מבית דרכי הוראה לרבנים

הליכה ארבע אמות בארץ ישראל ואיסור יציאה מארץ ישראל

השמחה בישיבת בארץ ישראל, ואהבת החכמים לארץ ישראל ומעלת העליה לארץ ישראל

9:15

נמסר בפרשת

תגיות:

הליכה ארבע אמות בארץ ישראל וישוב הארץ

 

שלום למאזינים.

השבוע נקרא בפרשה פרשת "והיה כי תבא". התורה מתחילה "והיה כי תבא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך לרשתה וישבת בה". אני לא יודע אם ה"אור החיים" עליו השלום ידע מה שמתכננים או מה שמדברים ראשי המדינה, ולכן הדגיש כאן בפרשה: קודם כל כתוב כאן "והיה כי תבא אל הארץ" – אומרים חז"ל: "אין והיה אלא לשון שמחה". לומר, שאין שום שמחה לאדם בכל מקום שישב בכל העולם, רק בארץ ישראל, שאין שמחה, כלשונו של ה"אור החיים" הקדוש: "אלא בישיבת הארץ". ולכן נאמר "והיה" – לשון שמחה.

אחרי זה אומר: "אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה, וירשתה וישבת בה". אומר ה"אור החיים" הקדוש, שבאה התורה ואומרת: "לך" נחלה, יש כאן ארבע מצוות:

אחת – שידע האדם בלבו כי לא בכחו ולא בעוצם ידו בא לרשת את הארץ, אלא מתנה מאת ה' יתברך שמו ויתעלה, והוא אומרו "אשר ה' אלקיך נותן לך".

ואחרי זה כתוב: "להוריש גויים" – להוריש את הארץ מיושביה. הגם שיש לו דבר המספיק לו בארץ, אף על פי כן יגרש אויבי ה' מארצו, והוא אומר "וירשתה" – הכוונה, אדם בא לארץ, ממשלה באה לארץ, שלטון בא לארץ, אומרים לעם ישראל אתם באים ויורשים את הארץ, ואתם צריכים לגרש את האויב, כמו שכתוב בתורה אם לא מגרשים את האויב, אז האויב יקום ויגרש אותנו חס וחלילה.

ועל זה אומר ה"אור החיים" הקדוש, למרות שיש לך דבר המספיק, יש לך ארץ גדולה ורחבה, אף על פי כן אל תשאיר את אויבי ה' – להשאיר אותם בארץ.

דבר שלישי, אומר ה"אור החיים" הקדוש: ישיבת הארץ היא מצוה בפני עצמה כמו שמצינו שאמרו חכמים והאריכו בדבר הזה.

והרביעית – הוא דיבר על מצות ביכורים.

הרמב"ם – בדרך כלל הרמב"ם אין אצלו הגדות או מדרשים, הרמב"ם זה הלכות! והוא מזכיר לנו כל דין ודין וכל הלכה והלכה. ובהלכות מלכים בפרק ה' כותב הרמב"ם ואומר כך: "גדולי החכמים היו מנשקים את תחומי ארץ ישראל ואת עפרה, וכן הוא אומר "כי רצו את אבניה ואת עפרה יחוננו". בשביל מה הוא הזכיר את זה הרמב"ם בהלכות?

יותר מזה. אמרו חכמים: כל השוכן בארץ ישראל – עוונותיו מחולים, שנאמר "ובל יאמר חליתי, העם היושב בה ניסו עוון". אומרים חז"ל, אני אומר את דברי הרמב"ם, אפילו הלך ארבע אמות – זוכה לחיי העולם הבא. ובפורענות אומר אחרת. ואף על פי כן גדולי החכמים היו הולכים נשמותיהם לשם לארץ, צא ולמד מיעקב אבינו וגם מיוסף הצדיק.

ואחר כך אומר: "לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו עיר שרובה עכו"מ, ואל ידור בחוץ לארץ אפילו בעיר שרובה ישראל, שכל היוצא לחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה שנאמר: "כי גרשוני אני אספר נחלת ה' לאמור לך עבוד אלהים אחרים". וכי הלך ממש לעבוד עבודה זרה? אלא הכוונה לומר שעבודה זרה פירושו כשיוצא מארץ ישראל לגור בחוץ לארץ בתמידות.

אדם רוצה לצאת מהארץ לחוץ לארץ – יש הגבלות אימתי מותר לצאת ומתי אסור לצאת, אם רוצה ללמוד תורה, אם רוצה לישא אשה, אם רוצה להציל מן העכו"מ וחוזר לארץ, כל זה מדובר לצאת ולחזור לארץ, אדם רוצה לצאת לסחורה ולחזור לארץ, אז מותר.

ואומר שגם בתנאים שמותר לצאת לחוץ לארץ, אומר הרמב"ם שזה לא מידת חסידות, אלא אדרבה מחלון וכליון שני גדולי הדור היו, ולמרות שמפני צרה גדולה יצאו, אף על פי כן מה יצא בסופה!

חיבת ארץ ישראל ונחלת ארץ ישראל היא גם בזמן הזה, גם בזמן שאין משיח ואין בית המקדש, ואין לנו קרבנות. אבל יש מצוה ללכת ארבע אמות בארץ ישראל! ומה שאומרים חז"ל "מי שהולך ארבע אמות בארץ ישראל זוכה לחיי העולם הבא", הסבירו המפרשים, אין הכוונה סתם אדם בא לארץ ומסתובב בה והולך ויוצא חזרה לחוץ לארץ, אלא הכוונה היא כזאת: אדם בא לארץ ישראל, ידע שהמקום הזה הוא מקום ש"עיני ה' אלקיך בה" ונמצאים כאן בארץ ישראל, אז עובר ארבע אמות ומהרהר בתשובה וחוזר בתשובה, אז התשובה שלו מתקבלת על כל העוונות שעשה למרות שכתוב בחז"ל שיש ארבע חילוקי כפרה – מי שהולך בארץ ישראל ומהרהר בתשובה, התשובה שלו מתכפרת.

ועל כן, אלה שנמצאים בחוץ לארץ צריכים מייד לרוץ לארץ. ואם הם רוצים וחייבים לחזור לארצם – אז לפחות בחודש אלול יבואו לארץ ויחזרו בתשובה לארץ והתשובה שלהם תתקבל עוד יותר ויותר.

יש במהרימ"ט שאלה אם אדם בא כתייר לארץ ישראל, לא בא לגור בארץ, האם יש לו מצוה או אין לו מצוה?

אומר המהרימ"ט שגם אדם שבא באופן זמני לארץ ישראל לטייל ולבקר את הארץ ולחזור לחוץ לארץ – מצוה גדולה הוא עושה. והנפקא מינה שמותר לו לנסוע בערב שבת ממקום שאסור לנסוע – מותר לו לנסוע. למרות שהוא לא בא לגור רק לבא להשאר כאן.

וכתוב "נותן נשמה לעם עליה" ורוח להולכים בה", אומרים המפרשים: נשמה זה משהו גדול, משהו חשוב, אדם שגר בארץ ישראל יש לו נשמה קדושה. יש לו נפש רוח ונשמה. ו"רוח להולכים בה" – גם התיירים שבאים והולכים בה, יש להם גם כן מעלה של "רוח", וזה גם כן מעלה חשובה שמקבלים רוח במה שבאים לארץ ישראל.

ועל כן מצוה גדולה לעלות לארץ ישראל. ואוי לאותם אנשים שמסיתים ומדיחים ומדברים סרה על ארץ ישראל וגורמים לכך שאנשים רוצים לרדת מהארץ.

בושנו כי עזבנו הארץ. כשעוזבים את ארץ ישראל ואומרים שהיא ארץ לא טובה חס וחלילה, זו בושה גדולה למי שאומרים את זה.

מצוה גדולה על אלה שגרים בארץ היום, כמה שיש קשיים בארץ ישראל וייסורים, מצוה גדולה על אנשי חוץ לארץ לבוא לארץ ישראל, לבוא ולהתיישב בה, ואם לא מתיישב, לפחות שיבואו ויטיילו בה.

אנחנו שגרים בארץ, לא לומר "חליתי" כי כל מי שהוא גר בארץ הוא "נשוא עוון". אדם יכול ללכת ארבע אמות בארץ ישראל, יהרהר בתשובה, ואז התשובה שלו תתקבל.

אדם, כתוב, אדם שהולך ארבע אמות בארץ ישראל, מוחלים לו כל עוונותיו. והכוונה ארבע אמות בארץ ישראל, ארבע אמות חדשות – להרהר בתשובה. כל כך מעלת ארץ ישראל חשובה, האויר שלה חשוב, אוירא דארץ ישראל מחכים, הגמרא אומרת, אוירה של ירושלים הוא חשוב מאוד, ועל כן מצוה גדולה לבוא ולהתיישב בארץ ולפחות לבוא ולבקר בארץ.

ויהי רצון שאנחנו נזכה לראות את בניין בית המקדש ונראה כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם, ונתברך בכל מידי דמיטב.

שבת שלום.

שלח במייל
שלח בוואטסאפ
שתף בפייסבוק
שתף בטלגרם

אולי יעניין אותך גם:

אתר הרב מרדכי אליהו

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה