בגמרא כתוב: "משנכנס אדר מרבים בשמחה".
אומר גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי בספרו אדרת אליהו על פרשת משפטים: למה כתוב בגמרא "משנכנס אדר"? יגידו "באדר מרבים בשמחה", מה התוספת הזאת "משנכנס אדר"?
אז הוא אומר: כשאומרים "משנכנס אדר" – הכוונה: לא מב' לראש חודש אדר, ולא מא' דראש חודש אדר, אלא מיום המולד של אדר כבר אנחנו אומרים "מרבים בשמחה", גם "משנכנס".
למשל: השנה ביום השבת היה המולד ועדיין לא היה אדר, אז ביום שבת כבר אפשר להתחיל מ"משנכנס אדר מרבים בשמחה".
אז הוא כבר מוסיף לנו שמחה על שמחה. מה יהיה באדר א' ובאדר שני? האם השמחה רק באדר שני או גם באדר ראשון? אז אם הוא כבר אמר "משנכנס אדר" – אנחנו תכף נראה מחלוקת בגמרא כשאומרים "אדר" – מה הכוונה אדר? האם הכוונה לאדר ראשון או הכוונה לאדר שני.
אז אנחנו נגיד כמו שהוא מוסיף שמחה, גם אנחנו נוסיף באדר א' אדם מרבה בשמחה.
אלא מה? כמו שיש באדר א' "פורים קטן", ככה גם השמחה של אדר א' תהיה שמחה קטנה, כלומר שמחה… אבל באדר ב' ביום של החודש של פורים זה כבר שמחה מושלמת.
