מעלת אמירת ויכולו בליל שבת

שלום למאזינים וסימנא טבא.

אנחנו מתחילים בפרשת בראשית על בריאת העולם ושהתורה התחילה בבריאת העולם ושהקב"ה ברא את העולם בכדי לומר שארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל. ואת זה צריכים לזכור כל שבוע ושבוע שהעולם חדש ה' חידש את העולם ה' ברא את העולם וביום השביעי שבת וינפש.

אנחנו בסוף אומרים 'ויכלו השמים והארץ וכל צבאם' ומסיימים 'אשר ברא אלוקים לעשות' אנחנו שלוש פעמים אומרים בתפילה בערבית בליל שבת 'ויכלו' פעם באמצע העמידה בלחש פעם מיד לאחר העמידה לפני ברכת מעין שבע ופעם שלישית בקידוש:

פעם ראשונה ויכלו פשוט מאד הגמרא אומרת כל מי שאומר ויכלו ומעיד שהקב"ה ברא את העולם אז נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית ועל כן אנחנו אומרים בתפילה את הויכלו ונפקא מינא כך יש מי שאומר שהויכלו הזה זה לא חיוב רק טוב לומר בכדי להיות שותף לה' במעשה בראשית ועל כן אם אדם יתפלל תפילה של ערבית בליל שבת או בעל פה או בתוך ספר והתבלבל ולא אמר ויכלו כל עוד שלא אמר ברוך אתה ה' מקדש השבת אמר רק ברוך אתה בלבד יחזור ויאמר ויכלו על סדר התפילה, ואם אמר ברוך אתה ה' אף על פי שלא סיים מקדש השבת ממשיך מקדש השבת וממשיך הלאה לא חוזר להתפלל בשביל ויכלו.

אחרי העמידה תקנו חז"ל לומר עוד הפעם ויכלו כתוב בשולחן ערוך נפסקה ההלכה מדוע?

מכיון שבשבת ויום טוב כמו למשל בשבת ויום טוב של חג הסוכות, שבת יום טוב של חג שמיני עצרת, שבת יום טוב של ראש השנה, אנחנו התפללנו תפילה של יום טוב ולא אמרנו שם ויכלו אז לכן תקנו שלאחר התפילה להגיד ויכלו להשלים את מה שהחסרנו בעמידה. אבל כאן יש תוספת הלכה שבעמידה בלאו הכי הרי עומדים כאן יש תוספת הלכה שחייבים לעמוד כשאומרים ויכלו והטעם כי אנחנו מעידים על הקב"ה שברא את העולם ויש מי שאומר טוב לומר את זה ביחד בעשרה ויש מי שאומר טוב לומר את זה בשניים ויש מי שאומר שיחיד לא יאמר את זה כי יחיד לא יכול להעיד, ויש מי שאומר שיחיד יכול לומר את זה רק כקורא בתורה כל זה לפי הפשט.

אבל לפי הקבלה לפי הסוד יש סיבה מיוחדת טעם מיוחד למה אנחנו אומרים שלוש פעמים ויכלו פעם בעמידה בלחש פעם לפני מעין שבע ופעם בקידוש, ועל כן גם אדם שמתפלל ביחיד ולא אומר ברכת מעין שבע אז יאמר ויכלו ויאמר את זה בעמידה

פעם שלישית אנחנו אומרים את זה בקידוש גם כן בכדי שזה ברוב עם וזה קידוש גם עוד הפעם חוזרים לומר להעיד שהקב"ה ברא את העולם עדות שהקדב"ה ברא את העולם זה בזה שאנחנו שומרים שבת בשבת וינפש בשישה ימים ובשבת וינפש

ועל כן בזוהר הקדוש מאריך מאוד במילה בפרוש מילת בראשית 70 פירושים יש על זה אחד מהם ברא-שית ה' ברא את העולם בשישה ימים ואת זה צריך אדם לזכור יום יום שעה שעה וכל זמן וזמן.

'אשר ברא אלוקים לעשות', שואל האור החיים הקדוש אנחנו אומרים וחלק מכלל עם ישראל אפשר לומר רוב כלל עם ישראל לפני העמידה של שבת בליל שבת אז אומרים 'ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם' ובתפילה אנחנו אומרים את זה ושואל האור החיים הקדוש ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת בראש חודש חגים עם ישראל הוא עושה הוא קובע מתי יהיה ראש חודש, מתי יהיה חגים, מתי טו' לחודש אבל שבת שישה ימים וביום השביעי שבת וינפש מה זה לעשות את השבת? ומה זה לדורותם? מה זה ברית עולם? אני חוזר מהסוף לדורותם אומר האור החיים הקדוש שימצא דור שיגידו פעם היו צריכים להדליק אש על ידי לקחת אבן באבן ולהוציא אש על כן התורה אסרה, אבל היום שיש בנגיעת כפתור או יש באמירה בלבד להדליק את החשמל אז זה לא. לדורותם גם בדור הזה הקב"ה ידע מה תהיה התפתחות המדעית וגם לדור הזה נאמר 'לא תבערו אש'.

'לעשות את השבת'- אומר האור החיים הקדוש להוסיף מהחול על הקודש דהיינו מערב שבת לא עד השקיעה ממש רק הקב"ה יכול להבדיל בין יום ללילה בין השמשות. אנחנו צריכים להוסיף מחול על הקודש בערב שבת וגם במוצאי שבת בהוספה מחול על הקודש אנחנו מראים ששבת זה לא עול עלינו אלא זה חיבה אנחנו מוסיפים עוד מהחול על הקודש ובפרט בשבת בראשית שנאמר 'אשר ברא אלוקים לעשות' אנחנו צריכים להוסיף מחול על הקודש ובשבת בראשית לשמור שבת כהלכתה ואם נשמור שבת כהלכתה אז נזכה לגאולה שלימה.

לזכור שההפטרה של השבת היא מחר חודש דהיינו ראש חודש מר חשון ביום ראשון וביום שני ועל כן אותם אנשים שעושים סעודה שלישית בבית כנסת שלא יכנסו לתוך ספיקות ולתוך מחלוקות אז יתחילו סעודה שלישית לפני השקיעה ויסיימו אותה לפני השקיעה ויברכו ברכת המזון לפני השקיעה ויזכירו רק שבת, אחרת אם יעבור בין השמשות 13 דקות  מהשקיעה אז הם יכנסו למחלוקת אם יזכירו שבת וראש חודש או רק ראש חודש או רק שבת או בכלל לא יזכירו או אם אכלו או לא אכלו ועל כן עדיף לסיים מוקדם וימשיכו לשיר ותוספת שבת עוד הלאה עד ליל ראש חודש.

שבת שלום וראש חודש טוב ומבורך.