעה לפני השקיעה, בכל הארץ נוהגים 25 דקות על כן כל אחד ואחד ינהג כמנהגו.

אדם שהוא גר בירושלים למשל ונסע לחופש לחוץ ירושלים ימשיך כמנהגו להדליק את הנרות שבת בעיתם ובזמנם כמו שהוא נהג בירושלים.

ויהי רצון שיהא החודש הזה שעבר נגיד סוף וקץ לכל צרותינו תחילה וראש לפדיון נפשנו ונזכה לאורך ימים ושנות חיים וכבר נוהגים וכבר מראש חודש אלול כבר אומרים תכתב לחיים טובים ולשלום לכלל של עם ישראל לפרט של עם ישראל יהיה באהבה באחוה שלום ורעות ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.

שבת שלום.    

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב print
הדפס

אולי יעניין אותך גם:

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה