הקב"ה ידו פשוטה לקבל שבים והוא מחכה ומצפה שעם ישראל יחזור בתשובה, ובתנאי שפיו וליבו של האדם יהיו שווים.
הרב בעל הבא"ח מביא משל בשם המדרש, מעשה באדם אחד שהיתה לו ביקתה באמצע מדבר, ואנשים היו עוברים לאכול ולשתות שם. יום אחד עבר שם המלך, הזמין אותו בעל הביקתה להכנס לאכול ולשתות. אמר לו המלך: אין ראוי למלך להכנס לביקתה, והלך לו.
והנה המלך הולך במדבר ושומע שאגות אריה, ונהימות דובים ויללות תנים, וחזר במהרה אל הבקתה, אך היא סגורה. דפק המלך על הדלת, אך בעל הביקתה אומר לו 'אין רגילות בעל הביקתה לפתוח בלילה'. אמר לו המלך: 'אני המלך'. ואז התחיל המלך צועק שיפתח לו, ולא פתח.
והנמשל הוא: הקב"ה נמצא קרוב לאדם, אך האדם אינו שם ליבו לכך ומתרחק, ורק לאחר מעשה הוא צועק "למה ה' תעמוד ברחוק". אומר לו הקב"ה אמרתי לך שבחודש אלול תחזור בתשובה, וכן בעשרת ימי תשובה, ולא עשית זאת, וכעת אתה צועק ?! למה מרחוק, הרי הייתי קרוב אליך ולא חזרת.
