• כתוב בתורה "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון – ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת" ואחרי זה כתוב "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך".
• אכילת סעודה דשנה ללא לחם כדי שביעה – פעם הייתי באיזה מקום בחו"ל בליל שבת, והביאו לנו לסעודה צלחת מלאה דגים, וכן בשר בשפע רב, גם הרבה ירקות, אבל לחם לא הביאו כי אם מעט מאוד שיעור ארבע אצבעות על ארבע אצבעות כמו גודל האצבעות שלי לא יותר מזה. כנראה שלמדו את זה מינאי המלך שהיה אוכל הרבה דגים והרבה בשר אבל את הלחם היה אוכל שיעור מועט אבל אין בו כדי שביעה כלל. ולכאורה איך עושים לגבי ברכה במצב כזה, הלוא אין כאן שיעור שביעה בפת כלל, ואיך אפשר לברך ברכת המזון באופן זה, הלוא ברי לי שאין אפילו כזית לכל אחד ואחד…
• אנשי מעשה לא קובעים בע"ש גם סעודה רגילה – ה'כף החיים' מביא "מיהו אנשי מעשה נוהגין דאף קודם מנחה אינם קובעין בסעודה הרגיל בה בימות החול, אלא מפחית ממנה הרבה כגון פת לחם עם צינון וכיוצא בו בלחוד למאן דאפשר". ועוד מביא "ויש נמנעים מחצות ואילך שאין אוכלים כי אם מיני מזונות או פירות". רואים שה'כף החיים' הפליג יותר מהשיטות שלמדנו עד כאן, וממליץ להמנע גם מאוכל שרגיל בה, אלא מאכלים פחותים מההרגל של יום חול. יש כמה עדות שאוכלים בערב שבת בצהריים רק אורז או איטריות, ולא אוכלים לחם רק פחות מכביצה אלא עראי ולא בסעודה שיש עמה קבע, והטעם כמו שהרמב"ם אומר שצריך להכנס לשבת כשהוא תאב לאכול.
• טוב לשמים ולבריות רק על בדרך התורה. אנחנו השבוע נקרא בפרשה "לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני ידוד". ואומרים חז"ל שהביאור הוא שיעשה הישר והטוב לשמים וטוב לבריות. עד כאן מובן, שהתורה דורשת מהאדם לעשות הישר והטוב בעיני כולם. אבל מה התורה אח"כ ממשיכה בעיני ה'? אלא שצריך שתדע שהתורה דורשת ממך לעשות הטוב לשמים ולבריות לא בדרך שלך ושנראית לך טובה, אלא הכל דוקא בדרך התורה, ואם לא למדת תורה, לא תדע מה זה נקרא טוב ומה זה רע, והוא בבחינת "ולא עם הארץ חסיד"
• הנהגות של ברכת המזון – כתוב בשמע ישראל, שאכילה ושביעה היא על ידי שהאכילה מתברכת במעיו. אדם שאוכל ומברך ברכת המזון, אותו אוכל שהוא אוכל מתברך ונהיה לו לבריאות ולברכה, ועל ידי זה יש לו הצלחה בכל מעשה ידיו, ואכל ושבע והותיר. אבל אם אדם חס ושלום מברך במהירות, לא יאמר שמי שאוכל במהירות אוכל במהירות, אלא הברכה במתינות, לאט לאט. אם אדם רגיל שכשבאים אליו אורחים הוא נשאר עם אותו לבוש שעליו, אז יכול לברך ברכת המזון עם אותו לבוש שעליו. אבל אם אדם רגיל שכשבאים אליו אורחים הוא מכבד אותם עם מלבוש מיוחד, ולא מקבל אותם כמו שהוא מסתובב בביתו, גם בברכת המזון צריך ללבוש לבוש מיוחד לכבוד הברכה.
